"אתה מבקש ממני עכשיו בגיל 75 שאני אמצא בעצמי איזו כותרת של מה יכתבו עליי בגיל 120. שיכתבו מה שהם רוצים. אני הולך להביא לך חידוש. למה באמת בימי הולדת באים ומברכים אחד את השני 'שתחיה עד 120'? למה לא עד 150? מאיפה נלקח עניין הזה?", תהה השחקן והבמאי יהודה בארקן בריאיון שנערך בחודש מרץ האחרון ל-ynet, לרגל יום הולדתו ה-75. "בסוף ספר 'דברים' כתוב בפירוש שמשה רבנו מת בגיל 120, שעינו לא כהתה ולא נס ליחו. זאת אומרת, לחיות עד 120 זה בסדר, אבל בלי מחלות, בלי שום דבר. לכן הברכה הנכונה היום היא 'שתהיה בריא, ותחיה כמו שמשה רבנו חי. זה הכול".
בארקן, מגדולי שחקני הקולנוע הישראלי בכל הזמנים, הלך לעולמו אמש (ו') לאחר מספר שבועות בהם היה מאושפז בבית החולים הדסה עין כרם ונאבק בנגיף הקורונה, שלבסוף הכניע אותו. "אם אמרו להישאר בבית - אני עושה את זה, ואם אמרו לשטוף ידיים ואם אמרו לא להתקרב לאנשים - אני עושה את זה. לכן אני לוקח שיעורי תורה דרך הטלפון. אני הפסקתי לנשק מזוזות בגלל ההוראה, אני מסתכל על המזוזה, מעביר לה את המבט ובזה עשיתי את היומית שלי. אני לא לוחץ ידיים", אמר באותו ריאיון.
יהודה בארקן משיב כיצד היה רוצה שיזכרו אותו
בדיעבד מתברר כי הריאיון ההוא היה גם אחד מראיונותיו האחרונים. הוא נשמע אז מהורהר אך גם מפויס, עם עצמו ועם סביבתו, וסיפר כי נוכח הנסיבות הוא מציין את יום הולדתו בפרטיות. כאדם מאמין, היו לו מחשבות רבות גם על המגפה העולמית. "יש לי הרגשה שאחרי שמשבר הקורונה יחלוף, הרבה אנשים יתחזקו", אמר אז. הוא הסביר כי "אחד הדברים החשובים זה לבוא ולהתמתן, לא ללכת עם ראש מורם יותר מדי. רק אדון עולם קובע". עם זאת, הוסיף: "אני לא רוצה להטיף לאנשים לחזור בתשובה. יש לי שלושה ילדים שלא חזרו בתשובה ואני מתייחס אליהם כרגיל ונורמלי ביותר. אחד הדברים שכל יהודי צריך לדעת זה שהכול בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים".
יהודה בארקןיהודה בארקן
יהודה בארקן
(צילום: יובל חן)
בארקן התייחס לעובדה כי גם עם ישראל, עם הסגולה, נאלץ לסבול מהנגיף הקטלני. "להבנתי בלבד, כשיש בעיה, בורא עולם לא מוציא את היהודים. גם היהודים אמרו 'בוא ניסע בשבת, בוא נפתח את המרכולים בשבת', זה היהודים עשו את זה. בורא עולם אמר - תן לאלה שבאים לחפש את הקדמה, האם הם יכולים להשתלט גם על הקורונה? היהודים עשו מספיק בעיות. אבל גם כאיש מאמין יש חובה עלינו - ונשמרתם לנפשותיכם. זו הפעם הראשונה שסוגרים בתי כנסת, ולמה? כדי שהחיידק לא יעבור בתפילה. עם כל זה שאנחנו יהודים, זה סוג של חורבן קטן, בתי הכנסת ריקים. זה לא סתם".
יהודה בארקן בריאיון האחרון: "החיים הם בית ספר"
על מצבו הכלכלי נוכח המגפה, ששיתקה באופן גורף כמעט את עולם התרבות, אמר בארקן: "המצב שלי הוא כמו של כולם. נכון שיש אנשים שיש להם יותר. מאז שנכנסתי לעולם התורה רמת החיים שלי ירדה, והצורך שלי בתור יהודה בארקן הדתי זה לא כמו הצורך של יהודה ברקן החילוני. כיהודה בארקן הדתי אני מסתפק במועט ואין לי טענות לאף אחד".
בארקן אמר בריאיון ההוא שהוא לא מצטער על דבר שעשה בחייו, ואף לא על הימים שקדמו לחזרתו בתשובה. "לבוא ולהגיד 'מצטער' זה לא כל כך נכון כי בסך הכול החיים הם בית ספר. זה כמו לשאול מישהו שגמר בית ספר עממי - 'אתה מצטער שהיית בבית ספר עממי?'. לא. החיים הם בית ספר, כל יום אתה לומד משהו אחר. מבחינתי העניין של 'צער או לא צער' זה בכלל לא רלוונטי, כי גם מדבר רע אתה לומד. אתה לא לומד רק מהדברים הטובים". בארקן הוסיף: "יש עניין ביהדות שאתה צריך לברך על הרע כמו שאתה מברך על הטוב".