עד לפני כמה שנים לא ידעתי מה זה לחמניית באו, ואז למדתי שמדובר בסוג של לחמנייה אסייתית חלקה למראה, תפוחה למדי, אותה ממלאים כל פעם במילוי שונה, החל מטבעוני ועד לבשרי.
הפעם הראשונה שנתקלתי במאכל המדובר לא הייתה מספיק מעניינת, אפילו מאכזבת. כבר חשבתי שלא אטעם אותו יותר לעולם, אך לאחרונה יצא שנסעתי עם המונית ליד מרכז המלאכה הישן של גבעתיים, ולהפתעתי הרבה נהניתי מחוויה מתקנת בהחלט!
מרכז המלאכה הישן של גבעתיים הוא מבנה תעשייתי של פעם, שעם השנים הפך למרכז לאוכל מקומי. שם, בפינה הצפון מערבית של המבנה הענק, תמצאו את סאנוק - מקדש של אוכל אסיאתי על סוגיו המאוד שונים, כולל פינה ייעודית להכנת ראמן ממנות חמות, עם דרגות חריפות עד כדי שריפה וכוויה. יש אפילו מיחם שעומד לטובת הלקוחות. עד כדי כך לוקחים כאן את העסק ברצינות.
הדלפק הארוך שבכניסה מלא בכל טוב. אני התבייתי בפעם הראשונה על מנת טייקאווי של אורז עם קארי יפני. המנה עולה 36 שקלים בלבד, ואפשר להגיד שהיא מנה בסיסית, טעימה ובריאה בהחלט. הזמנתי על הדרך גם שלושה דים סאם מאודים וטעימים, למרות שהמחיר לא זול ועומד על 8 שקלים ליחידה.
זאת הייתה הפעם הראשונה שהגעתי לסאנוק. אבל נהג מונית אני והשגרה והנסיעות כמו משכו אותי שוב לדרום גבעתיים, הישר לסאנוק לטעימה חוזרת. העניין הוא שהפעם חיכתה לי הפתעה על הדלפק. אני בכלל הגעתי לאכול שוב את הקארי היפני והאורז, אבל לפתע קלטתי בזווית העין את ארון המאפים, ובייחוד משך את עיניי מאפה אותו אפו בתוך טוסט עם הלוגו של המקום, כשמעליו באנגלית כתובות צמד המילים, "באו וואו".
עוד אוכל רחוב:
באותו רגע ידעתי בדיוק מה אני הולך להזמין!
עכשיו, אני מכיר באו עם בשר מפורק, זה אותו מאפה עליו אני מוותר כל הזמן, רק הפעם בחוכמה רבה פתרו את הבעיה שלו - את אותה לחות מוגברת של המאפה המאודה. מה שהם עשו זה שהם הכניסו את הלחמנייה לתוך טוסטר ממותג שהעניק לה צורה יפה וטעימה למדי, וחכו עוד רגע, כי זה רק משתפר.
שאלתי מה יש בתוך ה"באו וואו", וגיליתי שהמקום מציע שני סוגים שונים לבחירה - בשר קצוץ בסגנון תאילנדי או אסאדו מפורק יחד עם מעט קימצ'י, אותו סלט קוריאני מוחמץ.
מי שכבר קצת קרא ולמד להכיר אותי יודע שבשר קצוץ אני מוכן לאכול אך ורק בצורה של קבב, אפילו לא בתור המבורגר בטעות. לכן לשמחתי גיליתי שה"באו וואו" כמעט מלא לגמרי אך ורק באסאדו מפורק, וזה לא מלוח בכלל. רוצים מליחות? בשביל זה יש את הקימצ'י שבצד.
תקשיבו, כל היופי הזה עלה רק 29 שקלים למנה יחסית משביעה, עם אסאדו מפורק מעולה. יותר מתמורה מלאה. אהבתי מאוד, ואולי עוד אחזור לשם בפעם השלישית.





