בגיל 12, נאיה באטלר-קרייג החליטה שהיא רוצה להיות אסטרונאוטית. בכל פעם שנכנסה לכנסייה באורלנדו שבפלורידה, וראתה את התמונה הממוסגרת מיי ג'מיסון, האישה האפרו-אמריקנית הראשונה שטסה לחלל, היא ידעה שזו מטרת-העל שלה.
כ-16 שנים מאוחר יותר, כמהנדסת אווירונאוטיקה בנאס"א עם תואר דוקטור באותו תחום, היא לחצה את ידו של ויקטור גלובר, הגבר האפרו-אמריקני הראשון שהטיס חללית סביב הירח, ואמרה לו שהיא הולכת בעקבותיו. "רוב האנשים דואגים לגבי הבחירה הנכונה", נזכרה באטלר-קרייג בתגובתו של גלובר ב-17 בינואר. "עשו את הבחירה הנכונה".
כמעט שלושה חודשים לאחר מכן, גלובר שוגר - כחלק ממשימת ארטמיס 2 - לחלל. בכך, הפך לאחד מארבעה אנשים שהגיעו רחוק יותר מכדור הארץ מכל בן אנוש בהיסטוריה, כחלק מהמשימה סביב הירח.
עבור באטלר-קרייג, היה זה אישור לכך שדרכה, והשאיפות של מיליוני אפרו-אמריקנים שבעבר נמנעה מהם גישה לדרגים הגבוהים ביותר של הישגים אקדמיים ואנושיים בגלל צבע עורם, אפשריות.
נחיתת משימת ארטמיס 2
(צילום: נאס"א / רויטרס)
8 צפייה בגלריה
הטייס ויקטור גלובר מביט מבעד לחלון חללית אוריון כחלק ממשימת ארטמיס 2
(צילום: NASA/Handout/Reuters)
בעוד ממשל הנשיא דונלד טראמפ פועל לפרק תוכניות גיוון, שוויון והכלה בממשלה ובמגזר הפרטי, הטיסה ההיסטורית של גלובר עוררה גל תמיכה ברשתות החברתיות. רבים ציינו את כוחה הסמלי ואת משקלה ההיסטורי בקשת ארוכה של הישגי ה"שחורים" בתעופה ובחקר החלל - והוכחה לכך שאפילו השמיים אינם הגבול. "זה מקור לגאווה ושמחה", אמר טנסי גארווי, טייס בואינג 777 של יונייטד איירליינס בעל גוון עור כהה. "כשמסתכלים על תחום התעופה והחלל, מבינים שיש לנו ייצוג מסוים, אבל אין לנו מספיק ממנו".
גארווי עומד בראש מועצת המנהלים של ארגון אנשי המקצוע האפרו-אמריקנים בתחום התעופה והחלל, קבוצה ללא מטרות רווח שאימנה ועודדה מגזרים שונים לפתח קריירה בתחום התעופה והחלל מאז 1976. שתיים מבנותיו של גלובר השתתפו אף הן בצעירותן בתוכנית אקדמיית החלל הראשונה של הארגון, שנמשכה שבוע ימים ביוסטון. "זה באמת מעורר השראה עבור ילדים צעירים רבים אחרים שחולמים את החלום הזה", אמר גלובר.
8 צפייה בגלריה
הטייס ויקטור גלובר
(צילום: U.S. Navy/Mass Communication Specialist 2nd Class August Clawson/Handout/Reuters)
גלובר הוא בין 20 אסטרונאוטים אפרו-אמריקנים שנבחרו על ידי נאס"א, מאז "השבעה של מרקורי" - קבוצת שבעת האסטרונאוטים הראשונים שנבחרו על ידי נאס"א באפריל 1959 להוביל את "פרויקט מרקורי" (תוכנית החלל המאוישת הראשונה של ארצות הברית, שפעלה בין השנים 1958-1963).
לפני מסעו ההיסטורי של גלובר לירח, הוא נמנה על צוות SpaceX Crew-1 – המשימה המבצעית הראשונה של החללית דרגון 2 כחלק מהתוכנית המאוישת המסחרית של נאס"א. חללית דרגון C208 רזיליאנס שוגרה ב-16 בנובמבר 2020 על גבי משגר הפאלקון 9 מכן השיגור 39A שבמרכז החלל קנדי. הייתה זו המשימה המבצעית הראשונה במסגרת התוכנית המאוישת המסחרית של נאס"א וחברת SpaceX של אילון מאסק.
כמו כן, לפני שהצטרף לנאס"א, הטיס גלובר יותר מ-40 מטוסים במהלך הקריירה בחיל הים האמריקני, כולל פריסות קרביות בעיראק. בקריירה שלו, הוא צבר כ-3,000 שעות טיסה והשלים למעלה מ-400 נחיתות על נושאות מטוסים, כל זאת לצד 24 משימות קרב.
עם זאת, חרף הישגיו והעובדה שהוא משמש מודל לחיקוי ודמות שמוכיחה שחלומות נועדו להתגשם, הבהיר גלובר כי הוא מקווה שיום אחד לא יהיה צורך לראות בכך הישג יוצא דופן, אלא דבר שבשגרה.
גלובר ממשיך את מורשתם של טייסים אפרו-אמריקנים קודמים כמו לוטננט קולונל (דרגה המקבילה לדרגת הסגן-אלוף הצה"לית) ג'ון ויליאם מוסלי ג'וניור, שנמנה על טייסי טסקיגי, יחידה צבאית מופרדת שסייעה לסלול את הדרך עבור אפרו אמריקנים בתעופה הצבאית האמריקנית. "כולנו עומדים על כתפי הדור הקודם", אמר ויליאם אריק מוסלי, בנו של ג'ון וטייס לשעבר של יונייטד איירליינס.
גלובר וצוותו נחתו ביום שישי באוקיינוס השקט מול חופי סן דייגו, והשלימו משימה שסוללת את הדרך לנחיתה המאוישת הראשונה על הירח מאז 1972, שתוכננה לשנת 2028 ואף מעבר לה. בזמן שהמתינה לחזרתם הבטוחה של הצוות לכדור הארץ, אמרה באטלר-קרייג שהיא דקלמה את פסוק י"ב מתוך פרק א' בספר איגרת יעקב שבברית החדשה, המקועקע על זרועה: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר יַאֲרִיךְ אַפִּוֹ בַּנִּסָּיוֹן, כִּי בְהִבָּחֲנוֹ יִשָּׂא אֶת־עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר הִבְטִיחַ יְהוָה לְאֹהֲבָיו". פסוק זה מעודד את המאמינים לעמוד איתן מול קשיים, פיתויים או מבחני אמונה ("ניסיון"). על כן, ההבטחה היא שמי שמתמיד ולא נשבר ("עמד בניסיון"), יזכה ל"כתר החיים" - ביטוי המייצג חיי נצח, גאולה ושכר רוחני מאלוהים.
