בזמן שהיא רצה למרחב המוגן ויורדת קומה אחר קומה מתוך השמונה שבבניינה עד למקלט - שירז טל שמעה רעש חריג מאחת הדירות הסמוכות. מסתבר שהשכנה שלה נפלה מהמיטה מהבהלה. טל לא היססה ומצאה את עצמה מטפלת בה בזמן אמת. "משהו שם יוצא ממני בלי שאני שולטת בזה", היא מספרת בריאיון למגזין הסופ"ש של ynet, "אני מפחדת כמו כל בן אדם אחר - אבל פועלת".
עד לפני שנתיים, כף רגלה של טל (51) לא דרכה בבית החולים - "חוץ מהלידות", היא מספרת. אבל היום היא כבר חובשת במד"א, כשבחוץ המלחמה נגד איראן בשיאה. "ביומיים הראשונים של המלחמה פחדתי לצאת מהבית לכל מקום שהוא. אבל אחרי שלושה ימים הבנתי שצריך לחזור לחיים שלנו, ושעם הקפדה על ההנחיות יהיה בסדר".
אז חזרת להתנדב?
"כן. אנחנו נכנסים למרחב המוגן כשיש אזעקה, ולא מנסים לשחק אותה גיבורי על כי אנחנו לא. אנחנו שומרים ומקפידים".
טל מעידה כי לא נקלעה לזירה קשה עד כה עקב נפילות מאיראן, אבל מתארת דווקא את המקרים שעוברים מתחת לרדאר של כולנו בזמן האזעקות וירי טילים.
"אני לא יודעת איך הייתי מגיבה לזירה עם המון הרס ופצועים, כי במשמרות יוצא ממני משהו אחר. אבל אני חייבת לומר שיש המון מקרים דווקא בדרך למרחבים המוגנים. הייתה אישה בת 90 שנחבלה בראש בזמן שניסתה לתפוס מרחב מוגן. היינו צריכים להגיע איתה מהר לבית החולים - אבל אז בדיוק קיבלנו התרעה".
מה עושים במקרה כזה?
"הנהג הפעיל את הסירנה. ואגב חשוב לי לומר - אין מצב שהסירנה באמבולנס פועלת סתם. שתדעו - יש לנו חוקים מאוד ברורים, והסירנה תעבוד אך ורק אם יש באמת צורך. ובמקרה הזה כמובן היה, ולמזלנו הצלחנו להגיע לבית החולים בדיוק כשהתחילה האזעקה".
תתארי לי את התחושות שלך כשאת באמבולנס עם פצועה בת 90 כשעוד רגע יש אזעקה.
"אני צריכה לדאוג שהיה תהיה נינוחה ושהיא תרגיש חזקה עד כמה שאפשר. זאת עבודת צוות של כולם, וככה היה. עד שהיא נכנסה לבית החולים היינו שם בשבילה, ברור".
רעדתי כל המשמרת הראשונה שלי. היה מקרה קשוח שמישהו נפל מקומה תשיעית, זה אירוע מאוד לא סימפטי
ב"להיות שם בשבילה" - הכוונה מעבר לטיפול הרפואי?
"בסוף אנחנו פוגשים אנשים בסיטואציות כל כך חשופות וכואבות, וחשוב לי להיות שם בשביל הבן אדם. אני אוהבת את המפגש עם האנשים עצמם. כמו שאמרת, נעזוב לרגע הפן הרפואי, יש בצוות אנשים מאוד מיומנים שדואגים לזה, במד"א יש אנשים עם לב רחב שכולו נתינה. אבל מעבר לזה, יש את הפן האישי, הרגע הזה של להחזיק את היד רגע ולהרגיע. ככה היה עם האישה בת ה-90. לשבת לידה ולהסביר לה, להיות רגועה איתה. אלה דברים חשובים. יש לדוגמה אנשים מבוגרים שמרגישים אי נוחות אחרי שנפלו, או אימהות שקורה משהו לילדים שלהן ונבהלות מאוד. אחרי שאנחנו נפרדים מהם - ה'תודה' שאנחנו מקבלים עושה טוב על הלב. קיבלתי למשל פרחים מזוג אחד שהיינו אצלם בבית שעה וחצי בעקבות מקרה מורכב".
איך הם ידעו איפה את גרה?
"זיהו אותי! אנשים מזהים אותי".
6 צפייה בגלריה


"אחרי שאנחנו נפרדים מאנשים - ה'תודה' שאנחנו מקבלים עושה טוב על הלב". שירז טל
(צילום: טל שחר)
מה זה עושה לך?
"בהתחלה זה מאוד הבהיל אותי".
אבל את כבר 35 שנה מפורסמת, לא מתרגלים לזה?
"שמע, אני בסיטואציה אחרת אל תשכח את זה. יש עוד אנשים סביבי ואני לא היחידה בצוות. זה לא שאני עכשיו בשבוע האופנה".
את ההתנדבות למד"א היא החלה לפני כשנתיים, אחרי שאחד מחבריה העלה בפניה את האפשרות. בהתחלה היא נרתעה, אבל הוא שכנע אותה. בתום קורס חובשים שנמשך ארבעה חודשים, פעמיים בשבוע, היא הוסמכה לחובשת.
את זוכרת את המשמרת הראשונה?
"בטח, היא הייתה ביפו. רעדתי כל המשמרת. היה מקרה קשוח שמישהו נפל מקומה תשיעית, זה אירוע מאוד לא סימפטי".
איך תפקדת בפעם הראשונה?
"הייתי עם צוות כמובן, לא לבד. אבל אני יכולה להגיד שלמדתי המון מהמקרה הזה, ובכלל, בשטח לומדים המון. לא משנה כמה תלמד בתיאוריה - בשטח זה משמעותי מאוד. בהתחלה כן לקחתי מקרים הביתה".
מה זה אומר?
"זה מראה לא סימפטי לראות אדם אחרי נפילה מקומה תשיעית, אז בכל פעם שעצמתי עיניים ראיתי את הפנים של הבן אדם".
מתי למדת לשחרר?
"עם הזמן לומדים להסתכל אחרת. אני מדברת על האירועים הקשים שקורים לי. אני מוציאה אותם החוצה, משתפת חברים ואנשים קרובים אליי. היום אני בנינוחות מאוד גדולה. לקח לי שלושה חודשים לעלות למשמרת בנינוחות".
בימים הקשים יותר, לא יצא לך לשאול את עצמך "למה אני צריכה את זה"?
"לא, כי הייתי באזור נוחות. רציתי להיכנס לאירוע הזה, זה כמו בעבודה שלי בתור דוגמנית - תמיד אמרתי שקמתי במשך 35 שנה לעבודה בכיף. אני אוהבת את מה שאני עושה, התחושות דומות בלקום לעבודה".
"הכי טוב בישראל. גם כשאני יורדת שמונה קומות ברגל למקלט - זה מחזק לי את הרגליים"
טל הייתה אחת הדוגמניות הישראליות המצליחות ביותר בעולם. בגיל 14 וחצי זכתה בתחרות יופי בישראל ואחרי זמן קצר הייתה על המטוס בפריז, מה שהניע את אותה הקריירה.
היא התהלכה על המסלולים בתצוגות הנחשבות, כמו ויקטוריה'ס סיקרט, ארמאני, שאנל ועוד מותגי על רבים וטובים. עם נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ היא מעידה שישבה בהמון ארוחות ערב - עוד הרבה לפני שמישהו חשב שהוא יהיה האיש החזק בעולם, וחלקה דירה עם טיירה בנקס. בגיל 28, אחרי שנתיים של מגורים בפריז ועשור בניו יורק, החליטה טל לחזור לארץ. היא התחתנה והפכה לאמא לפני 19 שנה, עם לידת בנה הבכור. מאז היא התגרשה, התחתנה שוב, ילדה את בתה בת ה-10 והתגרשה שוב.
לדבריה, העבודה מעבר לים נמשכה בקצב טוב עד תקופת הקורונה שגרמה לסגר עולמי - שם הקצב ירד משמעותית. "אי אפשר היה לטוס. לא היה מקום בכלל בטיסות, הפסדתי קמפיין לזארה העולמית".
איכשהו יצא שעבדת בחו"ל הרבה יותר מאשר בישראל. את יודעת להסביר את זה?
"גם בישראל עבדתי - ואני עדיין עובדת - הרבה. אבל זה קטע, לא חשבתי על הפערים. ברור שהעבודה שלי בחו"ל הייתה גדולה בהרבה מהעבודה שלי בארץ, אי אפשר להשוות. זה בכלל לא באותו לבל. ממש גרתי ועבדתי שם. עשיתי גם המון דברים בארץ, כן? אבל בשבילי לבוא לישראל היה לקבל שקט".
והיום כשאת כבר פה?
"תשמע, אני רוצה להגיד לך שתמיד הרגשתי שהכי טוב בישראל. אני מרגישה הכי טוב פה. אני מרגישה הכי בבית פה. הכי מוגנת פה. גם היום, כשאני יורדת שמונה קומות ברגל למקלט - זה מחזק לי את הרגליים".
האמירה הזאת של טל יכולה אולי ללמד על אדם השמח בחלקו, אבל היא מעידה שלא תמיד זה היה כך. רחוק מזה. "בגיל 40 לא היה חסר לי שום דבר בחיים, אבל לא הייתי שמחה. ראיתי מודעה שדיברה על בודהיזם והתחלתי קורס של שנתיים".
גירושים זה אירוע לא צפוי. הייתי בטוחה שהנישואים שלי יהיו לנצח - וזה נגמר. אז מתוך המקום שרציתי להתנהל יותר בריא בשביל הילדים שלי בשביל כולם, אני לא מרגישה אשמה, כי התגרשתי וכאמא זה גם חלק מהעניין
מה לומדים בבודהיזם?
"זו דרך להסתכל על החיים אחרת, הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. זה עולם ומלואו. מאוד דומה ליהדות ולקבלה. למשל מהר מאוד הבנתי שאני לא אאשים יותר אחרים במה שקורה לי בחיים. שאני מתחילה לקחת אחריות על הדברים שקורים לי".
תני דוגמה.
"זוגיות שלא עבדה - יש שניים בסיפור הזה. זה לא רק הוא שעשה טעויות, ויש לקיחת אחריות בתוך הסיפור. זה גם משחרר את השליטה, כי לא הכול בשליטה שלי. זאת הקלה נהדרת להבין שמה שלא בשליטה שלך הוא לא בשליטה שלך. למשל בזמן מלחמה, אני לא יכולה לשלוט בטילים, אבל אני כן יכולה לשלוט במודעות שלי, בהגנה שלי ושל הילדים, באיך אני מתווכת את המצב לילדים. לוח הזמנים שלי התחרבש בגלל הקורונה? אני יכולה לבכות על זה כל החיים, אבל מה זה ישנה לי?".
איפה זה פגש אותך בעיקר?
"זה פגש אותי בגירושים, עם הילדים. אני מנהלת מערכת יחסים נהדרת עם שניהם, ומתנהלת בצורה נהדרת עם הילדים שלי והם רגועים בתוך האירוע. באזורים האלה מאוד רציתי לעשות סדר ורוגע בנינוחות".
תסבירי.
"גירושים זה אירוע לא צפוי. הייתי בטוחה שהנישואים שלי יהיו לנצח - וזה נגמר. אז מתוך המקום שרציתי להתנהל יותר בריא בשביל הילדים שלי בשביל כולם, אני לא מרגישה אשמה, כי התגרשתי וכאמא זה גם חלק מהעניין. את לא רוצה לעשות טעות שוב - אז תעשי את הדברים אחרת בפעם הבאה. אני מתנהלת בניסיון להיות הבן אדם הכי טוב שאני יכולה להיות. אני מאוד שלמה עם איך שהדברים קורים. אין לי חרטות - לא על הקריירה ולא על הגירושים".
זאת השלמה שמגיעה מהגיל או מהרוחניות?
"זאת השלמה שמגיעה מהגיל ומהרוחניות. תמיד אמרתי שאלה שאמרו שהגיעו לתובנות בגילי 50-40 זה תירוץ של זקנים. היום אני יודעת שזה ממש לא ככה. אנחנו מתפתחים כאנשים - יש יותר הבנה, לקיחת אחריות. העולם הזה מטורלל. למדתי להיות יותר מדויקת, מתוך מה שנכון לי. גם הגוף שלי מגיב. ויש בזה גם המון עניין של תקשורת לעולם, אבל קודם כל עם עצמי, מול הילדים, מול בני הזוג לשעבר".
כחלק מההתפתחות האישית שלה, טל - שעד כה נרתעה משימוש ברשתות חברתיות - מתחילה להיפתח לעולם החדש, למרות שזה עדיין קשה לה. עד כה היא עשתה דברים עבור אחרים: בתצוגות אופנה צעדה על המסלול בבגדים של אחרים, ובטקסים ובאירועים שהנחתה היא הקריאה טקסטים שאנשים כתבו עבורה. היום, אחרי יובל על הפלנטה, היא החליטה שהגיע הזמן לעמוד בלי פילטרים ולספר את הסיפור הפרטי שלה - מהימים שעשתה אודישנים לשאנל, דרך הצעה שקיבלה מ"פלייבוי" ועל החיים שאחרי הגירושים.
"זה פחד גדול שלי. לא אהבתי, לא התחברתי. אני תקועה אי שם בשנות ה-80", היא מסבירה, "שמע, עבדתי אחרת כל הקריירה שלי. ממתי אני פותחת מצלמה ומדברת? אבל אנשים שאוהבים אותי אמרו לי שאתחיל להשמיע את עצמי, ורשתות חברתיות זאת הדרך. ואני גם עובדת על הרצאה שלי. זה פתאום לשנות את זווית ההסתכלות, לספר את הסיפור שלי. חייתי חיים לא שגרתיים במשך 35 שנה".
ההרצאה מוכנה?
"המלחמה קטעה את זה. אני אתגבר על הקושי של לדבר את עצמי ועל עצמי מול קהל. אני יודעת שזה יבוא".









