עוד לפני פרוץ מבצע "שאגת הארי" הייתה נתונה המערכת האקולוגית במפרץ הפרסי ללחצים בשל שינויי האקלים ותנועת הספנות. אלא שמאז החלו התקיפות האוויריות הישראליות-אמריקניות ב-28 בפברואר, מה שגרר תגובות לוחמניות מצד איראן, נרשמו יותר מ-300 אירועים הכרוכים בסיכונים סביבתיים – כולל תקיפות על מכליות נפט.
6 צפייה בגלריה
המפרץ הפרסי מארח את אוכלוסיית תחש המשכן השנייה בגודלה בעולם – יונקים ימיים אוכלי עשב הרשומים כפגיעים – עם כ-5,000 עד 7,500 פרטים
(צילום: Sirachai Arunrugstichai/AFP)
הגאוגרפיה של המפרץ הפרסי הופכת את המערכת האקולוגית שלו לפגיעה במיוחד. הוא מהווה שלוחה אסטרטגית של האוקיינוס ההודי, השוכן בין איראן לחצי האי ערב, ואורכו כ-1,000 קילומטרים. כמו כן, הוא מתחבר לים הערבי (חלק מהאוקיינוס ההודי) דרך מצר הורמוז ומפרץ עומאן, המהווים נתיב שייט חיוני לתעבורת נפט עולמית.
המלחמה מהזווית המדעית/סביבתית - כתבות נוספות:
המלחמה עם איראן מטלטלת את שוק האנרגיה: המעבר לאנרגיה מתחדשת יואץ?
הפצצות המתפצלות מאיראן: השיטה, הסכנה ופשע המלחמה
נמל תעופה על הגלים - המדע של נושאות מטוסים
המדע שמאחורי דלק הטילים
האזור מארח את אוכלוסיית תחש המשכן השנייה בגודלה בעולם – יונקים ימיים אוכלי עשב הרשומים כפגיעים – עם כ-5,000 עד 7,500 פרטים. כמו כן, נמצאים שם כתריסר מינים של יונקים ימיים, כולל לווייתנים גדולי-סנפיר וכרישי לווייתן.
בסך הכול, יותר מ-2,000 מינים ימיים תועדו במימי המפרץ החמים, כולל יותר מ-500 מיני דגים וחמישה סוגים של צבי ים, ביניהם צב הים הקרני המוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה. כמו כן, ישנם גם כ-100 מיני אלמוגים במפרץ הפרסי, שמהווים יחד עם מנגרובים ועשבי ים, אזורי רבייה וגידול חיוניים לדגים וסרטנאים.
ארגון גרינפיס הזהיר לאחרונה כי עשרות מכליות שנשאו כ-21 מיליארד ליטר של נפט נלכדו במפרץ הפרסי. "זוהי פצצת זמן אקולוגית מתקתקת", אמרה נינה נואל, משלוחת הארגון בגרמניה, שממפה מכליות נפט באזור. מאז 1 במרץ, נרשמו במפרץ כ-10 תקריות בהן היו מעורבות מכליות נפט.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, טען כי התקיפות הישראליות-אמריקניות על מתקני הדלק בטהרן מהוות "רצח אקולוגי", מזהמות את הקרקע ואת מי התהום וגורמות לסיכונים ארוכי טווח לבריאות הציבור. "המלחמות בשנות ה-80 וה-90 מדגימות עד כמה חשופות המערכות האקולוגיות של המפרץ הפרסי לזיהום מסכסוכים, בין אם זה כתוצאה מנזק למתקני נפט ימיים, או כתוצאה מדליפות כתוצאה מהתקפות על ספינות", אמר ד"ר דאג וויר, מנהל Conflict and Environment Observatory, מרכז מידע למעקב אחר ההשלכות הסביבתיות של סכסוכים, לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP).
מלחמת המפרץ בשנת 1991 גרמה לאחת מדליפות הנפט הימיות הגדולות ביותר הקשורות לסכסוכים אלימים, כאשר אירעה דליפה מכוונת עצומה בידי כוחות עיראקיים, ששפכו מיליוני חביות נפט לתוך המפרץ הפרסי. פעולת החבלה בוצעה במהלך הנסיגה העיראקית מכוויית, וגרמה לכתמי נפט עצומים שזיהמו מאות קילומטרים של חופים, פגעו בציפורים, דגים, ויונקים ימיים, והרסו בתי גידול. הנזק למערכות האקולוגיות הימיות ולשוניות האלמוגים באזור הורגש במשך שנים רבות לאחר המלחמה.
נדרשו עשרות שנים להתאוששות מלאה: עד 11 מיליון חביות נפט (1.75 מיליארד ליטר) נשפכו, מה שהוביל לזיהום 640 קילומטרים של קו חוף סעודי והמתת יותר מ-30 אלף עופות ימיים. "עם זאת, היו לכך השפעות מינימליות על שוניות האלמוגים", אמר ג'ון ברט, פרופסור לביולוגיה במרכז למדעי האקלים והסביבה של אוניברסיטת ניו יורק באבו דאבי. "זה נובע בעיקר מכך שנפט צף, כך שפיזורו נותר על פני המים. בכך הוא כמעט ולא השפיע על האלמוגים, מלבד באזורים הרדודים ביותר".
ההפצצות ורוחות המלחמה באזור משפיעים גם על להקות של ציפורים, שכן נדידתן עלולה להיפגע מרעש הפיצוצים ומהעשן הרעיל. חצי האי ערב נמצא בצומת של נתיבי נדידה ראשיים המחברים את אירופה, מרכז אסיה, אפריקה ודרום אסיה. "מוקשים ימיים ומטעני נפץ אחרים עלולים לגרום להפרעות אקוסטיות המשפיעות על יונקים ימיים ובעלי חיים אחרים, ולגרום נזק למבנים תת-ימיים טבעיים כמו שוניות", הסבר ד"ר וויר.
