חודש אוגוסט האחרון תועד כחם ביותר מבין כל החודשים מאז החל המעקב בשנת 1940. עם טמפרטורה ממוצעת של 16.96 מעלות צלזיוס, החודש שעבר אמנם שבר ב-0.01 מעלות צלזיוס את השיא הקודם לחודש בודד שנקבע ביולי 2023, אולם מומחי האקלים מחשיבים זאת כשוויון (בשל ההפרש המינורי) על התואר המפוקפק "החודש החם ביותר מאז החלו המדידות". נתון זה גבוה ב-1.65 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ במאה ה-19 – התקופה שקדמה לתחילת השימוש הנרחב (בקנה מידה תעשייתי) בנפט, פחם וגז על ידי בני האדם – כך נמסר משירות קופרניקוס לשינויי האקלים (C3S) של האיחוד האירופי.
לצד מגמה ברורה בחודשים האחרונים, מזג אוויר קיצוני ואסונות אקלימיים הכו ברחבי העולם בחודש שעבר. מדענים ציינו כי סביר להניח ששינויי האקלים מילאו תפקיד במפולות הקרקע ובשיטפונות הבזק שגבו את חייהם של כ-1,400 בני אדם בנפאל ובטיבט, אם כי הגורמים לכך עדיין נבדקים. כמו כן, שריפות ענק פרצו באזורים שונים – מאינדונזיה ועד יוון ובלגיה – בעוד שבצורת קשה פקדה את הונגריה ורומניה. כמו כן, הקיץ בחצי הכדור הצפוני היה החם ביותר בהיסטוריה, מה שהחמיר את מצוקתם של החקלאים, לאחר שרצף של גלי חום קיצוניים מאז חודש מאי הסב נזק כבד ליבולים.
טמפרטורות הגבוהות ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית הן משמעותיות, שכן רמת התחממות זו – כאשר היא נמדדת כממוצע רב-עשורי – היא הרף שכמעט 200 מדינות התחייבו לנסות למנוע במסגרת הסכם האקלים של פריז משנת 2015, במטרה להימנע מההשלכות החמורות ביותר של שינויי האקלים.
אוגוסט האחרון היה החודש הראשון מאז נובמבר 2025 שבו הטמפרטורה הממוצעת העולמית חרגה מרף 1.5 מעלות צלזיוס מעל הרמות שלפני העידן התעשייתי. פליטות הנובעות משריפת דלקים מאובנים הן הגורם העיקרי לשינויי האקלים, לרבות העלייה הניכרת בטמפרטורות. "ראינו בבירור ברחבי אירופה עד כמה איננו ערוכים כראוי למצב – עם כבישים שנמסים, מסילות רכבת שמתעוותות, בתי ספר שנסגרים, בתי חולים שקורסים תחת העומס ושריפות ענק בהיקפי שיא לעונה זו של השנה", אמרה ד"ר סמנתה בורג'ס, מנהלת אסטרטגית במרכז האירופי לתחזיות מזג אוויר לטווח בינוני. "הנרטיב סביב שינויי האקלים עבר ממצב שבו מדובר במושג מופשט למדי המתרחש במקום מרוחק, למצב שבו הוא משבש את חיי היומיום שלנו".
מבחינה טכנית, העולם טרם חצה את רף 1.5 המעלות שנקבע בהסכם פריז – יעד המתייחס לטמפרטורה ממוצעת לאורך עשורים, ולא לשיא זמני. נכון לעכשיו, רמת ההתחממות ארוכת-הטווח של העולם עומדת על כ-1.4 מעלות צלזיוס מעל הרמות שלפני העידן התעשייתי. האו"ם מסר לאחרונה כי עמידה ביעד ארוך-הטווח של 1.5 מעלות צלזיוס אינה אפשרית עוד. הארגון קרא לממשלות לצמצם את פליטות הפחמן הדו-חמצני בקצב מהיר יותר, כדי להגביל את החריגה מהיעד. עם זאת, מומחי האקלים מודים כי גם אם תעשיית הדלקים המאובנים תחדל מלהתקיים, הרי שהחום שנצבר באטמוספרה של כדור הארץ ימשיך להיות מנת חלקנו בטווח של שנים רבות קדימה.
החום הקיצוני שנרשם בחודש שעבר לא הורגש רק על היבשה, אלא גם ברחבי האוקיינוסים בעולם – למעט האזורים הקוטביים – בהם תועדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר בהיסטוריה עבור חודש כלשהו. באזור הטרופי של האוקיינוס השקט, טמפרטורות שיא ניזונו מהיווצרותה של תופעת מזג האוויר "אל ניניו" – תופעה הצפויה להתחזק בחודשים הקרובים, ובכך עלולה להוביל לעלייה נוספת בטמפרטורות הגלובליות. "אל ניניו מוסיף בדרך כלל רק עשירית או שתיים של מעלת צלזיוס לטמפרטורה הגלובלית, כאשר שאר החום מגיע משריפת דלקים מאובנים", הסבירה ד"ר בורג'ס.
עם זאת, אל ניניו צפוי לשחק תפקיד מרכזי בשבירת שיאי החום והתרחשות אירועי הקיצון בחודשים הקרובים. ככל שהטמפרטורות ימשיכו לעלות, כך גם גלי החום, הסופות, השיטפונות ושריפות היער יהפכו תכופים יותר ומסוכנים יותר ויותר. על פי התחזיות הקיימות, נראה כי 2026 בדרך הבטוחה לעקוף את 2024 כשנה החמה ביותר שתועדה, בעוד ש-2027 עלולה להיות חמה אף יותר. "זה המחיר היקר שעלינו לשלם על התמכרותה של האנושות לתעשיית הדלקים המאובנים – מחיר שבא לידי ביטוי במשבר האקלים העולמי שהיא מלבה", אמר סיימון סטיל, המכהן מאז אוגוסט 2022 כמזכיר הביצועי של אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינויי האקלים.








