אף אחד לא רצה את יובל המבולבל בטלוויזיה. לא המפיקים, לא ערוצי הילדים ולא האנשים שאמורים היו לזהות את הדבר הגדול הבא. הוא כבר הופיע אז בקניונים, במתנ"סים ובימי הולדת, היה מספיק מוכר בירושלים, אבל מבחינתו הייתה תקרת זכוכית אחת שהוא לא הצליח לשבור.
זה קרה בדיוק אחרי שהתחתן עם מיכל. על הקיר הוא ראה משפט שלא יצא לו מהראש: "אם אין אני לי, מי לי; ואם לא עכשיו, אימתי". הוא חזר הביתה עם רעיון שהיה יכול באותה מידה להפוך להימור יקר במיוחד - לקחת את החסכונות מהחתונה ולהפיק בעצמו קלטת ילדים. "אמרתי לה, 'אף אחד לא רוצה אותי בטלוויזיה, והדרך היחידה שלי להגיע לשם היא לעשות קלטת לבד'. שאלתי אותה, 'ומה אם זה לא יצליח?', והיא אמרה לי: 'עדיף לנסות ולא להצליח מאשר להתבאס שלא ניסינו'", משחזר יובל שם טוב בריאיון למגזין סופ"ש של ynet.
יובל שם טוב
(צילום: ערן לוי)
175 אלף שקלים הוא השקיע, אבל ההצלחה לא הגיעה מיד. חלפו כמעט ארבע שנים עד הרגע שבו חייו השתנו באמת. הוא הגיע לערוץ הופ עם מאה קלטות. "חילקתי לכולם", הוא נזכר, "מהמנקים ועד המנכ"ל". אנשי הערוץ צפו - ואמרו לו לא. אלא שאחת העובדות לקחה את הקלטת הביתה לבת שלה. יום אחד היא חזרה מהעבודה וגילתה את הסלון מלא בילדי השכונה, כולם יושבים מול המסך ומתגלגלים מצחוק. "זה מדהים", אומר שם טוב במרחק הזמן. "מה שהמפיקים לא ראו - הילדים זיהו".
30 שנה אחר כך, "יובל המבולבל" הוא לא רק דמות אלא עסק של ממש: נהג שהוא גם עוזר אישי, מנהלת אישית ומשרד שפועל מביתו בנווה ירק. "יש לי עובדים, אבל בפועל מי שמנהל את הכול זה אני. זה דבר שהיה לי מאוד חשוב. יש אנשים שיותר מתאים להם שיהיה מנהל אישי שיטפל בהכול והם רק יופיעו כמו בובה על חוט. אני לא כזה. את כל העסק הקמתי לבד. נכון שבהתחלה ניהלו אותי, אבל בשלב מסוים הבנתי שהדבר הכי נכון זה לנהל לבד. ויש לזה מחיר כבד".
"מה שהמפיקים לא ראו - הילדים זיהו". יובל שם טוב
(צילום: ערן לוי)
כמו מה?
"הנושא המנהלי של לדאוג למשכורות לצ'קים ולעובדים, תזרים מזומנים וניהול חשבונות. זה כאב ראש אחד גדול, אבל אני שלם עם ההחלטה הזאת".
"יש גם גבול לצניעות"
בגיל 54, אחרי כ-30 שנות קריירה ועם שבעה ילדים בבית, שם טוב עדיין מצליח להישאר רלוונטי בשוק רווי, שבו הקהל אינו מתרחב - אלא מתחלף.
"זה לא קל", הוא מסביר, "אבל יש לי יתרון גדול מאוד על כל אותם אנשים שמגיעים מהיוטיוב - יש לי יסודות מאוד מוצקים, כל הדברים שעשיתי עדיין נצפים בפלטפורמות השונות. יש לי הצגה שנקראת 'המסע אל הכוכב' שרצה כבר עשר שנים ועדיין ממלאת אולמות, כל הדור הזה של הטיקטוק והבינה המלאכותית, משהו שם הולך לאיבוד, עם פחות נשמה".
בטבע שלי אני אדם ללא אגו ואני גם לא מתבייש, כשחילקתי קלטות בהופ - זה יכול היה להיות פאתט אבל כבן אדם שמופיע כליצן, צוחקים עליו, מעליבים אותו - הייתי רגיל לזה
ואיך בכל זאת מצליחים בעולמות המדיה והסושיאל?
"מדי פעם אני כן לוקח איזה ילד בן 17 שיעשה לי קליפ, או כמובן איש המדיה שעוזר לי לקדם את הדברים ברשתות, אבל כל מה שאנחנו מדברים עליו זו העטיפה. הרשתות וה-AI - אם אין תוכן מסביב לעטיפה, זה לא מחזיק מעמד. אני קודם כל נשען על התוכן שקיים היום, כמו השירים והקלטות שיצרתי, ואני דואג שיהיו גם בטיקטוק ובכל המקומות. אני עדיין לפחות שלוש פעמים בשנה משתתף בהפקות חדשות - יש לי את 'קסם של פסטיבל' בחנוכה, ובפסח יש לי מחזה, ובקיץ, וזה לצד ההפקות שקיימות. אני כל הזמן נמצא בעשייה. זה לא קל, זה קשה מאוד, אבל זה מאתגר וגם שומר על הדם הצעיר. אני לא נח על זרי דפנה".
"אני יודע שזה יהפוך למותג". יובל שם טוב (במרכז) עם משתתפי "קסם של פסטיבל" 2026
(צילום: רפי דלויה)
אותה שליטה שהוא מבקש לשמור על העסק ועל הקריירה שלו נוגעת גם במקום שבו מסתיימת הצניעות - ומתחילה הדרישה להכרה. שם טוב חוזר פעם אחר פעם על הטענה שאין בו אגו, אבל גם מודה שלמד לדרוש את מה שמגיע לו. כך, לדוגמה, הוא מספר על שיתוף הפעולה עם מני ממטרה.
"הייתי בהופעה שהיו בה מלא כוכבי ילדים, וכולם ניגשו אליי חוץ ממנו. ראיתי אותו עומד בצד ועושה את בת היענה. ביקשתי להיפגש איתו, הזמנתי אותו אליי הביתה והוא אמר לי שהוא רוצה שאני אנהל אותו. אמרתי שאני לא מנהל, אבל הפניתי לחברת הפקות שאני מאמין בה. הוא אמר מראש שהוא רוצה שאני אהיה סוג של מנהל אמנותי".
ושם אתה כן יודע לקחת קרדיט.
"תראה, בטבע שלי אני אדם ללא אגו ואני גם לא מתבייש, נגיד כשדיברנו על הקלטות שחילקתי בהופ - זה יכול היה להיות פאתט אבל כבן אדם שמופיע כליצן, צוחקים עליו, מעליבים אותו - הייתי רגיל לזה. אמרתי, אם יהיו פאדיחות - אז יהיו, זה עוד חלק מהאגו שלא קיים והיה נרמס. במקרה של הקרדיטים אצל מני - בוודאי שרציתי קרדיט על היצירה שלי, קודם כל בשביל התמלוגים. אנחנו ביחסים מעולים, הוא בחור מוכשר מאוד. אני מאוד אוהב אותו. אני כתבתי את השירים שלו, ויצרתי איתו ביחד את הדמות ואני חושב שמגיע לי קרדיט על זה. שידעו שאני גם יוצר בעולם הזה. יש גם גבול לצניעות, לא?".
"רציתי שידעו שאני גם יוצר בעולם הזה, מגיע לי קרדיט". יובל שם טוב
(צילום: איליה מלניקוב)
מתי הבנת את זה?
"כל אמן מצליח בזכות הכישרון שלו, זה קודם כל. אבל היו הרבה אנשים שעזרתי להם בצורה לא פורמלית והצליחו מאוד והרוויחו כלכלית על חשבון העזרה שלי, ולא ראיתי מזה כלום, לא כסף ולא קרדיט. וכשמני הגיע - ידעתי שאני עושה את זה וארצה קרדיט. הוא ג'ים קארי הישראלי בעיניי. יש לו לב זהב, מגיע לו להצליח".
בוא נוציא את מני מהמשוואה, שאיתו דווקא כן הסדרת את הדברים מההתחלה. הלכת להגיד לאנשים שהצליחו בזכות הרעיונות שלך שהם לא היו בסדר?
"היו אנשים שקצת שכחו שעזרתי להם, וזה טבעי, אבל בחיים לא הלכתי להגיד להם את זה. זאת בעיה שלי עם עצמי. למדתי לקח: אם אני עוזר - שתהיה תמורה".
כמה כסף הפסדת בזה שעזרת ללא תמורה?
"מאות אלפים נגיד, אבל אני לא מסתכל על מה שיכולתי להרוויח. כי על כל דבר אני יכול להגיד 'בדיעבד'. אני מסתכל קדימה. מה שהיה היה, אי אפשר לשנות את זה. זה משהו שלמדתי והתקדמתי קדימה".
"ג'ים קארי הישראלי". מני ממטרה
(צילום: טל שחר)
אני מנסה להבין אם זאת נדיבות של מנצחים.
"מעבר לכל מה שאמרנו, יש משהו נוסף שצריך לקחת בחשבון - כל כוכב ילדים כזה שמצליח נותן לילדים ושמחה ואור. ויש לי חלק כמעט בכל כוכבי הילדים היום. כשאני פרצתי היו את אורנה ומשה דץ, דפנה דקל וסבא טוביה, וכל שאר כוכבי הילדים באו אחרי ההצלחה שלי. רואים את זה. פרצתי דרך להרבה כוכבי ילדים ואני שמח מאוד. אני לא אומר את זה ממקום שהעתיקו ממני, לא. אני זכיתי לשכב על הגדר כדי שהרבה אחרים יוכלו לעבור מעליו. עד שאני באתי רוב כוכבי הילדים לא באו מעולם של ימי הולדת בשטח, הם באו מעולם של משחק, וזמרים שעברו לעולם הילדים. אני הייתי הראשון שפרץ את ימי ההולדת והקניונים, והכול היה באהבה גדולה. מאוחר יותר הבנתי שאני יכול לקחת את זה שלב אחד קדימה, ובסופו של דבר זה כמו נר אחד שמפיץ אור - וכשיש הרבה נרות יש הרבה יותר אור, ואני שמח על כך".
אז איך אתה מגדיר את עצמך היום?
"אני אמן ואיש עסקים ויש לי חברת הפקות. אני לא איש עסקים ממולח, אני כמו ילד. ובגלל שמכירים אותי ככזה, אנשים מוכנים לתת לי את הסכום שאני מבקש על האמנות שלי, ואם לא - זה בסדר. אין לי שום סנטימנט אישי או מישהו שאני חייב לו משהו, כל מי שעבדתי איתו קיבל ממני לא פחות ממה שהוא נתן לי. היום אני יודע מה אני מביא, כמה קהל אני מביא ומה הערך שאני מביא - ויש לזה מחיר ומי שמוכן לשלם. ומי שלא - ניפגש בשנה הבאה".
"כל כוכב ילדים שמצליח נותן לילדים ושמחה ואור". יובל שם טוב ומיכל ויצמן (מיכל הקטנה)
(צילום: רפי דלויה)
אין דבר כזה לנטור טינה בעולם הפקות הילדים?
"לא. הכל אינטרסים ואני משחק את המשחק הזה ומשתדל להיות נחמד לכולם. אני משתדל לא לעשות דברים מתחת לחגורה".
"אומר תודה שגיליתי לפני שזה הפך למיליונים"
המילה אינטרס מחברת את שם טוב לתקופה הקשה בקריירה שלו, במהלכה הורשע בשישה מקרים של החזקת קוקאין לצריכה עצמית. "ראיתי מי נעלם", הוא אומר, "ולא כעסתי על מי שנעלם ורצה להתרחק מהאש. אבל זה די הביא אותי למצב של הבנה שהכול פה אינטרסים. כשאתה מושך קהל ואתה נמצא במצב טוב בקריירה מבחינה תדמיתית - ירצו אותך ואת קרבתך, ואם לא - אתה תצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להחזיר אותך למקום שירצו אותך".
היה מישהו שאמרת לו שנפגעת?
"לא. כל מה שקרה לי קרה בגללי ובזכותי. לא רוצה להאשים אף אחד. לא רוצה להסיר מעצמי אחריות. אני, באופי שלי, את המלחמות הפנימיות שלי לא מוציא החוצה. היום אין לי כעס, חוץ מאדם אחד או שניים".
מי הם?
"הייתה מישהי שרימתה אותי וגנבה לי כסף. עד היום אני משלם על הטעויות שלה מאות אלפי שקלים".
"את המלחמות הפנימיות שלי אני לא מוציא החוצה". יובל שם טוב
(צילום: ערן לוי)
למה לא תבעת?
"העדפתי לשלם ולא להיכנס לתוך החרא... זה להיכנס לתוך הרפש".
אני תוהה אם זאת נאיביות.
"העדפתי שלא לתבוע. אבל הנה, לפני שנה ראיתי מישהו ששם בובה של יובל המבולבל והתחיל למכור. נכנסנו לתביעה וקיבלתי את מה שמגיע לי. אז אני לא כזה נאיבי. זה היה שיעור של החיים. אני אומר תודה לאלוהיי שגיליתי את זה מספיק מוקדם לפני שזה הפך למיליונים".
מצד אחד, אני מנסה למצוא חן בעיני ה', אבל מצד שני, רוצה לעשות את הדברים בכיף, בשמחה ובהזדהות ולא כי ככה כתוב
בשנים האחרונות יובל המבולבל הצהיר רבות על התקרבותו לדת, כשלתקופה מסוימת הלך גם עם ציצית שבצבצה מבעד לבגדיו. הוא אף הצהיר על הפסקת עבודה בשבת, אלא שלאט לאט הציצית ירדה ("בגלל שחם לי", הוא מסביר), ובחנוכה הקרוב הוא גם יחזור להופיע בשבת - פעמיים בלבד אומנם, אבל הווטו כבר לא וטו.
יש לך סימני שאלה?
"כן".
כמו?
"אם לעבוד את השם בדרך שלי או בדרך שכתובה. לא כתוב ללכת עם כיפה למשל, הרבנים הוסיפו את זה. מצד אחד, אני מנסה למצוא חן בעיני ה', אבל מצד שני, רוצה לעשות את הדברים בכיף, בשמחה ובהזדהות ולא כי ככה כתוב".
"רוצה לעשות את הדברים בכיף, ולא כי ככה כתוב". יובל שם טוב
(צילום: רמי זרנגר)
הוא חושף כי האולטימטום שהציב למופע גדול בחנוכה כמו "קסם של פסטיבל" (שיעלה בחנוכה הקרוב, החל מ-16 בנובמבר ברחבי הארץ), שלא להופיע בשבת, נתקל בסירוב. "זה לא כמו עומר אדם והפסטיגל", הוא אומר ונזכר בווטו שהטיל הזמר - והתקבל בזמנו על ידי ההפקה. "אלה מספרים וסכומים אחרים. בהפקת חנוכה רצו אותי ואמרו לי, 'התנאי שלנו זה שתופיע בשבת'".
ועכשיו אתה כן?
"כעיקרון אני עדיין לא מופיע בשבת, אבל פה הסכמתי לתת שתי שבתות ולתרום את הכסף. אני מאמין שאין ברכה בכסף הזה".
אז מה בסוף גרם לך כן להתגמש ולהופיע בשבת?
"התמורה שאני מקבל, שאני אמשיך לעשות את מה שאני רוצה. כל דבר שעשיתי הפך למותג, מ'מותק של פסטיבל' ועד 'יציאת מצרים'. אני אוהב לעשות דברים שבסופו של דבר הופכים למותג, ופה יש לי שוב הזדמנות להצטרף למשהו חדש שנקרא 'קסם של פסטיבל' ואני יודע שיהפוך למותג. יש לי פרויקט ב'חי כיף' בראשון לציון בסוכות, שגם אמרו לי שרוצים שאני אחזור להופיע בשבת. ואז רמי בז'ה המפיק אמר לי, 'אתה עושה כל כך טוב לילדים, אתה מתנדב, ואתה נותן מעצמך - עבודה בשבת זה מה שיגרום לאלוהים להסתכל עליך אחרת?'. וזה כן פתח אצלי משהו. לפעמים כן צריך ללכת לפי הלב, ולפעמים צריך להתפשר כדי לדעת שאתה עושה בעשייה הזאת משהו טוב. אין לי את כל התשובות. אבל היום אני נמצא בשלום עם עצמי לגבי ההחלטות שלי. וגם אם עשיתי טעות - הכול בסדר".
