לפעמים, אבל רק לפעמים, אני מצליח להגיע עד חיפה עם המונית. אני רק נהג המונית בסיטואציה, אבל אף פעם לא מפספס את ההזדמנות לצאת מהעיר תל אביב. במיוחד על הבוקר, זה ממש הופך להיות כמו טיול בשבילי.
הפעם הרחקתי עד לכיוון הכניסה לחיפה, אל תוך שכונת בת גלים. אחרי שהורדתי את הלקוחה בבית חולים רמב"ם, כיוונתי את עצמי חזרה לכיוון תל אביב. אבל רגע לפני, כמו הרגל מגונה, עברתי לרגע דרך בת גלים. יש שם שדרה קצרה לכיוון הים עם מבנה נטוש, שמגיעה יחד עם נוף מדהים שזורק אותך חזרה לשנות ה-80. לרגע אפשר לחשוב שחזרנו בזמן. זה לא הולך להישאר כל כך פשוט למראה יותר מדי זמן, שכונת בת גלים לאט לאט משנה את פניה. נראה כי הצעירים התחילו לגלות את הפוטנציאל שלה, יחד עם בתי קפה טיפה יותר ראויים מפעם. עד לכאן זה נראה תקין בהחלט, אבל לא בדיוק.
הגעתי אל מאפייה פינתית שנקראת Bakery and more. בתרגום פשוט - "מאפייה ועוד". ועכשיו שאלה: נניח הגעתם על הבוקר לכיוון בת גלים, וחשקתם לאכול כריך קטן על הבוקר, ונכנסתם למאפייה. אז למה שלא תשלמו 35 שקל? אפילו אני לא ציפיתי לקבל כזאת מכה אלכסונית דרך הארנק.
לא לאחרונה הגיעו לארצנו כריכים קרים של בוקר. יש אפילו אופנה שלמה של כריכונים קטנים, ואפילו קטנטנים – מאפה שאליו הכניסו את המרכיבים השונים לרוב. אני באמת יותר ממכבד את הז'אנר האופנתי, וחשבתי שהצלחתי למצוא משהו זול וטעים לאכול, או שלפחות יחזיר את התמורה לכל אגורה.
לפני הכול אני חייב להבהיר: אני אוהב כריך קר אפילו על הבוקר. כריך פרעצל עם גבינת ברי יחד עם תוספת, זה מעולה וטעים מאוד.
עכשיו נדבר על פרעצל. זה נראה כמו יצור כלאיים של בייגלה שפשוט הכניסו לתנור ולא הסתבכו לקשור אותו לפני האפייה, ובסוף יצא מהתנור מאפה לחם די דחוס. אם תשאירו את מאפה הפרעצל יומיים על השולחן ותחתכו באלכסון, אשכרה תקבלו שני מעצורי דלת. מצד שני, מדובר בלחם. זה עדיין די טעים, גם אם לא מתאים לכלום באמת.
עד כאן דעתי על מאפי פרעצל. גבינה איכותית – מי לא אוהב באמת? גבינת ברי או אפילו קממבר, יחד עם קצת ירק בתוך לחם ועוד מיני פינוקים, זה יכול להיות טעים בהחלט. אפשר למצוא כריכים כאלו עכשיו במאפייה הכי טעימה בתל אביב, עם בשר (לא כשר), והם עדיין יותר זולים מכריך הגבינה, הירק והבצל המקורמל של "מאפייה ועוד".
אני האחרון שאגיד שהכריך שלהם לא טעים. הוא מאוד טעים. בצל מקורמל עם גבינה חצי קשה וחסה - טעים ומרענן. אבל זאת עדיין מנה קטנה מדי ומחיר גבוה מדי בכל קנה מידה.
עוד אוכל רחוב:
לשלם ככה בשביל כריכון קטנטן שלא ישביע אתכם בשום מצב, הרגיש לי יותר כמו מקרה של לקוחות שבויים של סיטואציה ומיקום. תוסיפו לזה יחס שנוי במחלוקת שאפילו בתל אביב היה נתקל בתלונות לרוב. מין סוג של פרצוף של "אין לכם ברירה, תעמדו בתור, תחכו לתורכם ותזדרזו כבר ברגע ההזמנה". רק בלי נימוס בסיסי. לרגע לא קצר הרגשתי לא נעים.
קשה מאוד ללחוץ לי על כל הכפתורים בבת אחת, אבל מתברר שגם לי לפעמים זה יכול לקרות. די בטוח שזה קורה לרבים מאיתנו. לצערי או לשמחתכם, אני שם לב לכל הפרטים. לסיכום: טעים, קטן מדי, יקר מדי, ויחס לא ראוי.
