למה עד היום לא כתבתי על בורקס פוני? זאת שאלה שחזרה על עצמה כמה פעמים במונית מצד לקוחות. הכול עניין של יחס, ואני מקווה שאתם מבינים אותי. אני לא מזלזל בבורקס פוני, שנמצא כבר שנים באזור של נחלת בנימין, אבל כל פעם שהגעתי לבורקסייה המדוברת, היחס אליי וללקוחות סביבי היה המינימלי האפשרי, ואפילו פחות מזה.
לא מנסים ליצור קשר עין, עושים לך "קח ולך" מול הפנים. אפילו אם תכננת לקנות עוד משהו, הם פשוט עוצרים לך את השוונג. כן, זה לגמרי הורס את הטעם. אז אם מגיע אליכם בחור די גדול כמוני, לוקח רק בורקס תרד קטן אחד ויוצא - תדעו שזה אני.
אבל לא כולם כאלה.
השבוע הורדתי נסיעה ממש ליד שוק נחלת בנימין, ליד מקום חניה חוקי לחלוטין. שוב פעם אני חוזר על זה: הצלחתי למצוא חניה חוקית באזור נחלת בנימין! מה, לא נלך לנסות למצוא משהו לאכול בזול? ברור שכן. החניה החליטה בשבילי.
מדרחוב נחלת בנימין הוא סוג של מלכודת תיירים מתובלת היטב, כולל בתי קפה מוזרים מדי אפילו בשבילי, יחד עם ניחוח תפרחת שנאחז חזק באוויר. זאת ממש לא הסביבה הטבעית שלי, אבל אני מטבעי נותן צ'אנס. נכנסתי לשם באופטימיות נעימה כדי לחפש לי משהו אמיתי לאכול, ולא סתם ליפול במלכודת הרגילה.
אז הסתובבתי לי בלי כיוון מסוים. קניתי פלפלים אדומים חריפים וקטנטנים אצל חיים רפאל, עברתי אצל חבשוש וקניתי גם צימוקים אוזבקיים במחיר מצחיק - בכל זאת, אני עדיין תל אביבי מקומי בנשמה. אחר כך, בלי לשים לב אפילו, ניגשתי לבורקס פנסו. בורקסייה ותיקה שקיימת עוד הרבה לפני ימי המדרחוב. רמת הציפיות שלי הייתה נמוכה באופן כללי, כי כבר אכלתי בעבר במקום וההתרשמות הייתה רגילה לגמרי, לא יוצאת דופן בכלל.
צנוע ומצליח לתת המון. בורקס פנסו
(צילום: קובי רובין)
קניתי בורקס תרד וגבינה, ואז הגיע סבב שאלות מנומסות: הציעו לי לשבת לאכול - סירבתי בנימוס. הציעו לי מלפפונים חמוצים ליד - עדיין סירבתי. אז הציעו לי גם רוטב עגבניות בצד. אני בראש שלי יודע שזה לא ייכנס טוב בתמונה יחד עם הכובע של המונית, אבל איזה יחס מעולה. הרגשתי כמו לקוח קבוע עוד לפני שנתתי את הביס הראשון.
ניגשתי למונית כדי לצלם את הבורקס. לאט לאט הבנתי שלמרות הכול, קיבלתי פה שירות פשוט מצוין. טעמתי את הבורקס - זה אמנם יותר בורקס גבינה עם קצת תרד, אבל עדיין מאוד טעים, לא מלוח מדי ועשוי היטב. אחרי זה השארתי את השקיות במונית (שכזכור, חנתה חוקי למהדרין) וצעדתי לבורקס פוני. שם זה עדיין אותו הסיפור: הבורקס אולי טעים, אבל היחס פשוט הורס אותו.
עוד אוכל רחוב:
לעומת זאת, בורקס פנסו, בצניעות ובלי למשוך יותר מדי תשומת לב, מצליח לתת המון. בורקס מאוד טעים, יחס לעניין, וכל הפינוקים מוצעים לך על המקום. בפעם הבאה אני כבר לא אצטרך לצלם את הבורקס כשהוא ביד שלי, אני מבטיח לעצמי. אני אשב כמו בן אדם לאכול בצלחת בורקס גבינה-תרד עם ביצה, רוטב עגבניות, קצת חריף ומלפפונים חמוצים על הצד כמו שצריך – וכל זה ב-30 שקל בלבד, ממש באמצע מלכודת התיירים התל אביבית.
