מחוץ לפריים
טל מוסרי: ״הייתי עם מאבטח אחרי שעזבתי את ערוץ הילדים. פחד אלוהים״
01:14:44
לטל מוסרי יש רומן עם הים. הוא מעולם לא הלך אליו, עד שבנו הבכור החל ללכת לגן. מבחינתו בילוי בים היה חופשה, שהיא למעשה בטלה. "גדלתי ונולדתי בתל אביב ואף פעם לא הייתי בים", הוא מספר בפודקאסט "מחוץ לפריים". "מכיתה ו' הייתי רץ מחזרות לצילומים ולהקלטות - משטר של עבודה. הים בשבילי היה דבר אסור. גידלו אותי ככה שהים זה קצת לעצלנים".
מוסרי חגג לאחרונה יום הולדת 48, הוא חי את עולם הבידור מגיל צעיר ומעיד שהילדות שלו אף פעם לא הייתה ילדות, למעשה הוא נמנע ללכת למקומות ציבוריים מתוך חשש של איך הוא יתקבל בסביבה. "אנשים לא בטוח זוכרים את הטירוף שהיה סביב צעירי תל אביב - אבל קח את ההערצה לנועה קירל, יהודה לוי ומרגי - ותכפיל בריבוע. לא יכולתי לצאת, חיכו לי מעריצות מתחת לבית, וכשאתה הולך לים - הן אחריך. לא היה לי שקט, לא יצאתי למסיבת עם חברים שלי. אולי בגלל זה אני בהתבגרות מאוחרת".
לכתבות נוספות במדור טלוויזיה:
איך זה השפיע עליך אז כבן אדם?
"מאוד מחמיא שמעריצים אותך, זה ברור וזה ממכר, בטח כשאתה כילד. אני עד היום מופיע ומחכה לעוצמות האלה שחוויתי אז. הבמה היא סם ממכר, ואני עובד נורא קשה כדי להחזיק את הדבר הזה בתוך עולם שמשתנה כל הזמן. אבל יש גם הרבה רגעים מבהילים שבהם לא יוצאים מהבית. כנער אתה מוותר על הרבה דברים שהם חלק מהילדות והנעורים של כל אחד".
מה היה רגע שאתה זוכר?
"ויתרתי על המון דברים מללכת לים ועד לחגוג במסיבות ימי הולדת עם חברים. כשהורים שמתקשרים אליי ושואלים אותי, 'איך אני יכול להפוך את הילד שלי למפורסם', אני עונה ממרום גילי וניסיוני, גם כילד שהיה חשוף לעולם הזה מגיל צעיר - 'חכו עם זה. אל תוותרו על הרגעים האלה'. הטיול אחרי צבא שלי היה לפסטיגל בשנת 1997. אני זוכר את הפרידה מהחברים שלי, חלק נסעו ללימודים, חלק לטיולים ארוכים, ואני עליתי על ההסעה לפסטיגל בחיפה. אני מספר את זה עכשיו כמעט בדמעות. אני זוכר שישבתי במושב האחורי בהסעה של הפסטיגל הראשון שלי שהיה הגשמת חלום, ושמעתי את יהודה פוליקר שר את 'הילד שבך', והתרגשתי עד דמעות. שאלו למה אני בוכה ואמרתי שבעיקר מהתרגשות כי הגשמתי חלום, אבל גם כי נפרדתי מהחברים שלי ואני יודע שלא אראה אותם עכשיו חצי שנה. זאת לא הייתה תקופה של רשתות חברתיות, זאת הייתה פרידה מאנשים שאני מאוד אוהב. זאת הייתה החלטה לא לצאת לטיול הגדול, ועד היום זה חסר לי".
6 צפייה בגלריה
"כשהורים שואלים אותי, 'איך אני יכול להפוך את הילד שלי למפורסם', אני עונה ממרום גילי וניסיוני, גם כילד שהיה חשוף לעולם הזה מגיל צעיר - 'חכו עם זה'". טל מוסרי
(צילום: רז גרוס)
מאז שהתחתן מוסרי עם נועם בן גוריון (כן, יש קשר לראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון - היא הנינה של אחותו), מוסרי למד לחיות. קצת אחרי לידת בנם הראשון, מוסרי למד ללכת לים, וב-13 השנים האחרונות הוא פותח כל בוקר בים. ואם זה לא מספיק, אז בנו השלישי זכה לשם ים. כדי לסגור מעגל.
"לא עזבתי את ערוץ הילדים בגלל כסף"
מוסרי הוא אחד הסמלים הגדולים של עולם הילדים, לא סתם הוא נחשב למנחה הוותיק ביותר בערוץ הילדים לדורותיו, שם עבד במשך 18 שנה, עד שעבר לערוץ המתחרה ולקח עימו את הכינוי הקשה שכבר הפך לבדיחה - "בוגד".
"חצי מדינה רצו להיות מנחים בערוץ הילדים", הוא נזכר. "המנחים בערוץ היו צריכים לדעת לעשות הכול - להצחיק, לראיין, להנחות שעשועון, לרקוד, והוורסטיליות הזאת מאוד קסמה לי. אני זוכר שאחרי חצי שנה של בחינות הגעתי לריאיון האחרון".
חצי שנה בחינות לערוץ הילדים?
"כן, זה כמו מבחני טייס. בריאיון האחרון שאלו אותי אם אני בכלל אוהב ילדים. אני זוכר שהיו כמה שניות של שתיקה, אמרתי לעצמי, 'איך אני עובר את הריאיון הזה בהצלחה? מה אני אגיד 'כן'? אם אגיד 'לא' זה לא באמת נכון'. אז אמרתי שאני לא יודע. לא באתי לערוץ הילדים כי ידעתי שזה הקהל שארצה להופיע מולו כל חיי. אבל מהר מאוד התאהבתי בקהל הזה ואני מקדיש לו את כל חיי ובהחלטה מודעת.
6 צפייה בגלריה
המבחנים לערוץ הילדים? "זה כמו מבחני טייס". טל מוסרי בשידורו הראשון בערוץ הילדים
(צילום מסך: ערוץ הילדים)
"עם חזה זקוף והרבה גאווה לפני הכול אני כוכב ילדים, אמן ילדים. זה הקהל האהוב עליי ביותר. כשאתה כוכב בערוץ הילדים ואתה רוצה לעשות עוד דברים, אולי גם תפקידים בתיאטרון, אומרים לך שאתה צריך לוותר. היה לי מאוד קשה להסביר ולשכנע בעיקר את מקבלי ההחלטות שאפשר להיות גם וגם. ואם אני זוקף לזכותי משהו, זה הגם וגם - אפשר להיות כוכב ילדים שמופיע בקניון עם אותה תשוקה ממש כמו שאתה עולה על הבמה בתיאטרון הבימה".
מוסרי מעיד כי בזמן עבודתו בערוץ הילדים נמנע ממנו לעשות פרויקטים רבים בגלל העובדה שהוא כוכב ילדים. "אמרו לי תבחר, אז בחרתי. אני נהנה לעשות 'ששטוס' ולהופיע בפסטיגל, מי שרוצה לקחת אותי לסדרה או לסרט מוזמן, אבל לעולם לא אוותר על עולם הזה, הוא בנפשי ובדמי".
עם יד על הלב, זה לא גם עניין של כסף?
"עשית פסטיגל וקיבלת מאות אלפים פעם אחת. בתיאטרון זה רץ כל יום. מעולם השיקול של בחירת הדברים שאני עושה לא היה כלכלי".
כשמוסרי מעיד שלא קיבל החלטות בגלל הכסף, השאלה המתבקשת היא על המעבר הגדול שעשה בחייו - עזיבת ערוץ הילדים בתום 18 שנה, לערוץ המתחרה ניקלודיאון - מהלך שאותו הוא מגדיר כטוב ביותר שעשה בקריירה שלו. "שמעתי וקראתי שאמרו שעברתי בגלל הכסף, אבל ממש לא. להיפך, הסוכנים שלי המליצו לי להישאר. המעבר הזה היה הדבר המבורך ביותר שעשיתי בחיי, זה היה שובר שוויון בקריירה שלי שאתה לא יכול לדמיין".
6 צפייה בגלריה
"המעבר הזה היה הדבר המבורך ביותר שעשיתי בחיי". מתוך "צ'מפיונסניק"
(צילום מסך: ניקלודיאון)
למה?
"הייתי הולך ברחוב והיו אומרים לי, 'מתי אתה עוזב את ערוץ הילדים? כמה אתה יכול להיות שם?', וביום שעזבתי אמרו לי 'למה עזבת?'. הקהל לא אוהב שמזיזים לו את הגבינה. כשנכנסתי לערוץ הילדים, מנחה היה כמו חצי אלוהים. היינו אלטרנטיבה אפילו לערוץ אחד של פעם. אבל ערוץ הילדים לאט-לאט איבד מכוחו, צריך להגיד את זה, הוא איבד מכוחו בגלל פוליטיקות בקומות הגבוהות, HOT ו-yes הפסיקו לשדר אותו. גם כשעזבתי ידעתי שאמשיך בעולם הילדים".
אז קודם החלטת שאתה עוזב ורק אז הגיעה ההצעה?
"לא, ערוץ הילדים ידע את זה. קיבלתי את ברכת הדרך מהערוץ לעבור לניקלודיאון . ההצעה שהגיעה מאוד קסמה לי".
אחרי המעבר רצה ברחבי הרשת בדיחה שאתה בוגד. איך לקחת את זה?
"היו לי שלוש שעות של פאניקה, כי המילה 'בוגד', בטח במדינת ישראל, היא טעונה מאוד. נורא נבהלתי. באותו יום הייתה לי הופעה ברמת גן ונלחצתי, ביקשתי מהמאבטח לבוא איתי. אמרתי לו שהרשת מלאה באנשים שקוראים לי בוגד, פחד אלוהים. בהופעה היו אמורים להיות 600 איש ובסוף היו ששת אלפים, אהבת הקהל באותו רגע הרגיעה אותי".
6 צפייה בגלריה
""היו לי שלוש שעות של פאניקה, כי המילה 'בוגד', בטח במדינת ישראל, היא טעונה מאוד. אהבת הקהל הרגיעה אותי". טל מוסרי
(צילום: רז גרוס)
ההחלטה לדבריו של מוסרי הגיעה אחרי תקופה פחות טובה בערוץ הילדים, גם ברמה האישית. "בשנים האחרונות הפסקתי לעניין את התקשורת", הוא מספר. המעבר לדבריו שינה את הקריירה שלו ב-180 מעלות. "רכבתי על האופניים ליד שוק הכרמל והרוכלים צעקו לי 'בואנה שיחקת אותה, התפרסמת מחדש'. פתאום אתה מבין ששוב עשית משהו. הפכתי להיות טל מוסרי ולא טל מערוץ הילדים או טל מצעירי תל אביב".
אתה חושב שאם לא היית עוזב את ערוץ הילדים יכול להיות שזה היה מגיע מהצד שלהם?
"יכול להיות. אני זוכר שיחות עם עודד פז ודנה פרידר, שהיינו המנחים האחרונים, הרגשנו שאנחנו לא עושים כלום. שאני מקבל הרבה כסף על לא לעשות כלום. לפני הכול אני אדם של עבודה קשה. אני לא טיפוס של אקזיט, זה לעולם לא יקרה".
מגיע לך גם קצת לנוח, לא?
"זה היה הסיוט שלי - לא לעבוד ולהרוויח על זה כסף. היה לי רצון להתרענן ואז הגיעה ההצעה מניקלודיאון. הרגע שבו הבנתי שאני לא יכול להיות יותר בערוץ הילדים זה הרגע שבו 'ששטוס' ירדה סופית מהערוץ. אני זוכר את השיחה עם המנהלים שסיפרו שהתוכנית ירדה, אמרתי 'די אין לי מה לעשות פה'".
אחרי שבע שנים בניקלודיאון מוסרי סגר מעגל וחזר לערוץ הילדים, ואפילו חזר להנחות את 'ששטוס'. "פתאום המנהלים של ערוץ הילדים ביקשו להיפגש איתי בבית קפה, הלב שלי דפק בעוצמות. אמרו לי, 'אנחנו מחזירים את 'ששטוס''. זה היה אחרי תקופת הקורונה והנפגעים העיקריים של ההסתגרות בבתים היו ילדים. הם אמרו לי שהתוכנית חוזרת בעקבות הקורונה, מתוך מקום ערכי. הייתי בדמעות. אמרתי להם 'כן, אני חוזר'".
אחרי עונה אחת של קאמבק, מוסרי ממשיך בערוץ הילדים אבל לא יודע מה יעלה בגורלו של השעשועון המיתולוגי. "אני מקווה שתהיה עוד עונה. אנחנו מאוד רוצים שהיא תחזור".
"תמיד הפוליטיקה הייתה בצד, אבל אני מאוד כועס על המנהיגים שלנו משני הצדדים"
מוסרי סוגר למעלה משלושה עשורים בעולם הבידור ומלבד הסערה סביב עזיבת ערוץ הילדים הוא לא זוכר סערה דרמטית אחרת בחייו כדמות ציבורית, אבל בשבועות האחרונים הוא נקלע לאחת כזאת בעל כורחו. בצל המחאות על המהפכה המשפטית, מוסרי הופיע בתיאטרון הבימה עם "קזבלן", ובסיומו התבקש על ידי הנהלת התיאטרון להקריא מסר לקהל.
"אנו מצרים על המצב החמור שאליו נקלענו כולנו. על היעדר ההידברות, על שנאת החינם, על השסע החברתי הקיצוני שאותו אנחנו חווים ועל הרוח השלילית המנשבת בין שני צידי המתרס", אמר מוסרי על הבמה. "שרנו עכשיו בקזבלן על דמוקרטיה, בעוד מחוץ לאולם התיאטרון יש שזועקים בדם ליבם לשמור על ערכי הדמוקרטיה, נרמסים על ידי מכת"זיות בזמן שהחברה שלנו קרועה לשניים. עלינו לזכור שאין לנו ארץ אחרת וכולנו עם אחד".
טל מוסרי בתום ההצגה "קזבלן" בתיאטרון
(קרדיט: גיא עלמני)
בזמן שקרא מוסרי את הדברים, החלו להישמע מחאות בקהל והשחקן הראשי עופר חיון נטש את הבמה. מאוחר יותר גם החלה מתקפה על מוסרי ברשתות, בין היתר אחרי שהצל פרסם פוסט בחשבון הפייסבוק שלו עם הכינוי 'בוגד'. "זה טקסט שנכתב מטעם התיאטרון שנאמר באותו היום על כל הבמות של הבימה על ידי השחקנים", מספר מוסרי. "זאת הייתה פנייה למנהיגים שלנו משני הצדדים והוא מבקש להגיד 'תדברו ותגיעו להסכמות'".
על הקריאה 'בוגד' הוא מגיב ואומר "מי שמכיר אותי יודע שאני לא סתם אמן הילדים, השליחות שלי היא לחבר ולאחד", מסביר מוסרי. "תמיד הפוליטיקה הייתה בצד, אבל אני מאוד כועס על המנהיגים שלנו משני הצדדים. זה לא שאני הולך להפגנות, לא בעד ולא נגד. אם הצליחו להכניס אותי בתקופה הזאת לתוך אירוע כזה - סימן שזאת תקופה מטורללת. זאת הייתה מהומה על כלום, בגלל זה לא נלחצתי לרגע אחד".
כוכב הילדים מעיד כי האירוע היה רחוק ממה שהפגינו הכותרות. "אתה קורא את מה שכתוב בתקשורת ואתה אומר לעצמך 'זה לא אותו אירוע'. הבנתי שאין מה להגיב, מי שמכיר אותי יודע שהכול יעבור בשלום ושאני אמשיך לעשות את מה שאני יודע לעשות, שזה בעיקר לחבר, אין לי ארץ אחרת".
על הביקורות של הקהל כי אין מקום להכניס פוליטיקה לתיאטרון מוסרי מגיב: "אני מסכים עם הקהל - אין מקום לפוליטיקה כשמגיעים ליהנות מתיאטרון או מסרט. מה שאתה רוצה להגיד - תגיד ביצירה שלך. אנשים ממהרים בתקופה הזאת להגיב ולקבל החלטות, מגיבים בטירוף שהוא חסר פרופורציה".
כשקיבלת את הטקסט, לא חשבת מה עלול לקרות?
"אגיד לך את האמת, לא הספקתי לקרוא את כולו. מישהי בקהל התחילה לצעוק באולם וחלק מהקהל אמר 'רגע' ואז התחילה מהומה. עופר חיון לא עזב בגלל הדברים שנאמרו, כל אחד ניסה להשתיק את השני, אני ושאר השחקנים גם רצינו לרדת מהבמה באותו רגע כי זה באמת לא נעים".
אתה מצטער שלקחת על עצמך להקריא את הטקסט הזה?
"לא. תמיד הייתי חייל טוב וממושמע. אם המנהלים רוצים שאקריא טקסט מטעם התיאטרון אני שמח שבוחרים בי. לא שילמתי מחיר אישי. אז הצל כתב עלי שאני בוגד. דיברנו אגב וסיפרתי לו את הסיפור האמיתי. הוא אמר לי, 'אני אסדר את זה'. הוא עדיין חייב לי התנצלות פומבית. הסיפור האמיתי שהיה שם לא קשור אליי, אני לא איזה אידאולוג. התקשורת מלבה את האירוע, ואני אף פעם לא אוהב לצאת נגד התקשורת".
ואם אגיד שהתקשורת משקפת את מה שקרה?
"לא. הסיפור הזה זכה לכל כך הרבה כותרות ואז אני מגיע להופעה בנתניה ועולם כמנהגו נוהג - ילדים צוחקים, הורים, חתימות, סלפי. אחרי זה הייתה לי הופעה בטבריה. הפער בין מה שקורה בשטח לבין הכותרות הוא מטורף".
אתה חושב שהתקשורת מלבה את סיפור המהפכה המשפטית?
"לגמרי. היא מספרת סיפור. כשאני מגיע להופעה במלון בטבריה כולם שמחים ונופשים יחד - ימין ושמאל, דתיים וחילוניים. כולם אוהבים וכולם מחבקים. ספרו את זה בתקשורת. אבל זה לא מביא לייקים ותגובות. יש דברים מופלאים במדינה הזאת שקורים ממש עכשיו ולא זוכים לחשיפה הזאת. תמיד כותבים על שני הנערים שעשו משהו רע. איפה הבמה לנערים שזכו במדליה?"
הרבה אנשים מוטרדים שאולי לא תהיה כאן דמוקרטיה ואולי לא תוכל להופיע בשבת בבית מלון.
"אני לא מוטרד. אני חי את חיי ואני רואה כמה נפלא פה וכמה טוב פה. כשאני מתחיל לקרוא חדשות נתפס לי הצוואר מרוב שאני אומר לעצמי 'וואו איפה אני חי'".
ומה אם יקראו לך 'מנותק'?
"אני לא מנותק. אני פוגש אנשים בכל מקום. אני חורש את הארץ לאורכה ולרוחבה ואנשים פה הם אחים וצריך לתת לזה במה. אני חושב שאם ניתן לזה במה, אז נדביק אחד את השנייה בטוב ובאהבה. יש כוח מאוד גדול למזון שאנחנו אוכלים כמו גם למה שאנחנו צורכים וקוראים. יש יצירה מופלאה בתיאטרון ובקולנוע. יש כאן אנשים נפלאים. אני לא מוריד מחשיבותם של המנהיגים האהובים שלנו, הלוואי שיהיו יותר אנשים כמו חילי טרופר, כאלה שיישאפו לחבר את כולנו".
