10 מיליון שקלים. זה הסכום , לפי גורמים בענף, שעלה ה"וויזקוטק" - מסיבת הדיסקו הענקית במסגרת נשף הפורים המטורף שחברת WIZ קיימה אמש (חמישי) לעובדים ולמקורבים, ובמסגרתו חרכו את האקספו בתל אביב יותר מ-20 אמנים מהשורה הראשונה, בהם: שרית חדד, אודיה, עברי לידר, עדן בן זקן, נינט, דנה אינטרנשיונל, ו... תחזיקו חזק - איחוד של הזוכים בכוכב נולד - שירי מימון, נינט, הראל סקעת והראל מויאל.
כל הכוכבים האלה על הבמה מהמושקעות ביותר שנראו בארץ, עשו קאברים בעיבודים מושקעים ומטורפים ללהיטים של להקת אבבא. עניין שהצריך מכל אחד מהאיי ליסטים של המוזיקה הישראלית לזוז מאזור הנוחות, לערוך חזרות עם מעבדים מוזיקליים, בימאים ואנשי קריאייטיב, תנועה ותאורה, כדי לרגש את הקהל שעף הכי גבוה שאפשר, כיאה למי שעובדים בחברה שעשתה את האקזיט הגדול בתולדות המדינה, ונמכרה לגוגל בסכום אסטרונומי של 32 מיליארד דולר.
המסיבה של וויז, שהבעלים והמנכ"ל אסף רפפורט הוא חלק בלתי נפרד מצוות ההיגוי והראש לשועלי הדיסקו והנצנצים שלה, היא חלק מטרנד של מסיבות והפקות ענק של חברות ההייטק הגדולות בישראל, שהפך לגלגל תנופה. כל חברה שיכולה להרשות לעצמה, מתאמצת להוכיח לעובדים ולקולגות למי יש יותר גדול ומנצנץ, ותשכחו מבופה עמוס לעייפה, ממתנפחים באופן ספייס ומבר משקאות אקטיבי. הטרנד הבוער הוא מסיבות ענק מוזיקליות מרימות ומהפנטות, שאת רבות מהן הפיק אבי בן שטרית ושהפכו לסמל סטטוס. כך למשל, הנשף של מיקרוסופט לפני שבועיים שבו הופיעו רביד פלוטניק, נועה קירל ועוד פרפורמרים מהאיי ליסט, וכאמור, המסיבה של וויז, שהחזירה פייט מואץ עם סוללת שמות שאי אפשר לחקות.
"זה היה אירוע ענק של אחת מחברות ההייטק הכי בועטות במדינה, ועדיין לא ידוע אם זה האירוע האחרון, כי אף אחד לא יודע מה תהיה המדיניות של גוגל בנוגע לאירועים", אומר בן שטרית, שהקים ובנה בעשור האחרון ביחד עם שותפיו אילן אשר ונועם מלכא את VIVO Productions - אחת מחברות ההפקה החזקות והמבוקשות בשוק ההייטק המקומי. החברה שלהם הפיקה אירועים למותגים בינלאומיים, בהם: איב סן לורן, לוריאל, ארמאני, ומפיקה גם את המופעים של הדי. ג'יי עופר ניסים. עכשיו הם חזקים מאוד גם בתחום ההייטק אחרי שהפיקו מסיבות גם למאנדיי ולפאלו אלטו שממש לאחרונה החלה להיסחר בבורסה בתל אביב. גם את מסיבת הפורים של וויז בשנה שעברה הם הפיקו, ואז הקונספט היה שירים של מדונה ולאירוע קראו "אסתר".
והשנה וויז שפכה על מסיבת פורים 10 מיליון שקל.
"נכון, האירוע הזה עלה מיליונים, אני לא יכול לדבר על הסכום המדויק. וזה לא רק האמנים, זה הכל ביחד, זה אירוע עם הרבה מחשבה מאחוריו. למשל, האיחוד על הבמה של אילן פלד ויעל פוליאקוב שאחרי שנים שהם לא הופיעו ביחד, הצלחנו לאחד אותם לעשות את להקת ארבע".
מילא לאחד, אבל להתגבר על הבלגן שהיה עם פוליאקוב.
"והנה, היא הגיעה, אחרי כל הבלגן", בן שטרית מבסוט, ובכלל דומה שלמרות הסטרס ולמרות גילו הצעיר יחסית, 37, הוא מושך היטב ובטוח בחוטי הכסף הגדול של התעשייה. עשר שנים בתחום כל כך דינמי בהחלט עושות את שלהן.
מי היה אחראי לכל החיבורים והרעיונות של התוכן? זה אתה, או שאסף רפפורט בא עם כל הרעיונות?
"זה בשיתוף פעולה של אסף וצוות וויז, ביחד עם צוות ההפקה וצוות הקריאייטיב ששכרנו במיוחד למופע. ישבנו שעות על גבי שעות לפצח קריאטיבית את האירוע, מי יעלה לפני מי, מה יראו במסכים, ממש ליין אפ מדויק לכל נאמבר".
המסר של אסף רפפורט
הוא גדל באולמות האירועים של אביו בפתח תקווה, שם עבד בנעוריו כברמן ונחשף מגיל צעיר לעולם האירוח וההפקה. לאחר לימודי תקשורת ומנהל עסקים, החל את דרכו המקצועית בהפקות חתונה ואירועים פרטיים, עד שהבין שהוא מכוון לעולמות אחרים לגמרי. בשנת 2016 הגיעה נקודת המפנה, עם הפקת מסיבת הגאווה של עופר ניסים באצטדיון בלומפילד - אירוע של כ-7,000 איש, שהכניס אותו ללב עולם ההפקות ההמוניות.
6 צפייה בגלריה
"המטרה שלנו היא לצקת תוכן, סיפור וטביעת אצבע אחרת לעולם האירועים". אבי בן שטרית
(צילום: מרווין 1)
איך נוצר הקשר עם אסף רפפורט?
"השותף שלי הוא אילן אשר, הוא מפיק אירועים גדול וותיק שהכרתי כשעבדתי אצלו באירועים פרטיים. כשהבנתי שאני רוצה יותר מאשר אירועים פרטיים, החלטנו להקים ביחד את VIVO שזה הכינוי שלי בילדות. אילן הוא זה שנתן לי את ההזדמנות הראשונה להפיק את איורע הענק של עופר ניסים בבלומפילד. אילן הוא גם זה שמכיר את אסף, עוד כשהוא היה מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, והוא עשה לנו את החיבור. בכלל, בלעדיו ובלעדי נועם מלכא שהוא שותף בחברה שלנו שנכנס במהלך הדרך, כל זה לא היה קורה".
איך אתה מתרשם מאסף?
"אסף הוא בנאדם מטורף, מודל לחיקוי עבורי, יש לו ויז'ן, יש לו חזון, יש לו זווית ראייה אחרת על אירועים. הוא רואה באירוע סטייטמנט ולא סתם מפגש שצריך לסמן עליו וי. הוא מבין שדרך אירוע אפשר להגיע למטרות שהוא מציב, בין אם זה מיצוב של החברה או גיוס עובדים".
אז תכל'ס אירוע זה סמל סטטוס?
"כן, זה לגמרי סמל סטטוס. יש לאסף מטרות ברורות שצריך לעמוד בהן דרך אירוע. זו דרך שבה מעבירים מסרים גם לאורחים ולעובדים וגם החוצה לעולם".
הוא נתן לך יד חופשית?
"לא. אסף מעורב מאוד באירועים שלו".
אז הוא שולט בנרטיב? הוא אמר לך תעשה לי אבבא?
"אסף והצוות של וויז בוחרים את הקונספט. לאסף אכפת מאוד מאוד מהעובדים שלו, ולכן הוא רוצה להביא להם את החוויה הכי טובה שיש".
ואתה זרמת?
"בוודאי, זרמנו ועפנו הכי גבוה שאפשר. המסיבות האלה הן באמת אירוע מטורף".
זה היה שווה את ההשקעה הכספית?
"את זה את צריכה לשאול את הלקוח שמשקיע".
עשרות אלפי שקלים לשיר אחד
בן שטרית מסכים לקביעה שהמסיבות שהחברה שלו מפיקה לתחום ההייטק כבר עוקפות בסיבוב את ההשקעה הכספית והמאמצים הדרושים להפקת מסיבות יום העצמאות של כמה מהערים בישראל. לדבריו, עלות זמר או זמרת בכלל המסיבות הללו, ולא רק אצל וויז, מגיעה לעשרות עד מאות אלפי שקלים לזמר אחד.
המפיק אבי בן שטרית: אני לא מרגיש שיש פה מלחמת אגו. לכל חברה יש את הערכים והדרך שהיא רוצה להיתפס כלפי העובדים שלה. יש חברות הייטק שמפוצצות כסף והתרבות שלהן צנועה ולא מנפנפת. כל חברה לפי המטרות והמדיניות שלה
"ותחשבי שבמסיבה של וויז למשל, רוב האמנים הגיעו לשיר שיר אחד, כי בשבילם זה סמל סטטוס להגיע למסיבות של תחום ההייטק ובכלל להגיד שהם הופיעו באירוע של VIVO, זה לא פחות חשוב מאשר להגיד שהם הופיעו ביום העצמאות", אומר בן שטרית. "וזה גם לא מופע רגיל שבו כל אחד מהם בא ושר את הרפרטואר שלו. במסיבה של וויז למשל, הם התבקשו לבוא ולבצע שיר של אבבא בעיבוד חדש, לצאת מהשטאנץ שלהם ולעשות חזרות על חומרים חדשים, לעבוד עם הבמאי שמוליק בכר, עם המעבד המוזיקלי אסי טל, עם צוות הקריאייטיב והבימוי שעובדים לילות וימים כדי שהנאמברים האלה ייראו מיליון דולר, בין אם בווידאו, בתלבושות, בתאורה, במסכים, בקייטרינג של גוסטו. הכל פה מושקע ברמות כדי שייצא מושלם".
מי הזמרים הפופולריים שאוהבים להביא בחברות ההייטק?
"בדרך כלל חברות הייטק יותר בקטע של הישראלים: ברי סחרוף, מרינה, נועה קירל, עומר אדם, מוזיקה ישראלית מקומית. אלה מסיבות שמחזיקות בחיים את כל התעשייה של הבידור והמוזיקה".
יש מלחמת אגו בין הבעלים של החברות מי מצליח להביא שמות יותר גדולים? נגיד מיקרוסופט הביאו את רביד פלוטניק ונועה קירל ואז וויז החזירו עם נינט ושרית חדד?
"אני לא מרגיש שיש פה מלחמת אגו. לכל חברה יש את הערכים והדרך שהיא רוצה להיתפס כלפי העובדים שלה. יש חברות הייטק עם הרבה כסף אבל התרבות שלהן צנועה ולא מנפנפת. כל חברה לפי המטרות והמדיניות שלה. למשל, לפני ארבעה חודשים הייתה חברת הייטק שביקשה אירוע בקונספט של ליל כל הקדושים. בנינו ממש עיר רפאים אמריקנית שמחולקת לכמה שכונות. היו שם חווה וכנסייה ופארק חשוף והדגש באירוע היה על חוויה ועיצוב ופחות השקיעו באמנים. בחברה אמרו לנו שהם רוצים לרקוד עם די. ג'יי ופחות מעניין אותם אמנים כאלה ואחרים וזה מה שעשינו. כשאיב סן לורן רצו לעשות השקה לבושם חדש שלהם ולא רצו ללכת על אירוע קלאסי, הבאנו להם די. ג'ייאית בינלאומית סופר אדג'ית ויצרנו מסיבה תל אביבית מחתרתית שעשתה באזז.
פנינו למספר לא מבוטל של אמנים בינלאומיים כדי לתת פה שואו בכל מיני הזדמנויות, בין אם זה באירוע פתוח או אפילו באירוע סגור כשהבטחנו שזה בלי פרסום ויחסי ציבור ומכירת כרטיסים, ואף אחד לא הסכים. הם מתחמקים באלגנטיות. אף אחד לא אומר 'אני לא רוצה לבוא לישראל', אבל כולנו מבינים שזו הסיבה
"המטרה שלנו היא לצקת תוכן, סיפור וטביעת אצבע אחרת לעולם האירועים העסקיים והמסיבות שפתוחות לקהל. לא סתם לבוא עם דוכני מזון, להצטלם על קיר צילום וללכת הביתה. ככה גם במסיבות של עופר ניסים האחד והיחיד, שאנחנו עושים ארבע פעמים בשנה ועכשיו אנחנו עושים את מסיבת פורים שלו באקספו וגם איתו זו חוויה בלתי רגילה שמצליחה לרגש ולמכור כרטיסים בכל פעם מחדש".
אבל לא תמיד התוכניות הגדולות מצליחות, ויש גם חלומות שמסתיימים במפח נפש ובניתוק מיידי של מערכת ההגברה.
"מאז שהמלחמה דעכה פנינו בכל מיני הזדמנויות לגבי כל מיני מסיבות למספר אמנים בינלאומיים גדולים יותר או פחות, למשל ג'יי לו, שר, כריסטינה אגילרה, ליידי גאגא, ברונו מארס...".
טוב, הוא במיוחד כבר לא יחזור לפה.
"כנראה שלא", בן שטרית צוחק. "פנינו למספר לא מבוטל של אמנים בינלאומיים כדי לתת פה שואו בכל מיני הזדמנויות, בין אם זה באירוע פתוח או אפילו באירוע סגור כשהבטחנו שזה בלי פרסום ויחסי ציבור ומכירת כרטיסים, ואף אחד לא הסכים".
מה הם ענו?
"מתחמקים באלגנטיות. אף אחד לא אומר 'אני לא רוצה לבוא לישראל', אבל כולנו מבינים שזו הסיבה. אפילו אמנים שתומכים בישראל ועם זיקה ליהדות סירבו לנו. הם פתאום ממציאים שהנגנים לא זמינים, או שיש בעיה טכנית עם תאריכי ההגעה לאזור בקרוב, אבל אנחנו מבינים מה הסיבה האמיתית".
אתה חושב שזה ישתנה בקרוב? יש סכום שיכול לשנות את זה?
"עם המלחמה הקרבה עם איראן? אני לא חושב שזה ישתנה בקרוב. אנחנו כבר למודי ניסיון אחרי יוני האחרון, כשהיה לנו את אירוע הגאווה של עופר ניסים בפארק הירקון עם 20 אלף איש והיה מתוח ועשינו את כל החזרות וביום שישי התעוררנו לתוך אזעקות וטילים מאיראן. כמובן שהמסיבה של עופר שהייתה מתוכננת למוצאי השבת ההיא נדחתה, אבל נתתי הוראה להשאיר את הכל עומד וקפוא כפי שהוא בפארק הירקון, כולל הבמה, התפאורה, החסויות, המתחם ורק אחרי 3 שבועות ארוכים ומייגעים, כולל הסכנה שייפול לנו טיל בתוך המתחם, בסוף קיימנו את האירוע וזה הישג מטורף".
ולא, אין לו באמת תשובה איך הוא מתמודד עם הסטרס הזה בכל פעם מחדש. הוא רק אומר שהעבודה שלו ממכרת: "הלחץ הזה, ההתרגשות, הטירוף, זה כמו סם שבכל פעם רוצים ממנו עוד ועוד, ובכל פעם זה כיף לשבור את תקרת הזכוכית של עצמך ולגרום לדברים שאין סיכוי שיקרו – פשוט לקרות. לעמוד על הבמה ולראות איך בזכות ההשקעה שלנו אנשים רוקדים, נהנים, מבוסטים, מאושרים, מתרגשים, צוחקים – זו תחושת סיפוק שאין לה תחליף".
עולם ההפקות עבר בשנים האחרונות טלטלה אדירה, זה התחיל בקורונה כשהכל נסגר בבום גדול, המשיך במלחמה הנוראית ביותר בתולדותינו שבה כמובן קשה עד בלתי אפשרי למכור כרטיסים לאירועים או לתכנן אירועים לחברות כשיש הרוגים ופצועים וחטופים והכל טובל בכל כך הרבה עצב. אבל היום, כאשר אנחנו כבר אחרי הימים הנוראים ההם, בן שטרית אומר שנרשמת התאוששות.
"היום, כשאנחנו בסוף המלחמה, בהנחה שנשים בצד את האיום האיראני שחוזר, בהחלט רואים התאוששות בענף. יותר אנשים מחפשים בידור ופנאי וחברות רוצות עוד אירועים. זה ענף שמגלגל הרבה כסף ומשפחות רבות מתפרנסות ממנו, אנשי מזון, בר, מפיקים, מעצבים, תאורה - זה שוק חזק שמגלגל הרבה וגם מחזיק הרבה אנשים כלכלית ולמזלנו גם הישראלים מתאוששים מהר מכל מצב, אוהבים לחגוג, לבלות, וראינו את זה לכל אורך השנים".
