אנחנו מוקפים כל הזמן בחובבנים מדופלמים שעסוקים בקיצורי דרך. המטבח הבוכרי לא סובל או סבל אף פעם מהבעיה הזאת, הם פשוט לא מקצרים תהליכים אף פעם. הטעמים לרוב קבועים ומוכרים - אבל הפעם, ב"טעמים בוכריים", המציאו לנו טעם חדש. הלוואי על כולנו שימציאו עוד כאלה.
לפעמים זה קורה לבד מעצמו. אפילו לא סיפרו לי על "טעמים בוכריים" בבת ים, אבל צמד המילים די משך אותי לפתח הפשפש של המקום. השלט קצת גבוה מדי מעל המקום ואפשר בקלות לפספס אותו בכלל, אבל אחרי שכבר הרמתי את המבט, לא המשכתי חזרה למונית. הייתי חייב לצרף את עצמי לסיטואציה האהובה עליי במיוחד - לטעום בהנאה.
באותו הרגע שבו פניתי לפשפש המאפים של "טעמים בוכריים", לא היה אף אחד בדיוק בכניסה, אז אמרתי בקול רם - "בוקר טוב". אדון נחמד יצא מהמטבח האחורי, עם סימנים מחשידים של אפייה על המקום - קצת קמח התלווה לו על החולצה. הסתכלתי על המאפים המוצגים על הבוקר וראיתי את המבחר הקבוע והמוכר. הרי זה די ברור, מדובר באמת במטבח מאוד עסוק שמחובר כמו במקריות לחלון קטנטן.
זו לא הפעם הראשונה שבה אני מגיע למאפייה בוכרית. הן פזורות ליד כל קהילה בוכרית, אפילו קטנה, בארצנו. אנחנו, הלא-בוכרים, נהנים מההיצע המעולה של המאפים בכל נגיסה אפשרית. אז כבר טעמתי כל סמסה מקורית בוכרית, והנחתי שלא יהיו הפתעות לא צפויות.
אבל לא הפעם. לא הבנתי מאיפה זה הגיע: סמסה חצילים! זאת הפעם הראשונה שאני רואה סמסה עם מילוי חצילים. זאת לא מנה רגילה או קבועה באף מאפייה בוכרית שפקדתי עד היום, אז שאלתי בנימוס, כמובן, מה זה הדבר הזה? האדון הטבח הודיע לי בקצרה שהוא מנסה משהו חדש - "נראה איך ילך".
עוד אוכל רחוב:
המחיר של המנה הוא 16 שקל בלבד, אז קניתי אחת לאכול ואחת לצלם. למה לעצור באחת אם אפשר ליהנות פעמיים? זה ממש מרגיש לרגע כמו חידה באריזה, כשאתה מקבל לידיך מאפה משולש ומדויק. מאפה החצילים עדיין היה קצת חמים, אבל כבר יצא לי לאכול כמה פעמים סמסה חמה מדי ומהר מדי, וישר לקבל כווייה בחלל הפה, אז די שמחתי שאפשר לאכול ולא להיפצע הפעם.
בתוך הסמסה יש שילוב מעניין של סלט חצילים, קצת כמו טורקי, אבל עם חתיכות חצילים מבושלות ורכות כמו גן עדן. בתחילת הנגיסה אתם תרגישו את המתיקות, שלאחר מכן תתחלף במעט חריפות מפתיעה. זו גם לא מנה נוזלת, אלא סמיכה יותר, בכוונה מההתחלה. הפתעה טעימה בהחלט במנה די נדירה וייחודית, ששווה לאכול כל פעם.
