עיתונות חופרת
פרק 16- 22-28 במרץ השבוע עם הכלב שמצא את הגביע העולמי
49:33
המשפט, שנפתח השבוע בשנת 1950, הסעיר את המדינה. אורי וינטר, צעיר שעלה לישראל מצ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה, היה פעיל נלהב במפלגה הקומוניסטית ושימש ככתב במדור החיילים של העיתון "קול העם". במהלך הפגנה של התנועה נגד ביקורו בארץ של נשיא המגבית היהודית הנרי מורגנטאו, וינטר נעצר על ידי המשטרה. בחיפוש שנערך על גופו התגלה נרתיק ובו מסמכים צבאיים מסווגים שכללו תרשימים מדויקים על מבנה צה״ל, אותם קיבל מחייל. וינטר עמד לדין, ולמרות שטען כי לא הבין את התוכן הצבאי והתכוון רק להעביר את החומר לידי חברי כנסת מטעם המפלגה, השופטים לא השתכנעו. הוא הורשע בריגול, נדון למאסר בן שש שנים (שהופחת בהמשך לארבע שנים), ונשלח לרצות את עונשו בכלא מעשיהו. לאחר שסיים לרצות את עונשו והשתחרר, הוא החליט לפתוח דף חדש, ניתק את כל קשריו עם המפלגה הקומוניסטית ושינה את שם משפחתו מוינטר ל״שלגי״.
אצל רוב האנשים כאן הדברים היו מסתיימים. אצל אורי שלגי זאת רק התחלת הסיפור, תרתי משמע.
"עיתונות חופרת": המרגל שהפך לאבא של פטריק קים
אחרי השחרור, שלגי, שעבד כמכונאי, חיפש דרך להתפרנס והחליט לחזור לאהבתו הישנה – כתיבה והוצאה לאור. בשנת 1958 הוא הוציא לשוק סדרת חוברות של ספרי בלשים שנקראה ״בלש מרתק״. גיבור הסדרה היה יורם קלט, בלש ישראלי כחול-לבן שפותר תעלומות מתוחכמות, כמו ״תעלומת יהלומי המוות״, ממש ברחובות תל אביב. אבל הקורא הישראלי, מסתבר, לא חיפש אקשן מקומי באלנבי. הסדרה נחלה כישלון מוחץ בקופות, ושלגי הפסיד את כספו.
אנשים אחרים אולי היו מרימים ידיים, שלגי החליט ללכת לקולנוע. באותו יום הוקרן באולם אופיר מערבון בכיכובו של גלן פורד. כשהוא ראה את האולם מפוצץ בבני נוער נלהבים עם ברק בעיניים, נפל לו האסימון: אם בני נוער כל כך אוהבים את גיבורי המערב הפרוע על המסך, הם בטח יטרפו אותם גם על הנייר.
וכך נולד הגיבור הגדול הראשון שלו – "ביל קרטר", איש ה"טקסס ריינג'רס" והמהיר בשולפי האקדח. כדי לתת לספרים פיל אמריקאי אמין ולמשוך את הקוראים, שלגי המציא סופר אמריקאי פיקטיבי בשם "ארט בלמר" (או א. בלמר), ששמו היה בעצם קריצה אירונית לעברו: ראשי התיבות של אחרי בלש מרתק.
ההצלחה הייתה מסחררת. שלגי הקים את הוצאת "רמדור" (על שם ילדיו, רמי ודורית) שהפכה לאימפריה של ספרי כיס. אלפי סיפורים נכתבו ותורגמו בשיטת סרט נע.
תעשיית ספרי "ביל קרטר" הפכה למפעל של ממש שהפיק מספרים חסרי תקדים במונחים של שוק הספרות הישראלי. במשך 22 שנים, משנת 1959 ועד שנת 1981, הופיעו קרוב ל-1,000 ספרים וחוברות בעברית על עלילותיו של ביל קרטר. כדי לעמוד בביקוש העצום ובקצב הייצור המסחרר, שלגי, שהחל את הסדרה בכתיבה עצמית תחת שם העט הפיקטיבי "א. בלמר", נאלץ להסתייע בכותבים מקומיים. הוא גייס לשורותיו שורה של כותבים ישראלים, ביניהם קצין המשטרה אביגדור הרשברג והסופר חיים גיבורי, אשר ביססו חלק ניכר מהעלילות שכתבו על סרטי מערבונים שראו בקולנוע, תוך התעלמות מהמציאות ההיסטורית האמיתית והאכזרית של המערב הפרוע.
מעבר לכתיבה הישראלית המקורית, שלגי השתמש לא מעט בתרגום ועיבוד של חומרים זרים כדי להזין את פס הייצור. במהלך ביקור בקפריסין, גילה שלגי במחסנים מקומיים ערימות של חוברות מסדרה אמריקאית בשם "הטקסס ריינג'ר״. הוא רכש את זכויות היוצרים של הסדרה, ופשוט תרגם ועיבד את הסיפורים לעברית תוך שהוא משנה את שמו של הגיבור האמריקאי ל"ביל קרטר". בהמשך הדרך, שלגי שאב השראה ממקורות נוספים והחל לתרגם גם ספרי מערבונים מגרמניה, שלטעמו היו כתובים בצורה טובה ואיכותית יותר מאשר המערבונים האמריקאיים המקוריים, ואת זה הוא עשה, בתקופה שבה תרבות גרמנית נחשבת למוקצה בישראל.
מתוך המפעל הזה יצא גם ״רינגו״ – גיבור מערבונים מצליח נוסף. סדרת החוברות וספרי הכיס הזו יצאה לאור בין השנים 1967 ל-1982. בניגוד לביל קרטר הקלאסי, מקור ההשראה הישיר לדמותו של רינגו היה גל "מערבוני הספגטי" בקולנוע, ובמיוחד סרטיו של השחקן האיטלקי ג'וליאנו ג'מה שגילם דמות בשם זה באותן שנים.
כמיטב המסורת של ההוצאה, גם כאן התנוסס על העטיפה שמו של סופר לועזי בדוי וקשוח – "ג'ף מקנמרה" – אך בפועל, כמעט כל ספרי הסדרה נכתבו כאן בישראל, בעברית, על ידי שורה של עיתונאים וסטודנטים מקומיים. בעוד שביל קרטר הצטייר כגיבור מושלם, אדיש לנשים ונטול חולשות אנוש.
הכותבים כתבו לפי לפי נוסחה שיווקית מנצחת שכללה אינספור מכות, חיסולים וחיזורים מוצלחים אחרי נשים, או כפי שתיאר זאת אחד מכותבי הסדרה: "כל שני עמודים זיון, כל איזה ארבעה, רצח או חיסול"
אבל היהלום שבכתר, של שלגי הייתה ללא ספק סדרת "פטריק קים", שהפכה לקאלט של ממש ולתופעה תרבותית יוצאת דופן בישראל. הגיבור, סוכן CIA אמריקאי ממוצא קוריאני, התנשא לגובה שני מטרים והתאפיין בעיניים אפורות כפלדה, כושר על-אנושי ומומחיות קטלנית באמנות הקראטה. מה שהפך אותו לדמות מיתולוגית היה סימן ההיכר הבלתי נשכח שלו - ״דיו המסוקסות״, מושג שהפך למטבע לשון של ממש בשפה העברית.
אם ג'יימס בונד הבריטי ייצג את האריסטוקרטיה של "ישראל הראשונה", פטריק קים המסוקס והבוטה, שסלד מטכנולוגיה וסמך רק על מכות קראטה מוחצות, היה הגיבור האולטימטיבי של "ישראל השנייה". גם כאן הבין שלגי שהקהל הישראלי מעדיף אסקפיזם מתורגם מחו"ל. לכן, הציג את הספרים כאילו נכתבו על ידי סופר אמריקאי קשוח בשם "ברט ויטפורד", למרות שבפועל הם נכתבו בעברית על ידי שורת כותבים מקומיים.
ההחלטה להפיק את הסדרה בישראל ולהציגה כמתורגמת התבררה כהצלחה כלכלית מסחררת. שיטה זו חסכה לשלגי תשלום יקר על זכויות יוצרים מחו"ל, ואיפשרה לו לנצל באופן יעיל את הכישרונות המקומיים שכתבו לפי לפי נוסחה שיווקית מנצחת שכללה אינספור מכות, חיסולים וחיזורים מוצלחים אחרי נשים, או כפי שתיאר זאת אחד מכותבי הסדרה: "כל שני עמודים זיון, כל איזה ארבעה, רצח או חיסול".
בני הנוער והקוראים הישראלים עפו על הנוסחה הזו, והחוברות נמכרו בקיוסקים כמו לחמניות טריות. ההצלחה המסחרית הייתה כה אדירה, עד שבאותן שנים כל ספר חדש שיצא נמכר בתוך שבוע בכ-4,000 עותקים, ושלגי אף נאלץ להעסיק כריכייה ובית דפוס שהוקדשו אך ורק לייצור ספריו של הסוכן הקוריאני. לאורך השנים הופיעו בין 300 ל-400 עלילות בסדרה (כאשר למעלה מ-150 מתוכם נכתבו בישראל), והפכו את הסוכן בעל הידיים המסוקסות לאחד הגיבורים המכניסים והנקראים ביותר בתולדות המו"לות הישראלית.
אבל מלבד היצירות המקוריות שלו, היה לשלגי חלק בעוד פרויקט ענק בספרות העברית. בשנת 1965 הצטלבו דרכיהם של שלגי והסופר והמחזאי יגאל מוסינזון. מוסינזון, שהחל לכתוב את עלילות "חסמבה" (חבורת סוד מוחלט בהחלט) עוד בשנת 1949 ופרסם את ספריו הראשונים בהוצאות אחרות כמו טברסקי וגדיש, מצא בסופו של דבר בית חם, קבוע ומסחרי בהוצאת "רמדור" (לימים "שלגי).
השידוך הזה הפך לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של ההוצאה, וסדרת חסמבה הפכה לאחת המזוהות ביותר עם המותג "רמדור-שלגי". למעשה, החל מהספר ה-18 בסדרה, עברה הוצאת הספרים החדשים של חסמבה באופן בלעדי לידיו של שלגי. תקופה זו חפפה גם לשינוי בעלילה עצמה – הצגתו של "הדור השני" של החסמבאים בראשותו של יואב צור, שנכנסו לנעליהם של גיבורי הדור הראשון שהתבגרו.
כך, הצעיר הקומוניסט שהורשע בריגול, הפך למו״ל שהביא לישראל את גיבורי הריגול והפעולה האמריקאים, והחתים דור שלם על ספרות הפופ המצליחה ביותר במדינה.
