השמיים הכחולים שוב קיבלו גוון צהבהב והאופק נעלם לו מאחורי עננים של אבק. זהו עוד גל של אובך שצפוי להשאיר את החלונות והמכוניות שלנו מטונפים. נוסף על הבאסה מהלכלוך, חשוב לזכור שאובך - על אף היותו תופעה טבעית - הוא גם סוג של זיהום אוויר שעלול לסכן את בריאותינו.
אובך ברמת גן בפברואר
(צילום: אורן רייס)
"אובך הוא מצב שבו יש הצטברות משמעותית של חלקיקים באוויר. במקרה הזה מדובר באובך טבעי שמקורו בסופות אבק וחול. הבעיה היא שמדובר בחלקיקים קטנים מאוד, בקוטר של עד 10 מיקרומטר - קטן יותר מקוטר של שערה. אנחנו נושמים את החלקיקים האלה והם חודרים לנו לריאות, וחשיפה להם נקשרת למגוון תופעות בריאותיות, כמו אסתמה ומחלות לב-ריאה", מסביר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית במרכז האקדמי רופין, וחבר סגל בכיר בפקולטה להנדסה.
בעוד אובך הוא תופעה ותיקה ומוכרת, שפוקדת את ישראל בדרך כלל באביב לקראת פסח, השנה הוא הופיע לראשונה מוקדם מהצפוי, כשכבר בתחילת פברואר התמודדנו עם גל אובך ממושך. בחסות האובך הכבד, עקפה אז ישראל את פקיסטן ברשימת זיהום האוויר לפי ערים, כשירושלים ותל אביב דורגו בשני המקומות הראשונים.
"אובך בדרך כלל מאפיין עונות מעבר, וזה בעייתי מאוד שהיה לנו אירוע של אובך בתחילת-אמצע פברואר ושאנחנו עכשיו במזג אוויר 'משוגע' כזה", אומר ד"ר ברנט-יצחקי. "אנחנו רואים פה מגמה של חורפים שמתקצרים, ושהמשקעים בהם מתרכזים באירועים קצרים ואינטנסיביים".
להשאיר את האבק בחוץ
היבט נוסף שד"ר ברנט-יצחקי מתייחס אליו הוא הקשר לשינוי האקלים והחשיבות של פעולות מיטיגציה (אפחות, הפחתת פליטות של גזי חממה) למיתון השפעותיו, וכן לצמצום של מקורות זיהום אחרים. "ברגע שהאובך הזה מצטרף לזיהום תעשייתי ולמזהמים אחרים ונוסף על חלקיקים בגודל 10 מיקרומטר אנחנו שואפים גם חלקיקים זעירים אף יותר, הסיכון הבריאותי גדול הרבה יותר. האובך יכול לשמש גם פלטפורמה לנשיאת חלקיקים שמקורם בזיהום אחר כמו מיקרו-פלסטיק, עשן וגורמים אנתרופוגניים (שמקורם בפעילות האדם, רב"צ) נוספים שעליהם אנחנו כן יכולים לשלוט. זה לחלוטין בידינו ושם אנחנו יכולים לצמצם את הנזקים", הוא מסביר.
ד"ר ברנט יצחקי: "ברגע שיש לנו זיהום אוויר בתוך הבית, בו אנחנו ישנים או שוהים הרבה מאוד שעות, אנחנו נחשפים באופן משמעותי לזיהום, וזה בעייתי מאוד. לכן חשוב גם לאוורר את הבית בזמנים שבהם אין אובך"
ד"ר ברנט-יצחקי מסביר שהאובך הוא למעשה בלתי נמנע, ולכן ההתמודדות איתו היום יכולה להיות בעיקר דרך אדפטציה, כלומר היערכות. "זה לא שאפשר למנוע מהאובך להגיע לכאן", הוא אומר. אנחנו מדברים על שינוי האקלים ועל תהליכים מטאורולוגיים כאלה ואחרים, שמביאים את אותן סופות אבק מצפון אפריקה אלינו. אי אפשר פשוט להקים קיר או לסנן את החלקיקים האלו", הוא אומר. "אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לתנאי הסביבה ולצמצם את החשיפה. זה נכון בעיקר לאוכלוסיות רגישות כמו נשים בהריון, קשישים וילדים שהזיהום יכול להשפיע עליהם יותר ולכן חשוב שימנעו מלצאת החוצה בזמן אובך. אבל גם אנשים בריאים לא אמורים לצאת ולשאוף את כל האבק הזה, בטח בימים עם אובך כבד".
בזמן אובך גם אם נשארים בבית, הוא מדגיש, חשוב להימנע מלפתוח חלונות – ולא רק בגלל הלכלוך. האובך שבחוץ נשטף בסוף עם הגשם, אבל כשהוא נכנס אלינו הביתה הוא עלול לתרום לזיהום אוויר תוך-מבני. "ברגע שיש לנו זיהום אוויר בתוך הבית, בו אנחנו ישנים או שוהים הרבה מאוד שעות, אנחנו נחשפים באופן משמעותי לזיהום, וזה בעייתי מאוד. לכן חשוב גם לאוורר את הבית בזמנים שבהם אין אובך", הוא אומר.
נדרשים צעדים דרסטיים לצמצום התופעה
בסופו של דבר, לדברי ד"ר ברנט-יצחקי, כדי להתמודד עם הזיהום ולצמצם אותו נדרשים צעדים דרסטיים. "על המדינה לקדם מהפכה משמעותית במעבר לאנרגיה מתחדשת. התמכרנו בישראל לאנרגיה ממקורות פוסיליים. כשמדובר בגז טבעי – השם אולי מבלבל, אבל טבעי לא אומר בהכרח טוב. גם דלק נוצר באופן טבעי, אך עדיין מדובר במקור אנרגיה שתהליך העיבוד שלו והשימוש בו גורם ליצירה של חלקיקים רעילים. אם נצליח לעבור לאנרגיות מתחדשות באופן משמעותי ובקצב מהיר יותר, ואם גם נעבור לתחבורה מקיימת יותר – כלי רכב חשמליים ואוטובוסים חשמליים הפועלים על אנרגיה 'נקייה' – נוכל לצמצם משמעותית פליטה של חלקיקים בכבישים, ומצבנו יהיה הרבה יותר טוב", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
