לפעמים, אפשר למצוא נקודת אור בחשכה. אם דברים היו נעשים כמתוכנן, היינו צופים ב"צעקה 7" בתור עוד סרט המשך שבו מככבות מליסה בררה וג'נה אורטגה כשתי האחיות שמובילות את הדור החדש נגד גוסטפייס. אבל כחודש אחרי אוקטובר 23', העלתה בררה ברשתות החברתיות פוסטים שנתפסו כאנטישמיים (השתמע מהם כי היהודים שולטים במדיה), ביקרה את המלחמה בעזה ("זהו רצח עם וטיהור אתני"), טענה כי ממשלת ישראל מעוותת את השואה כדי "להזניק את תעשיית הנשק הישראלית" - וכתוצאה פוטרה מהסדרה. חברת ההפקה ספייגלאס האוחזת בזיכיון על הסדרה פרסמה הבהרה שלפיה "אין לנו כל סובלנות כלפי אנטישמיות או הסתה לשנאה מכל סוג שהוא, לרבות אזכורים כוזבים של רצח-עם, טיהור אתני, עיוות השואה או כל דבר שחוצה באופן בוטה את הגבול לכדי דברי שטנה".
"צעקה 7" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
אורטגה עצמה עזבה אף היא את האתחול אחרי שהתברר כי לו"ז צילומי הפרק החדש מתנגש עם זה של "ונסדיי" בכיכובה. גם שני הבמאים של פרקים 5–6, מאט בטינלי-אולפין וטיילר ג'ילט, הפועלים כחלק מקולקטיב היוצרים "רדיו סיילנס", פרשו מן הפרויקט, ואחרי שהבמאי שהיה מיועד להחליפם, כריסטופר לנדון ("מז"ל טוב") עזב אף הוא בעקבות לחצים (בין היתר איומים סביב פיטוריה של בררה להם הוא לא היה אחראי) - לא הייתה ברירה אלא לאתחל את האתחול.
רוצה לומר: כתוצאה מההתבטאויות של בררה נגד ישראל והעם היהודי - שהצדק לעולם איתו - ואפקט הדומינו של הקריסה שבא בעקבותיהן: לא זו בלבד שתם עידן מליסה בררה בסדרה (לפחות עד שתפרסם פוסט תמיכה נלהב בתוכנית היישוב היהודי מחדש של עזה), אלא שגם זכינו בשובו של קווין וויליאמסון, היוצר והתסריטאי של פרקים 1, 2 ו-4. הוא-הוא הבמאי של "צעקה 7" (Scream 7) והשותף לכתיבת התסריט שעלות שכתובו הוערכה בכחצי מיליון דולר (זהו סרטו השני כבמאי אחרי "ללמד את גברת טינגל" מ-1999). אל מבצע ההצלה של המותג נקראה נב קמפבל שהופיעה אמנם בפרק החמישי אך נעדרה מהבא אחריו - לטענתה, משום שהשכר שהוצע לה לא הלם את מעמדה ותרומתה לסדרה. שכר כבר לא היה בעיה בפרק הנוכחי (היא קיבלה תלוש על סך 7 מיליון דולר), וקמפבל שבה, ובגדול - אל מה שאפשר לכנותו "צעקה" לעידן הדיפ-פייק. אחרי הכל, מי צריך להטריח את כוכבי העבר אם אפשר פשוט להשתמש בהם כתוצרי בינה מלאכותית? הישארו עמנו עוד רגע קט, ותבינו. בינתיים, כפי שדיווחנו, מפגינים התאספו ביום רביעי בערב מחוץ לפרמיירה של "צעקה 7" באולפני פרמאונט בלוס אנג'לס, וקראו לחרם על הסרט כאות תמיכה בפלסטין ובכוכבת המודחת שלו.
3 צפייה בגלריה
סידני שלנו חזרה, בעבור חופן דולרים. נב קמפבל, מתוך "צעקה 7"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
עלילת הפרק השביעי הועתקה לעיירה בשם פיין גרוב, שם מתגוררת סידני אוונס, לשעבר פרסקוט, עם בעלה השוטר (ג'ואל מקהייל) ובתה היחידה, טייטום (איזבל מיי מסדרת נטפליקס "אלכסה וקייטי"), שנקראת על שם חברתה הטובה של אמה שנטבחה לפני 30 שנה, בחלוץ פרקי הסדרה. היינו שמחים להוסיף שסידני חיה בשלווה ומנהלת בית קפה מקומי, אבל ההילה שלה כ-Scream Queen וכשורדת האחרונה רודפת אותה לכל מקום, מה שמייצר מתיחות בינה ובין טייטום. סידני, למשל, לא ממש מחבבת את החבר של בתה, ויש לה סיבה טובה לכך: גם לה בגילה היה חבר שהתגלה כרוצח סדרתי במסכה, וגם הוא, כמו זה של בתה, נהג לחמוק לחדרה דרך החלון. הבת מצדה מגלה שקשה להיות הבת של סידני (לשעבר) פרסקוט. כאשר היא מוצאת בבוידעם את ג'קט העור החום שלבשה אמה ב"צעקה 2" - האם מתחלחלת. אבל זה כמובן רק רמז מטרים לכך שמעשי אימהות סימן לבנות. בעיקר אם צץ מחדש איזה גוסטפייס-וונאבי בעיירה. לא רק הוא, כמובן, אלא גם דמותה של העיתונאית האובססיבית גייל וות'רס (קורטני קוקס), שמעולם לא נטשה את הסדרה ועדיין משדרת במה שנראה כמו טלוויזיה קהילתית בבית גיל הזהב.
כאשר סידני מקבלת שיחת טלפון הנפתחת במילים הנצחיות "הלו סידני" בקול מעוות, נראה כאילו היא משיבה כמעט מתוך רפלקס מותנה. קצת כמו ג'יימי לי קרטיס שצריכה אחת לכמה שנים להתמודד עם הקאמבק הבלתי-נמנע של מייקל מאיירס. אבל אז מתברר שהשיחה מגיעה מאדם מאוד מסוים מהעבר, ליתר דיוק מישהו שכולנו האמנו שהוא כבר לא איתנו. האם המישהו הזה אכן שרד את אחד מפרקי הסדרה - בכוונה איני מציין איזה - או שמישהו בהווה החליט שהגיעה העת למעורבותה של בינה מלאכותית בשרשרת ההטרדות הטלפוניות? אם יש משהו חיובי בחזרתו של וויליאמסון הרי זו מידה של נוסטלגיה שנוכחותו היצירתית - עד כמה שהמילה הזו אינה גדולה קצת על תרומתו לסרט - מעניקה לסיפור. לא רק מעצם שובה של קמפבל לחזית, אלא גם בחזרה אל הסרט הראשון: "צעקה 7" אפילו נפתח בביקור לילי של שני צעירים בבית הדמים בוודסבורו, שהפך כמסתבר למוזיאון אימים המוקדש לטבח שהתרחש בו כמו גם לסדרת סרטי "דקירה" (Stab) - אותה סדרת סרטים בדיונית שהתקיימה בתוך יקום סרטי "צעקה" והתבססה על רציחות גוסטפייס. הביקור הזה, למקרה שתהיתם, הופך כצפוי לאינטראקטיבי ומותיר את השניים כחלק מהתצוגה.
3 צפייה בגלריה
גם טלוויזיה קהילתית זו טלוויזיה, אל תהיי עצובה. קורטני קוקס, מתוך "צעקה 7"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
חוץ מנוסטלגיה, "צעקה 7" מציע מעט מאוד מעבר למה שכבר ראינו. אם כבר, הוא לוקה בחוסר סבירות קיצוני אפילו בשביל סדרה שבה מישהו יכול להידקר למוות ועדיין להישאר בחיים. בבית משפחת אוונס, מסתבר, יש מסדרון בריחה סודי שמתגלה ברגע מאוד נוח, וכאשר הבת טייטום מוצאת עצמה נרדפת בידי גוסטפייס בשיאו הלילי של הסרט - היא נמלטת ברחובות העיירה הריקה מאדם כאילו איש לא שומע את צרחותיה והמשטרה לא קיימת. במחשבה שנייה, לא משהו שצריך להפתיע במיוחד את הצופה הישראלי היום. עדיין, חובבי הסדרה (ואני מודה בגילטי פלז'ר הזה) ישמחו תמיד לעוד Showdown של נב קמפבל מול הרוצחים - תמיד שניים, זוכרים? - במסכת רוח הרפאים. "צעקה 8", כמדווח, נמצא כבר בעבודה, ותמיד ימצאו מי שיעוטו על ההזדמנות להיות גוסטפייס, גם אם זהותם תלך ותתברר כמופרכת.
