"חור בקיר" זה לא מושג ישראלי במקור. "חור בקיר" הוא מושג שהשאלתי מתרבות אוכל הרחוב של חו"ל. הכוונה היא למקום, בדרך כלל של אוכל רחוב, "מסעדונת" עם כמעט דוכן, ככל הנראה מוחבא, אשר מגישה מנות במחירים מוזלים במיוחד.
המקום שלנו הפעם הוא "חור בקיר" כזה. הוא ממוקם ברחוב השוק 5 באור יהודה, בין מסעדה לשעבר לחנות-מחסן של עבודות אלומיניום, קצת מאחורי החיפויים האפורים. אין שלט במקום, אז נתתי לכם את כל הסימנים האפשריים.
מאפיית אשר היא מאפייה פצפונת של איש אחד. הגעתי אליה פעמיים כדי לטעום. פשוט המחיר בפעם הראשונה לא הסתדר לי עם העודף. גירדתי את הראש ותהיתי אם כל הטוב הזה אכן קרה.
בכלל הייתי בדרך למוסך לעוד טיפול, לרגע נסעתי לכיוון הלא נכון, חלפתי על רחוב השוק ואז בזווית העין ראיתי קשת של בוכרים - מהקשתות המפורסמות האלה שכאילו נוצרו כדי לקרוא לסועדים. למאפיות בוכריות יש מאפיינים חוזרים.
עכשיו, רחוב השוק באור יהודה, אפשר להגיד שלא בדיוק תכננו אותו נכון. המדרכה היא במקרה סוג של חניון אספלט, כשהחנויות שוכנות במקביל. אז עשיתי את הדבר המתבקש, עצרתי את המונית על מדרכת האספלט, נכנסתי בצעד מהוסס אל מאפיית אשר, ומצאתי אופה אחד. אני מאמין שזה היה אשר בכבודו ובעצמו.
סמסה בקר ממאפיית אשר. הקשתות הבוכריות חשפו את הפלא
(צילום: קובי רובין)
שאלתי מאיזה שעה הוא פותח כל בוקר, וגיליתי שכבר בארבע בבוקר המאפייה נפתחת עד חמש אחר הצהריים. זיהיתי את קופסת הלחם הבוכרי בכניסה, ושאלתי אם יש מה לאכול חוץ מלחם. האופה ניגש לתנור ליד הכניסה ושלף מול העיניים שלי מגש מלא בסמסות בקר לא גדולות במיוחד.
סמסות הן כיסוני בשר בוכריים. רק שכל סמסה אצל אשר היא לא פחות ממעשה של דיוק ותשומת לב. נתתי ביס וגיליתי שהסמסה מעולה וטרייה. הבצק לא דק מדי, הבקר מפורק ומעולה, לא מלוח כמעט בכלל.
כל סמסה עולה רק 7 ש"ח בלבד ליחידה, אז כמובן שקניתי שתי יחידות על המקום, ופיזית הרגשתי שאני כבר נהנה. אצלי המחיר תמיד יותר חשוב מהטעם, כי המחיר הוא חלק מהטעם אצלי.
עוד אוכל רחוב:
זה ממש מרגיש לי כמו סיפור של הצלחה אישית קטנה. מאפייה קטנה, קצת מאוד חבויה לה עקב נסיבות של פרנסה, בן אדם שקם לו כל יום לפנות בוקר בשביל להביא פרנסה הביתה, ומכין מאפים טריים על המקום. מאפיית אשר היא חור בקיר, אבל החור בקיר הכי מסתתר בארץ עד עכשיו.
בתאבון לכולם בזול וטעים כרגיל.
