לפני שבוע סיפרתי על חומוסייה עם השלט הכי גדול ביחס לכל מקום אחר שכתבתי עליו לאחרונה. קחו בחשבון שהחומוסייה ההיא לא הייתה על אם הדרך, והבעלים של המקום לא רוצים שמישהו שחולף ברחוב יפספס אותם חס וחלילה. בסך הכול מעשה פרסומי הגיוני ומתבקש. הפעם הגעתי למזנון הכי חמוד בארץ, אבל בלי שלט ובלי שם בכלל. גם כשביקשתי לפחות שם - לא בדיוק הסכימו על שם ספציפי. אז יצא שטעמתי בגט מעולה במזנון ללא שם.
המזנון נמצא באמצע רחוב עמל בפתח תקווה. רחוב עמל ממוקם בקריית אריה, אזור המלאכה של העיר. לגמרי במקרה פניתי לרחוב עמל. התכוונתי לחזור לכיוון הכללי של בני ברק, כי רחוב ז׳בוטינסקי היה נראה פקוק מדי. באמצע הדרך, מול המוסכים הרבים, גיליתי מזנון יפה ומטופח, עם חלון קטן קדימה, כמו בית קטן באמצע שום מקום. אין שלט מעל המזנון, וכמו שאמרתי, גם החבר׳ה לא נתנו שם למקום שלהם. אז מיקדתי את עצמי במה שחשוב באמת: איך אני הולך לשבוע בכמה שפחות כסף.
בגט עם קציצות ירק לכל האורך עולה 34 שקל בלבד. בר הסלטים היה מבהיק מניקיון. אפילו קיבלתי אישור לרגע להיכנס ולצלם את ההקפדה המדהימה. לרגע עוד אמרו לי שלא נקי, אבל לפי התמונה אפשר לראות שיש להם "הפרעת ניקיון" בקטע טוב באמת. בתוך המזנון עצמו יש כמה מקומות ישיבה פנימיים, שאותם ממלאים דרך קבע לקוחות קבועים שיותר יורדים על מנות בצלחת. אנחנו, הנהגים על הדרך, יותר בעניין של החלון בחוץ. קציצות הירק כבר היו מוכנות למזלי, ומסודרות כמו חיילים למסדר המפקד. יחד איתן היו המון חצילים מטוגנים בקוביות מדויקות להדהים, וכדי שלא יהיה משעמם - היו גם פלפלים ירוקים חריפים מטוגנים. אני, לצערי, אבל להנאתכם, שם לב לכל פרט בדרך לבגט המושלם.
אני חוזר לבר הסלטים בדלפק. על ההתחלה קיבלתי שכבה של חריף לפני הכול. אחר כך לא חסכו בקציצות ומילאו את כל הבגט. עוד בתוך הבגט: כרוב קצוץ ומוחמץ קלות, כמובן שהוספתי מהפלפלים החריפים המטוגנים יחד עם חצילים מטוגנים שבכלל שייכים למחלקת הסביח של המזנון ללא שם.
עוד אוכל רחוב:
לקראת הסוף - שום קונפי לכל האורך , אולי זה החלק הכי בריא במנה המושלמת הזאת. הבגט לא היה עמוס מדי, אבל הוא היה נהדר וכל מרכיביו היו מעולים. חצי ממנו חיסלתי על המקום, מיד אחרי הצילומים. תוך כדי הנגיסה הראשונה גיליתי שמדובר בבגטים טריים עד כדי טריות יתר אפילו. כלומר מבחינתי - יצא לפני שעה מהתנור ועושה רעש עם כל נגיסה. אפילו מספר טלפון של המזנון ללא שם לא קיבלתי, אבל לפחות לצלם יכולתי.
אז אם אתם באזור קריית אריה של פתח תקווה, ולא בא לכם להיכנס לפקק של ז׳בוטינסקי (מתי אין פקק בז׳בוטינסקי?) תחתכו לכיוון רחוב עמל, תחפשו את המזנון ללא שם באמצע הרחוב מול המוסכים, ותצטרפו לתור.
