הכוכב ההוליוודי פדרו פסקל נמצא כעת על גג העולם, מטאפורית וממשית. ובמקרה שלפנינו – מועדון אופנתי, הממוקם על גג "מרטינז", אחד המלונות המפוארים, יוקרתיים ובעיקר מעוצבים בטיילת של קאן. ולמרות התפאורה הנוצצת והנוף המרהיב, בריאיון שערכתי איתו, לרגע הוא לא שכח מאיפה הוא בא: משפחת פליטים-גולים שנדדה בין ארצות. "ההורים שלי הם פליטים מצ'ילה", הוא מספר. "ברחנו בשנות ה-70, עת שלטה הדיקטטורה הצבאית של אוגוסטו פינושה. קיבלנו מקלט בדנמרק ואחר כך עברנו לארה"ב, תחילה גרנו בטקסס ואחר-כך בקליפורניה".
איך ההוויה שלך כמהגר-גולה, עיצבה את חייך ואת אופייך?
"היא עיצבה את חיי באופן מוחלט. היה לנו הרבה מזל והייתה לי הזכות לגדול וללמוד בארה"ב. אלמלא זה, אני לא יודע מה היה קורה לנו אם היינו נשארים בצ'ילה. הייתה לי גם הזכות לגדול תחת חסותם של ההורים שלי. הייתי תינוק כשהתגלגלנו לארה"ב, אבל הבית בו גדלתי היה לגמרי צ׳יליאני באופיו".
"כשהייתי בן שמונה, ההורים שלי קיבלו מעמד של 'גולים שקיבלנו חנינה' ולכן יכולנו לחזור ולבקר בצ׳ילה ולהתאחד עם משפחותינו המורחבות, משני הצדדים. כך יכולתי לנהל את חיי, בקשר מתמיד לשורשים שלי ושל הוריי. סט הערכים של ההורים שלי עיצב את דמותי לגמרי. הייתי אומר שיש קשר מוחלט בין ערכים אלו לאיך שהתקבעתי בסוף כאדם".
מה עמדתך ביחס למדיניות ההגירה של דונלד טראמפ ופעילות המשטרה שעוצרת ומגרשת מהגרים?
"אני רוצה שאנשים יהיו בטוחים ומוגנים, ואני מאוד רוצה לחיות בצד הנכון של ההיסטוריה".
לא מפתיע, שלאור הרקע שלו, פסקל פיתח מודעות חברית ופוליטית ליברלית-פרוגרסיבית מפותחת ופועל למען פליטים. הוא תומך בקהילה הלהט"בקית בפרט ובזכויות אזרח בכלל. יוצא נגד גזענות והומופוביה בימי טראמפ ונגד הניסיונות לאסור הפלות. בחשבון האינסטגרם שלו, פסקל תמך לא אחת במאבק של אוקראינה בפולש הרוסי.
פסקל גם השמיע את דעותיו בנוגע למלחמה בעזה. בדצמבר 2023 הוא קרא להפסקת אש ולתמיכה ב"רופאים ללא גבולות". ב-2025 עודד לעזור לנשים ולילדים בעזה שסובלים מרעב ויצא נגד השתיקה של הוליווד ביחס למעשי ישראל בעזה. בינואר הקרוב ינחה עם הדוגמנית בלה חדיד מופע התרמה בלוס-אנג'לס "למען העם הפלסטיני ותושבי סודאן". יחד עם זאת, הוא לא הצטרף לחבריו חואקין פיניקס ואמה סטון, ולא חתם על העצומה שקוראת להחרים יוצרים ויוצרות, פסטיבלים וארגוני קולנוע ישראלים.
בניגוד לכוכבים רבים, אתה נוהג להביע את הדעות שלך בסוגיות רבות. אתה לא חושש?
"ברור שזה מאוד מפחיד עבור שחקן לדבר על נושאים כאלה. אבל פחד הוא הדרך שבה הם, אלה שרוצים להשתיק אותנו, מנצחים".
ואכן ישנם לא מעט ניסיונות לצנזר ולהשתיק יוצרים ויוצרים ולמנוע מהם לעשות סרטים או יצירות ביקורתיות עם מסר מחאה.
"אני פונה ליוצרים - תמשיכו לספר את הסיפורים, תמשיכו לבטא את עצמכם והמשיכו להילחם כדי להיות מי שאתם. לעזאזל עם האנשים שמנסים להפחיד אתכם, ואתם יודעים מה? פשוט תילחמו בחזרה. הדרך המושלמת לעשות זאת היא בלספר סיפורים. ואל תתנו להם לנצח".
ב-2024 פסקל כיכב ב"גלדיאטור 2" בתפקיד גנרל אקסיוס, ואז הגיעה 2025 - שהפכה לשנה מאוד משמעותית עבור השחקן המוערך, שחגג באפריל האחרון יום הולדת 50. פסקל היה מאוד נוכח על המסכים (כולל פרסומות לאוזניות) ובתקשורת (שער בלתי נשכח של "ואניטי פייר"): המוות של הדמות שלו בתחילת העונה השנייה בסדרה הפוסט-אפוקליפטית "האחרונים מבינינו", עשתה רעש גדול ומהדד. גם בפסטיבל קאן האחרון – כשעיתונאית אוסטרלית הידועה בפה הגדול שלה ובשאלותיה הישירות העזה במסיבת העיתונאים לשאול על המוות הזה, זה עורר רחש וזעם אנטי ספוילרי, למרות שלא היה מדובר כבר סוד.
במהלך 2025 – שלושה סרטים שלו יצאו לבתי הקולנוע: "ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים", סרט גיבורי-על תוצרת מארוול קומיקס, בו הוא גילם את ריד ריצ'רדס/מיסטר פנטסטיק, מדען גאון המנהיג את חבורת "ארבעת המופלאים". פסקל תיאר את הדמות שלו, כמי שניחן ב"חוכמה של תמנון". "ארבעת המופלאים" גרף חצי מיליארד דולר וחשף את פסקל לקהלים רחבים נוספים. פסקל הוכיח למעריצי הקומיקס שהתנגדו לליהוק שלו ("היה שיח נרגן סביבי שטען ׳הוא זקן מידי. הוא לא מתאים, הוא צריך להתגלח׳״), שהוא כן התאים לתפקיד.
14 צפייה בגלריה
צלע במשולש האהבה של דקוטה ג'ונסון וכריס אוונס. מתוך "מאצ' מושלם"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
הסרט השני היה "מאצ' מושלם" – קומדיה על משולש רומנטי, עשתה ביצועים נאים בקופות, ובה פסקל שיחק לצד דקוטה ג'ונסון וכריס אוונס.
השלישי הוא "אדינגטון" של הבמאי ארי אסטר, יוצר מוערך של סרטי אימה אמנותיים ("תורשתי", "מידסומר" ו"בו מפחד"). "אדינגטון" השתתף בתחרות הראשית של פסטיבל קאן האחרון והתמודד על "דקל הזהב". למרות סוללת הכוכבים של הסרט (רשימה חלקית: חואקין פיניקס, אמה סטון, אוסטין באטלר, לוק גריימס) והמעמד הפולחני של אסטר, הסרט כשל בקופות. בישראל הוחלט לא להפיץ אותו בבתי הקולנוע, והוא יוקרן בסינמטקים. מן הסתם יגיע מתישהו למרקע הביתי. ההקרנה הראשונה של "אדינגטון" נערכה בסינמטק תל אביב השבוע מטעם פסטיבל אוטופיה 2025, הקרנה נוספת תערך בסינמטק תל אביב ב-30.12.
העלילה מתרחשת בעיירה הבדיונית אדינגטון בניו מקסיקו, על רקע תחילת מגפת הקורונה. השריף של העיירה (פיניקס) לא יכול לשאת את עטיית המסכה על פרצופו ומסרב לאכוף את חוקי המסכות של ראש העיר, אותו מגלם פסקל. בין השריף וראש העיר שוררת יריבות קדומה והבחירות המקומיות הממשמשות גורמות לשריף להתמודד על התפקיד, מול פסקל. אבל אז פרשת ג'ורג' פלויד מציתה הפגנות של צעירים שמוחים נגד גזענות ואלימות משטרתית. בנו של השריף הופך לפעיל נלהב במחאה, אחרי שהתאהב באחת האקטיביסטיות. ואילו אשתו (סטון) של השריף נשאבת לתיאוריות קונספירציה הזויות, תושבי העיירה יוצאים נגד השריף, והכאוס והבלגנים מתעצמים הודות לרשתות החברתיות. בעיירה אף עומד לקום מרכז דאטה ענקי, שגם גורר מאבקים.
איך עברה עליך תקופות הקורונה?
"חואקין ואני כנראה שני האנשים היחידים שלא הושפעו ממנה - לא ברמה הפסיכולוגית לפחות".
ומה אתה הכי זוכר מהתקופה הזאת?
"כולנו חווינו חוויה שהיא קולקטיבית, אבל בצורה שונה מאוד. אני, אולי בתמימות, חשבתי שממרום גיל העמידה, הדרך בה אני תופס את העולם היא דבר מקובע ושאני יכול לתכנן תוכניות לעתיד. אבל בעקבות הקורונה, אני כבר לא חושב ככה. אני מרגיש שהתפיסה שלי השתחררה. הדברים המוחשיים הם שמרגישים לי כרגע מיידיים ואינטימיים, ולאו דווקא חלק מהעולם הגדול. מקווה שזה היה ברור".
"אדינגטון" עוסק בשלל נושאים שטורדים אותנו בעשור הנוכחי, מביטקוין ועד בינה מלאכותית, מקונספירציות ועד כתות. וגם בסוגיית QAnon - תאוריית קשר שרווחה לפני כמה שנים בקרב אנשי הימין הקיצוני בארה"ב שהסתמכו על הפרסומים באינטרנט של דמות מסתורית המתכנה Q שטענו שישנה מזימה סודית של הדיפ סטייט נגד טראמפ בכהונתו הראשונה, טענות על רשת סוחרי ילדים ושנגיף הקורונה הוא שקר שנוצר על ידי ממשלות.
מה אתה חושב על תיאוריות כאלה?
"אני יכול להעיד על מה שאני תופס כהתבוננות אינטליגנטית בטראומה האנושית, בערגה האנושית ובפגיעות האנושית, שמובילים אותנו להיכנע להשפעות מהסוג הזה של תיאוריות קונספירציה. אם אינך רוצה להתבונן לטראומה שלך בעיניים, אולי קל יותר להאמין בקונספירציה - שהיא בהכרח גדולה בהרבה מההתנסות האישית שלך, בה כל כך קשה להתבונן. יכול להיות שמדובר בפרשנות האישית שלי, אבל אני חשבתי שמדובר באבחנה מאוד, מאוד נבונה: ברמה האינדיבידואלית, האופן שאנחנו מתעצבים דרך החוויה האישית, הוא משהו שאפשר לנצל".
עד כמה לדעתך "אדינגטון" מהדהד את המציאות בארה״ב היום?
"הסרט מציג את המציאות בצורה שקופה, חושפת וכנה. ארי אסטר יצר סרט שיש בו רעיונות גדולים, אמיתות גדולות, מציאות שכולנו חולקים שקשה לשאת - ואת הסיפור הזה הוא מספר דרך מיקוד במניעים מאוד אנושיים ואינטימיים. בסופו של דבר, המניעים של כולנו מאוד אנושיים - גם אם חברות ההיי טק הגדולות מנפצות את ההבנה שלנו של מה זה להיות בן אדם וחותרות תחת החוויה האנושית המשותפת. ועדיין, לא ניתן לחמוק ממנה: כולנו עדיין יצורים שנושמים ומרגישים ומחפשים מזור. אנחנו יכולים לסטות מהדרך, או ללכת בתלם - אבל בסופו של דבר גם זה וגם זה אנושי, לטוב ולרע, ולדעתי זה דווקא אספקט חיובי"
פסקל סובר ש"אדינגטון" הוא "סיפור אמיץ ואקטואלי שמשקף את החרדות הכי עמוקות והפחדים הכי גדולים של חלקנו, ולטעמי מדובר במאמץ אינטליגנטי מאוד. בסופו של דבר התקווה שלי היא לתת עדות וקול לחוויות של אנשים, לחלוק את הסיפורים האחד של השני - ומתוך החומר הסיפורי להישאר מחוברים זה לזה. זה, במהותו, נותן תקווה".
אחת הסצנות האהובות עליי בסרט היא סצנת הסטירה בינך לבין חואקין פיניקס: היא בד בבד מגוחכת, אך גם אלימה. איך היה לצלם את הסצנה הזו?
"היה אחלה. חואקין ואני נפגשו לראשונה ב'אדינגטון', אבל זה הרגיש כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. אני, כמובן, לא רציתי לסטור באכזריות שכזו לאחד השחקנים האהובים עליי בעולם, ולכן חששתי. וחואקין אמר: 'אתה חייב לתת לי סטירה אמיתית!', ואני השבתי: 'בטוח?'. וחואקין ענה בחיוב. אז, בום, אני מייד הייתי בראש של לכסח", אומר פסקל ופורץ בצחוק. "וזה לא היה ממקום של 'אני רוצה לסטור לו באמת', אלא בגלל שידעתי מה חואקין היה צריך, כדי שהסצנה תצא טוב. בכל מקרה, לא השתמשנו בשום אפקטים מיוחדים".
בשנה הבאה, פסקל יככב ב"המנדלוראין וגרוגו", סרט שהוא חלק מהזיכיון של "מלחמת הכוכבים", ובו שוב יגלם את המנדלוריאני – צייד ראשים ולוחם, דמות שכבר גילם בסדרה "המנדלוריאן".
בדרך לאולימפוס, פסקל עשה דרך ארוכה, מפרכת ורצופת תלאות ומכשולים. ״בצעירותי סבלתי מבריונות, בגלל שהייתי הילד המוזר והרגיש, שרעב לתשומת לב, מאוהב בסרטים ובתיאטרון ובאמנות״, התוודה לאחרונה בפני הירחון "ואניטי פייר". אחרי שלמד בבית ספר לאמנויות, הוא שיחק בתיאטרון והתארח במספר סדרות מוכרות, כמו "באפי ציידת הערפדים" ו"חוק וסדר", אבל הפריצה הגדולה לא הגיעה. "המשמעות של להיות בן 29 ללא קריירה פורחת הייתה שזהו, זה נגמר", סיפר ל"ואניטי פייר". "חוסר ההצלחה והקשיים הכלכליים הביאו לזה שבעצם כולם טיפלו ודאגו לי. היו סביבי מלאכים שומרים כל הזמן".
אחת מהן הייתה כלבתו גרטה. פיטבולית מעורבת, שהחזיקה אותו לאורך שנים של בדידות וחוסר הצלחה בברוקלין. "גרטה הצילה לי את החיים והעניקה בית ותחושה שיש בשביל מי לחזור. גרטה מתה בצילומי 'משחקי הכס', הסדרה שבזכותה פרצתי. אני תמיד חושב על כמה עני הייתי כשגרטה עוד הייתי לצידי כשגרנו בדירת פח, כשהיו לי משמרות כפולות במלצרות ולא הצלחתי למצוא מישהו שיוציא אותה, ואז אני חושב על החיים הבורגניים שהיו יכולים להיות לה איתי עכשיו - ואלה הרגעים שאני באמת מתאבל על לכתה".
עשרים שנה חלפו מאז הייאוש והתסכול של הדשדוש ואי הפריצה, ואנחנו בשנת 2025, שתיזכר גם בזכות המשפט: "פדרו פסקל נמצא בכל מקום". והרי כבר התפתח דיבור שמדובר בחשיפת יתר, בהייפ מוגזם ושהוא עוד ימאיס את עצמו, וזה ייצור לו בעיה. ברשת נטבע המוח Pedro Pascal fatigue – עייפות פדרו פסקל.
הדיבור הזה לא הביא בחשבון את היכולת המופלאה של השחקן הנדיר הזה: לעשות תפקידים גדולים, אבל לא להפוך למזוהה עם דמות דומיננטית עד כדי כך שיצטרך להיכנס למקפיא למספר שנים. כלומר, פסקל השחקן לא מוכרע במאבק מול הדמויות החזקות שהוא מגלם.
פסקל שיחק בתפקיד אוברין מרטל האקסצנטרי בעונה הרביעית של "משחקי הכס", ובגדי האבירים הססגוניים והבילויים הליליים בבתי הזונות של מעלה המלך לא שברו את אמינותו בתפקידו הגדול הבא, כסוכן הפדרלי חאבייר פניה, שנשא על גבו שלוש עונות מרשימות של "נרקוס". אמנם המצוד אחר סוחר הסמים פבלו אסקובר הוא סיפור אמיתי ומותח, אבל בדרך אל התהילה הסוכנים הפדרליים עשו הרבה עבודה סיזיפית, שחורה ושוחקת וכישרונו הגדול של פסקל כשחקן בסדרה המדוברת היה להכניס עוצמה אדירה לגילום תפקיד של אדם חי וקיים, לא סופרמן רב מעללים.
ואם "נרקוס" הייתה הצלחה גדולה לא מעט בזכותו, הרי ש"האחרונים מבינינו", הסדרה שהסתמכה על משחק מחשב, היא ללא ספק הסדרה שרשומה על שמו. פסקל מגלם בה את דמותו של ג'ואל מילר, אב שכול ואדם שבור, שחי את המציאות הדיסטופית ולאט-לאט מוצא טעם חדש בחייו כשהוא מסכים לצאת למסע ארוך על פני אמריקה כמגינה של אלי, נערה צעירה שהיא אולי התקווה להצלת האנושות, הנאבקת בזומבים ומפלצות וקומונות וקבוצות חמושים כשכולם נלחמים בכולם.
היה אפשר להבין עד כמה פסקל הוא-הוא הסדרה רק עם מותו של ג'ואל בפרק השני של עונה 2, מוות שהכה את הצופים (שלא הכירו את משחק המחשב עליו מבוססת הסדרה) בתדהמת הלם, צער אבֶל וכאב, עד כי חלקם לא מצאו עוד טעם לצפות בסדרה והמפיקים נאלצו לצאת בהבהרות שג'ואל אמנם מת, אבל נראה אותו בפלאשבקים עד סוף העונה. אז כנראה כדי לגרום למיליוני צופים להתאהב ככה בדמות, צריך באמת להיות שחקן חד-פעמי.
"האחרונים מביננו" עונה 2 – טריילר
(צילום: באדיבות HBO)
בריאיון ל"אנטרטיימנט וויקלי" התייחס פסקל לאותו אירוע דרמטי. ״אני מכחיש בכוח את מותו של ג'ואל. יותר ויותר עם הגיל, אני מוצא את עצמי נכנס למצב הכחשה כשמשהו נגמר. ידעתי שזה יקרה והשאלה הייתה רק מתי ואיך".
"הפרידה הזו הייתה עצובה מאוד. כשהגעתי ביום הצילומים האחרון לסט עם האיפור והפרוטזות, לגמרי חירבתי את מצב הרוח, של כל מי שראה אותי. ממש יכולתי לראות אבל משתלט על המבט של כולם. ל'האחרונים מבינינו' הייתה השפעה עמוקה עליי והיא ללא ספק פתחה פרק חדש בחיי, גם בזכות איך שהיא התקבלה בקרב הקהל״.
העובדה שפסקל לא נוהג לחלוק מידע על חייו הרומנטיים והרווקות המושבעת בגיל 50, רק מעצימה את השמועות על נטיותיו המיניות. הבחירות האופנתיות הנועזות שלו זיכו אותו ב-2023 בתואר "הדאדי של האינטרנט", עת הגיע בלוק אבהי מיוחד לאחת הבכורות.
לא אחת דווח שהוא מבלה באתרי בילוי של הקהילה הגאה, שהוא נמנה עם תומכיה. באחד הסרטונים שהוא העלה לאינסטגרם, פסקל נראה מלקק לייט סטיק בצבעי הקשת. הוא אף הופיע כקאובוי הומו ב"דרך מוזרה לחיות" (2023), המערבון הקווירי של פדרו אלמודובר, בו גילם את אהובו של אית'ן הוק. "ביצירה שלו, אלמודובר לגמרי פתח צוהר לעולם שלם של סיפורים, צבעים, תרבות, מרד ומיניות שהיה משכר לחלוטין, מסוכן, מצחיק, שובר לב וחולש על כל רוחב היריעה - בסגנון שייחודי אך ורק לו".
החיבור של פסקל לקהילה הגאה, נובע בעיקר על רקע היחסים הקרובים והתומכים שלו עם אחותו לוקס פסקל, שנחשפה בשנת 2021 כאישה טרנסג'נדרית. "לוקס הייתה ותמיד תהיה אחת הדמויות החזקות ביותר שהכרתי", אמר עליה בריאיון למגזין "אסקווייר" ב- 2023. "היא המגן שלי. אני צריך אותה יותר משהיא צריכה אותי". לוקס מצידה אמרה על אחיה: "הוא היה חלק חשוב מהתהליך שעברתי. הוא גם אמן והיה מדריך. הוא היה אחד הראשונים לתת לי את הדברים שיצרו את הזהות המגדרית שלי".
14 צפייה בגלריה
"התנהגות של לוזרית נבזית". פדרו פסקל נגד ג'יי.קיי. רולינג
(צילום: Scott A Garfitt/Invision/AP, Joel C Ryan/Invision/AP)
באפריל האחרון, פסקל סיפק כותרות, כאשר תקף את הסופרת ג'יי.קיי. רולינג, מחברת ספרי סדרת "הארי פוטר", שאחד התחביבים שלה הוא להתבטא נגד טרנסג'נדרים. פסקל יצא נגד ניסיונותיה של רולינג לסייע לבית המשפט העליון בבריטניה להגדיר את המונח "אישה" באופן שמדיר נשים טרנסג'נדריות כ"שטויות של נבל בסגנון וולדמורט". פסקל כתב בתגובות לסרטון שהועלה באינסטגרם: "שיט נורא ומגעיל, זה בדיוק מה שזה. התנהגות של לוזרית נבזית". התגובות שלו, כבר עוררו עליו מתנגדים ומתנגדות מהאגף השמרני.
חגיגות היובל הן זמן טוב לחשבון נפש ולמחשבות על העתיד. "גיל חמישים הוא נקודה הרבה יותר פגיעה משנות הארבעים", אמר ל"ואניטי פייר" וכשנשאל אם הוא רוצה ילדים, פסקל חשף: ״היו לי חלומות על זה שאני לוקח את הילדים שלי לקולנוע, כמו שההורים שלי לקחו אותי, כך שאני מניח שהייתי שמח לאיזה קיצור דרך לשלב שבו עומד מולי בן אנוש מעניין, שיהיה גם הילד שלי, ושילך לצפות איתי במה שאני רוצה לצפות בו״.
