בעולם מתוקן, מיקלה מורונה היה נשאר בגדר הערת שוליים בפילמוגרפיה האיטלקית: עוד שחקן יפה להפליא, עם עיניים כהות וקול בס נמוך, שמשחק בתפקידים קטנים של שוטרים, פושעים או גברים שנשים מתאהבות בהם כי התסריטאי ביקש. אבל העולם שלנו, כידוע, מתוקן בערך כמו העלילה של "365 ימים", הסרט האירוטי מעורר המחלוקת מ-2020. וכך, בזמן שלוקח ללאורה ודון מאסימו להשתגל פעמיים לכל היותר, הפך מורונה, פועל פרקטים איטלקי עם חלומות משחק, לשחקן המיני הרשמי של נטפליקס - ומשם השמיים הם הגבול.
שחקני פורנו שהצליחו לשעתק את קריירת המשחק שלהם לפסים לגיטימיים הם עניין נדיר, כשהחלוקה נוטה בכבדות לטובת הנשים. תעשיית הדימויים מסכימה לראות בהן דמויות שנאלצו לעבור בדרך החתחתים של עולם הפורנו כדי לקבל הכרה. שחקני פורנו ממין זכר, לעומת זאת, מצליחים פחות - ואולי גם לא שואפים - לרכב על נרטיב הגאולה הזה. אז איך בדיוק הצליח מורונה - שבחר בנתיב האירוטי להתפוצץ בו בענק בעולם - למצוא את עצמו תוך פחות מחמש שנים מצטלם לסרט עם אל פאצ'ינו ואנתוני הופקינס? האם מורונה הוא עילוי דרמטי שסוף סוף מצא פרצה או ש-190 ס"מ של שרירים מוקשחים, נחישות וחשבון אינסטגרם פעיל בהגזמה סללו לו את הדרך? הישארנו עימנו וגלו.
הסצנה מ"הארי פוטר" שגרמה לו לפנטז על חיים אחרים
מיקלה מורונה (Michele Morrone) נולד לפני 36 שנים בביטונטו, איטליה, בן זקונים אחרי שלוש אחיות גדולות. ההשכלה הבלתי פורמלית שלו בנושא נשים החלה כבר אז: בשיעור הראשון הוא למד ללכת לשירותים לפני האחיות שלו, או שייאלץ להמתין שלוש-ארבע שעות בממוצע. בילדותו עברו ההורים קשי-היום שלו (אבא פועל בניין ואמא תופרת) למלניאנו, עיר סמוכה למילאנו, כדי לשפר מיקום ותעסוקה. אבל ב-2002 פקדה טרגדיה את המשפחה - אביו של מורונה נפטר, כשהאחרון היה בן 12 בלבד.
קשה לקבוע אם המוות זירז את שאיפות המשחק של מורונה, אבל מה שבטוח הוא שהזרעים נבטו כבר קודם. מורונה הצעיר צפה בסרט הראשון של "הארי פוטר" והרגיש שמשהו בגוף שלו מסמן לו שזה מקומו. "ראיתי קסם שלא היה אמיתי - אבל הרגיש אמיתי", הוא יאמר מאוחר יותר. הוא אומנם לא נחשב לתלמיד שקדן ונטה יותר לכיוון של תלמיד בעייתי, אבל כשזה נגע לעולם המשחק, הוא גילה מקור בלתי נדלה של מוטיבציה וחקר את תעשיית הסרטים. הוא הצטרף לתכנית משחק בית ספרית שהתקיימה לאחר שעות הלימודים, ובהמשך גם לקח כמה שיעורי משחק מקצועיים, ככל שאפשר לו התקציב הדל של אמו החד-הורית. כשהכסף נגמר הוא פיתח שיטת לימוד עצמאית: הוא צפה בעקשנות במספר עצום של סרטים ובכל פעם התמקד בשחקן אחר, כדי ללמוד את אופן המשחק שלו. סרטים בשפה האנגלית הנחילו לו גם שפה נוספת לאיטלקית, במטרה ברורה לכונן קריירת משחק בארצות הברית.
8 צפייה בגלריה
צפה במספר עצום של סרטים ולמד את שיטות המשחק של כל השחקנים. מיקלה מורונה
(צילום: Business Wire)
לימודי הקולג' של מורנה לא קירבו אותו אל החלום. הוא עבר לגור ברומא ובינתיים, עד שיגלו אותו, התפרנס מעבודות מזדמנות כמו התקנת פרקטים. האודישן הראשון שעשה היה לפרסומת לבירה, והאושר שאפף אותו אחרי שזכה בתפקיד התאדה כשגילה שחברת הפרסום הפכה את השחקנים לקריקטורות מונפשות, כך שאף אחד לא זיהה אותו. הוא התנחם בעובדה שגם הארי פוטר התחיל בארון מתחת למדרגות. בהמשך הגיעו עוד תפקידים קטנים ושוליים בסדרות איטלקיות, וב- 2016 אפילו זכה במקום השני בגרסה האיטלקית ל"רוקדים עם כוכבים". נאמן לנישת האוטו-דידקט הוא גם לימד את עצמו לנגן בגיטרה ובפסנתר בגיל 25 בעזרת סרטוני יוטיוב. לדבריו, "בחיים אין חוק שמגביל אותך לדבר אחד" (או לז'אנר אחד, מסתבר) והאלבום השלישי שלו כבר בדרך.
הפריצה המקצועית של מורונה קשורה בקשר בלתי נפרד בחיים האישיים שלו. כשהיה בן 21 הוא פגש בלבנון את מעצבת האופנה, רובה סעדה. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, ולמזלו של מורונה הוא לא נאלץ לחטוף אותה ולהרעיף עליה בגדי מעצבים כדי לממש את האהבה בסגנון "365 ימים". הם נישאו שלוש שנים מאוחר יותר בטקס אזרחי באיטליה, ואז בטקס קטן בלבנון מול 20 אורחים. תוך שלוש שנים נוספות הם הביאו לעולם שני בנים - מרקוס וברנדו, אבל כשהאחרון היה בן שנה מערכת היחסים קרסה ורובה ומורונה הפרידו כוחות.
מורונה, גבר רגיש, לקח קשה את הפרידה. הוא נכנס לדיכאון, נטש את חלום המשחק, נקלע למצוקה כספית ונסוג לכפר איטלקי נידח כדי ללקק את הפצעים ולהשתקם. בשביל לתחזק את חייו העגמומיים הוא עבד כגנן, ובמשך שנה וחצי לא יזם או הסכים לשום הצעה לשחק. אם זה לא מספיק, כשניסה לטפל בדיכאון שלו - אובחנה אצלו ציקלותימיה, שהיא גרסה מינורית אך עיקשת של הפרעה דו-קוטבית, מה שבדיעבד הסביר את הקושי שלו ללמוד במסגרת. מורונה נמלט אל המוזיקה והציור, אבל אז הגיע הטלפון ההוא מנטפליקס.
התברר שבזמן שמורונה גידל דגן בגן, ישבו יוצרי "365 ימים" במשרדם וחיפשו את השחקן האיטלקי שילהיט את נשות נטפליקס. כשהגיעו לתמונה של מורונה, הבמאי העיף מבט אחד ואמר: "זה הוא". מורונה עצמו פקפק ברעיון שזה אכן הוא מאחר והיה שקוע עמוק במצוקות האישיות שלו, אבל בסופו של דבר הסכים לככב בדרמה האירוטית הפולנית. מורונה התקשר לבוס שלו בגננות ואמר לו שמחר הוא יעדר מהעבודה כי יש לו כאבי בטן. למחרת הוא עלה על מטוס לפולין, שם חיכה לו החוזה שלו, יחד עם הבמאי והמפיק שיפגוש לראשונה, והשאר - היסטוריה.
הלך לישון עם 4,000 עוקבים באינסטגרם - והתעורר עם 2.6 מיליון
מורונה מכנה את זה "גורל", אבל למען האמת, זה היה יותר עניין של מזל, או יותר נכון לומר - עיתוי. מורונה נפל על מפגש אלכסונים מרהיב שיצר קיצור דרך הוליוודי שלא היה שם קודם לקריירה בינלאומית מצליחה. עד שנטפליקס נכנסה לתמונה, דרכו של שחקן אירופאי לקריירה בינלאומית עברה דרך רילוקיישן ללוס אנג'לס, אודישנים באנגלית, תפקידי משנה עם מבטא ושנים של המתנה. נטפליקס ניפצה את המודל הזה. המודל הכלכלי שלה דווקא חיפש הפקות ושחקנים מקומיים כדי לדבר אל כמה שיותר פלחי שוק.
בניגוד לריכוזיות שמאפיינת מהלכים כמו רכישה של האחים וורנר-דיסקברי, נטפליקס אפשרה לכוכבים להיוולד בשפת האם שלהם, מתוך הקולנוע המקומי. הגישה הזאת זיכתה את מורונה - שהתאים היטב לז'אנר סרטי האירוטיקה האלימה-מעט שנטפליקס התמכרה אליהם בשנים האחרונות - בכרטיס הזהב לדעת הקהל העולמית ואפשרה לו לדלג על מסלול החניכות ההוליוודי.
"365 הימים הבאים" – טריילר
( באדיבות נטפליקס)
אין צורך להציג את "365 ימים", ששוחרר ביוני 2020 והפך בן לילה לתופעה. מורונה הלך לישון עם 4,000 עוקבים באינסטגרם והתעורר עם 2.6 מיליון. בשלושת השבועות שהגיעו אחר כך - המספר שולש ויותר. ההצלחה הובילה לחוזה לשני סרטי המשך, בהם גילם מורונה גם את אחיו התאום והמרושע של דון מאסימו, אדריאנו טוריצ'לי. ההצלחה של "365 ימים" לא נבנתה באמצעות ביקורות טובות או הכרה אמנותית. הוא נקטל כמעט בכל זירה אפשרית והואשם בתיאורים בלתי בריאים של מין ומערכות יחסים (בואו, זאת הייתה פנטזיה על אונס), המהללים שליטה ואלימות. בין היתר נטען שבניכוי קטעי הסקס, הצופה נשאר עם 15 אחוזים של עלילה, והמצב הזה רק התדרדר מסרט לסרט.
אבל למי אכפת? לא לאלגוריתם של נטפליקס, ולא לטיקטוק, לממים, לצפיות החוזרות ולהצלחה הגלובלית שאומנם אין לה גיבוי תרבותי - אבל יש לה מאות מיליוני צופים. מורונה עבר ממחסור קיומי לשפע תמידי, והפך למותג בינלאומי. אבל עדיין נותרה לו תקרה אחת לפחות לנפץ ומורונה הכיר בכלוב הזהב שבתוכו נכלא בעקבות "365 ימים". "נבחרתי לתפקיד מיני ואני מבין את זה", הוא אמר, והביע תקווה שהוא יוכיח לקהל שהוא "זיקית שיכולה לעשות הרבה יותר מ'להיות סקסי'".
אז איך מורונה צלח את הרוביקון המפריד בין ז'אנר הפורנו הרך לקולנוע הלגיטימי? גם הפעם מדובר בשילוב ממוזל. האמביציה של מורונה וההתעקשות שלו לא להישאר באזור הנוחות של סרטי הפנטזיה האירוטיים פגשה את הכוח הגדול שהעניקה לו נטפליקס, ועם כוח גדול באה אחריות גדולה. הוא לא נאבק בדימוי שלו כשחקן אירוטי (אם כי כבר הודיע שלא יחזור לסרט הרביעי בסדרה), אלא הרחיב את המנעד שלו במקביל. את הפופולריות שלו ברשתות הוא תרגם, כמו אחרונת המשפיעניות, לכוח כלכלי. עם עשרות מיליוני עוקבים - רובם נשים, קהל פעיל שיוצר טרנדים, שיתופים, באזז וטראפיק - הוא הפך לנכס שיווקי מהסוג ששווה ללהק ולו כדי למשוך קהל, גם אם המבקרים עדיין מתמהמהים להשתכנע.
8 צפייה בגלריה
לא נאבק בדימוי שלו כשחקן אירוטי, אלא הרחיב את המנעד שלו במקביל. מיקלה מורונה עם קאסט "עוד בקשה מסתורית"
(צילום: Evan Agostini/Invision/AP)
ב-2024 שיחק מורונה במותחן מדע בדיוני עם מייגן פוקס, ששהה בנטפליקס שלושה שבועות במקום הראשון. השנה הוא השתתף בסרט ההמשך הקומי, "עוד בקשה מסתורית", לצד בלייק לייבלי ואנה קנדריק, שבו הוא גילם בוס מאפיה גיי (כדי "לתת כוח כל אותם בחורים שעדיין, ב-2025, אין להם אומץ לספר להורים שלהם, במיוחד באיטליה, שהם הומואים", אמר בריאיון). תוסיפו לזה את "עוזרת הבית" (The Housemaid), מותחן פסיכולוגי אמריקני שביים פול פייג, שבו מורונה לגם אספרסו של בוקר על הסט לצד סידני סוויני ואמנדה סייפריד, כשהוא מגלם - הו, האירוניה - גנן.
ובחיים הפרטיים? ממש כמו בימים שהיה נשוי, הסטטוס הזוגי של מורונה עדיין לוט בערפל. מורונה מנהל עם גרושתו קשרי הורות משותפים, מבלה זמן רב עם בניו וגם מנגן להם בגיטרה אבל לא מכריח אותם להקשיב. בראיונות הוא מדגיש שהוא תמיד מנסה ללמד אותם "תשוקות אמיתיות, כי ילד עם תשוקה אמיתית הוא ילד שמח, בניגוד לילד שכל היום מבזבז זמן על פורטנייט" (אמהות ברחבי העולם מהנהנות בהסכמה ונמשכות אליו עוד קצת). הוא מקפיד להיות אבא ולא חבר לילדיו, בניגוד לאבא הפרטי שלו שהיה "דיקטטור, שרק הייתי צריך להסתכל עליו כדי להבין אם טעיתי". הוא מודה שגרושתו מאשימה אותו בכך שהוא קפדן יתר על המידה, אבל מאמין שהבנים שלו "מכבדים אותו בשל כך". הוא מצידו למד ערבית כדי שיוכל לדבר עם הבנים שלו ולהסביר להם את כל הדברים החשובים על החיים, מאחר והם חיים בביירות עם אמא שלהם.
8 צפייה בגלריה
לא פצח ברומן יחצני איתה לקידום הסרט, במפתיע. מיקלה מורונה וסידני סוויני
(צילום: Dia Dipasupil/Getty Images)
בשנת 2018 נפוצו שמועות על רומן עם רקדנית איטלקייה, מה שאילץ אותו לחשוף את הגירושים שלו מרובה, שנשמרו בסוד. ביוני 2022 הוא כבר הצהיר שהוא "רווק לחלוטין" (המקבילה האיטלקית ל"לגמרי סטרייט"), ושאין לו זמן ליחסים כי הוא מתמקד בקריירה ובילדים, ועוד לא מצא את האדם הנכון למערכת יחסים. ב- 2024 הוא כבר קושר רומנטית למוארה סוריו, דוגמנית ומשפיענית שוויצרית, אם כי השנה, כשנשאל בראיון אם הוא מאוהב ענה ש"לא.. אולי כן אבל לא במישהו ספציפי". מממ.
"הוליווד מחפשת אותי, האיטלקי שבא משומקום ונכנס להוליווד"
מה טומן העתיד לדון מאסימו? סרט ביוגרפי שבו יגלם את אלפיירי מזראטי, ממייסדי מותג הרכבים, שעבור מורונה מהווה קפיצת גדילה לתפקידים דרמטיים ויוקרתיים יותר, לצידם של שניים מגדולי השחקנים - אל פצ'ינו ואנתוני הופקינס, וגם תפקיד בעונה השנייה של הסדרה המצליחה של גאי ריצ'י, "הג'נטלמנים". "הוליווד מחפשת אותי", הסביר מורונה בריאיון, "את האיטלקי הזה שבא משומקום, ונכנס להוליווד". במישור האישי יותר הוא כותב סרט אוטוביוגרפי על אדם הסובל מאלצהיימר, נושא הקרוב לליבו שכן אביו נפטר מדמנציה סנילית מוקדמת. מורונה שואף לגלם בעצמו את התפקיד הראשי ולחקור לעומק את המחלה כאות כבוד לאביו.
אבל הוא לא בוחל גם במסחריות לשמה: על הדרך הוא משלב קריירת עיצוב בגדים (ככה עושים את זה נכון, לאורה) כשהוא הקים מותג איטלקי לבגדי ים לנשים בשם AurumRoma. פילוסופיית החיים שלו הסתגלה בהתאם למצבו החדש: לא עוד דיכאון. מורונה לא מתחרט על שום דבר - את מה שהוא רוצה לעשות הוא פשוט עושה. הוא מאמין שאנשים לא מנסים דברים שהם אוהבים כי הם חוששים שלא יהיו מושלמים בזה. אבל לדעתו, "המטרה היא לא להיות מושלם. המטרה היא לעשות את הדבר שאתה אוהב, "למי אכפת אם אתה מושלם או לא? בעיות הן הזדמנויות".
בעיית הזדמנות כזאת היא כנראה הקולנוענים מבית, שלמרות ההצלחה המסחרית של מורונה עדיין לא רואים בו שחקן אמיתי במקרה הטוב, ושחקן נורא-באמת במקרה הפחות טוב. מורונה, שהיה אחד משלושה איטלקים שהיו מועמדים לפרס הראזי על תפקידו ב"365 ימים", נשאל באחד הראיונות שנתן לגבי שחקנים איטלקיים טובים ממנו, וטען שהשחקן האיטלקי היחיד שטוב ממנו הוא אלסנדרו בורגי ("סובורה"), וכל השאר ממוקמים תחתיו.
האמירה גררה התכתשות מילולית סוערת בלהט איטלקי על מלא, והאשמות הדדיות נמרצות. מורונה טען שתעשיית הקולנוע האיטלקי מפלה אותו לרעה כי הוא - שימו לב! - לא חושב עם הלב שמאלה, והאשים את הקולנוע שהוא "שר ומנגן לעצמו, ומלא בדעות קדומות נגד השונה", עם שחקנים "שמאלנים עשירים, משוררים ארורים עצובים ומזויפים שיכורים מרמבו ובודלר, אבל עם דירות יוקרה ו-וילות על חוף הים", וקינח בהמלצה לעזוב את האמנות וללכת לפוליטיקה, למרות שלפי הניסוחים האלה מורונה בהחלט גם עתיד לשלוח את ידו בעט המשוררים. אבל גם עם התנגדויות מבית, מורונה עדיין שועט על הכביש המהיר לקריירה קולנועית, עם גב יציב מנטפליקס מצד אחד וקהל עצום מהצד השני. הסיפור שלו הוא ההוכחה שבימינו לא צריך תפקיד מושלם - מספיק שאתה שם ברגע האחד שבו כולם מסתכלים לאותו הכיוון.
