ברשות להגנת הצרכן מנסים להילחם בזילות במונח "מבצע": לפי תיקון לחוק הגנת הצרכן שמציעה הרשות, מבצע צריך להיגזר מהמחיר הנמוך ביותר בו נמכר המוצר בשלושת החודשים האחרונים, וכן מוצר לא אמור להימכר במבצעים יותר מאשר במחיר הרגיל שלו.
כיום החוק לא קובע כללים הנוגעים למשך תקופת המבצע, ולא קובע מהו מחיר הייחוס שממנו ניתן לגזור מבצע. החוק כן קובע הוראות ייעודיות לעניין מבצעים שמחייבות עוסק שהודיע על מבצע להבהיר אילו טובין או שירותים כלולים בו, את מחירם לפני המבצע ואת המחיר אחרי ההנחה או את שיעור ההנחה, וכן את תנאי המבצע.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
סופר-פארם שלטי מבצע מחיר ליחידת מידה
סופר-פארם שלטי מבצע מחיר ליחידת מידה
מבצעים ברשתות
(צילום: מירב קריסטל)
לפי הצעת התיקון, המחיר של הנכס או השירות לפני המבצע, יהיה הנמוך ביותר שבו הציע העוסק את הנכס או השירות בתקופת המכירה הרגילה, במהלך שלושה חודשים שקדמו למכירה המיוחדת.
כן מוצע כי סך כל תקופות המבצע במהלך חצי שנה קלנדרית לא יעלה על סך כל התקופות שבהן הציע עוסק לצרכן את הנכס או השירות במכירה רגילה במהלך אותה חצי שנה. קמעונאים מתנגדים לכך מכיוון שלטענתם זה יעלה מחירים לצרכן, אך כוונת המחוקק היא לכפות על הקמעונאי למכור בזול גם בלי מבצע. קמעונאי שיעבור על החוק יהיה כפוף לקנסות.
ברשות מסבירים: "התנאים המוצעים באים להשלים את ההוראות הקיימות בחוק לעניין חובות הגילוי מקום בו הודיע עוסק על מכירה מיוחדת, במטרה לשקף נכונה את מהות ההצעה שמובאת במסגרת המכירה המיוחדת/המבצע, ולאפשר שימוש נכון יותר במנוחים אשר ימנע הטעיה והטיה קוגניטיבית של הצרכן, באשר למשמעות האמיתית של הצעת הנכס או השירות במבצע ולכדאיות הרכישה".

תיקון החוק - בעיקר לרשתות השיווק

אין ספק שבישראל יש שימוש יתר בהגדרת מחירים אטרקטיביים כ"מבצעים" כדי לפתות צרכנים. לעיתים קרובות ניתן לראות שלטי מבצע בחנויות במספר כמעט דומה לשלטי המחיר. כמו כן, רשתות שמחלקות קופונים או מפרסמות מחירי מבצע לא תמיד מציגות את המחיר טרם המבצע ולא תמיד המחיר הקודם המוצע הוא אמיתי. לעיתים מבצע רודף מבצע. למשל, מוצר שנמכר ב-15.90 שקל יימכר בהנחה של 40% במשך שבועיים, ואז במבצע של השני ב-5 שקלים. לפעמים מחירו יזנק לקראת המבצע הבא כדי ליצור פער שיקרי בין המחיר המקורי למחיר המבצע.
האהבה למבצעים בקרב צרכנים בישראל כה גדולה עד שחברת דיפלומט ניסתה לרכך את הכעס על העלאות המחירים שלה באמצעות משכך כאב הכיס האהוב ביותר על הצרכן - מבצע. דיפלומט הודיעה השבוע שאמנם תעלה מחירים, אך תצא במבצעים שיורידו את המחירים לגובהם הקודם. מה היה המחיר הקודם? מה יהיה המחיר החדש? מה גובה ההנחה? מה זה משנה. העיקר שזה "במבצע".
יחד עם זאת, נראה שההצעה הזאת מכוונת בעיקר לרשתות השיווק, שכן ספקים שונים מציעים מבצעים בתקופות עוקבות לרשתות שונות. כך למשל מבצע על קרם ידיים בסופר-פארם לא יינתן במקביל למבצע על אותו קרם ברשת Be, אלא בתקופה עוקבת. כך יכול להיות שספק ימכור פריט במבצע לאורך כל ימות השנה, אבל ברשתות שונות. כך גם מבצעים על חיתולים ומזון: לעיתים הם יינתנו בתקופות שונות ברשתות שונות ולעיתים יינתנו במקביל, אך עם תנאים שונים.
"אנחנו עדים לפרקטיקות רבות בשוק של מצגים מטעים החל ממחיר מבצע הנגזר ממחיר שמעולם המוצר לא נמכר בו, דרך מוצרים שבמשך כל השנה נמכרים במבצע, וגם בניפוח המחיר'- העלאת המחיר של המוצר או השירות ליום או יומיים, רק לשם הורדתו, במטרה להציג הנחה גבוהה יותר - וליצירתיות אין גבול", מסרו ברשות. "נדגיש שלעצם השימוש במונח מבצע/מכירה מיוחדת יש השפעה לא מבוטלת הצרכן, על העניין שהוא מגלה בטובין או בשירות ועל ההחלטה להתקשר בעסקה".
עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מסר: "יסודות הסחר ההוגן מחייבים גילוי, שקיפות והצגת מידע נכון. שוק המבצעים בישראל לוקה בכך בחסר. פרקטיקות השיווק בהן נוקטים חלק מציבור העוסקים משבשים את דעתו של הצרכן ומשקפים אטרקטיביות של מחיר במקום שהיא לא קיימת. השימוש במילים כגון "מבצע" גורם לצרכנים לקנות יותר ופחות להשוות מחירים. יש ברפורמה כדי להבטיח כי בעת הצגת מבצע לצרכן, יהיה זה מבצע אמיתי".