השמיצה את המסעדה שבה מלצרה - ותשלם פיצוי של עשרות אלפי שקלים: עובדים רבים מתעצבנים לפעמים על המנהלים שלהם או על מקום העבודה שלהם, אבל המקרה שלפנינו מלמד כי כדאי לנשום עמוק לפני שמחליטים לעשות שיימינג למקום או למי מבעליו ברשתות החברתיות.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
תביעה שנידונה בשנים האחרונות בבית הדין לעבודה בתל אביב, הגיעה בימים אלה לסיומה. מהתביעה עולה כי סטודנטית, שעבדה כמלצרית במסעדת פו סושי בתל אביב, פרסמה באוגוסט 2016 תמונה באפליקציית סנאפצ'ט של סועדים שסעדו באותה העת במסעדה, וכתבה - "שלשול נעים לכם מתוקים HA HA HA HA".
בעלי המסעדה טענו כי מדובר בפרסום שקרי ומבזה, הנעשה תוך פגיעה בפרטיותם של האורחים, שלא ידעו שהם מצולמים ולא נתנו את הסכמתם לפרסום התמונה. התובעים טענו לעוולה של פרסום לשון הרע, וכי הפרסום פוגעני ורומס את שמה הטוב ואת התדמית של המסעדה.
מלצרית בעבודהמלצרית בעבודה
הבדיחה לא הצחיקה את השופט
(צילום: shutterstock)
את התמונה פרסמה המלצרית, שנחשבה עד לאותו מקרה לעובדת מסורה ומוערכת, בקבוצה סגורה בת כ-30 אנשים, שמרבית המשתתפים בה (כ-20) היו עובדי המסעדה. המלצרית טענה כי מדובר בפרסום שנעשה כהלצה וללא כוונה לפגוע בבעלי המסעדה. עוד טענה המלצרית כי התמונה שצילמה לא חושפת את זהות המסעדה או את המיקום שלה, וטענה להגנת "תום לב".
המלצרית הוסיפה כי חופש הביטוי אינו יכול לסבול תביעות מסוג זה כיוון שמדובר בהלצה שנאמרה בחדרי חדרים, ומטרתה הייתה לשעשע את חברי הקבוצה המצומצמת בעזרת הומור אישי. התמונה, יש לציין, לא הועלתה לעמוד הפייסבוק או האינסטגרם שפתוחים לכל, ומשך הזמן שהתמונה "באוויר" הוא לא יותר מ-24 שעות באפליקציה.
העובדת פוטרה לאחר המקרה, ותבעה את בעלי המסעדה על אי מתן הודעה מוקדמת, דמי חגים, הוצאות נסיעה וימי השעייה. בעלי המסעדה תבעו את המלצרית בתביעה נגדית על השיימינג בעזרת עו"ד עמית גרוס, מנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' ועו"ד עדי ברנס.

בדיחה לא מצחיקה

בפסק הדין טען השופט אורן שגב כי המקרה הזה הוא תופעה נרחבת של מצוות "עשה" ו"אל תעשה" ביחסי עבודה במרחב הדיגיטלי. השופט דחה את טענותיה של המלצרית, וטען כי מצד המלצרית לשעבר יש "חוסר הבנה והיעדר הפנמה של חומרת המעשה", והוסיף "התקשיתי לראות בפרסום זה יסוד הומוריסטי... היכולת הטכנית לשמור את התמונה באמצעות צילום מסך שניתן לשלוח לאחר מכן בתפוצה בלתי מוגבלת ברשת, מוכפלת במספר האנשים שנחשפו אליה".
(צילום: Shutterstock)
בהתייחסו לחופש הביטוי טען השופט כי חופש הביטוי אינו ביטוי קסם שמכשיר כל אמירה פוגענית ומכפישה, וזכותו של אדם להביע דעתו באופן חופשי "אינה כוללת את הזכות להפיץ דברי בלע בלתי מבוססים". גם על נושא צילום הסועדים בהחבא, מתח השופט ביקורת: "המלצרית צילמה את יושבי המסעדה ללא ידיעתם, ומימלא ללא הסכמתם, ובכך פגעה בזכותם לפרטיות. המלצרית לא עשתה זאת כעוברת אורח שצילמה לתומה תמונה ברשות הרבים.
טענת העובדת, לפיה לא ניתן להבין מהתמונה באיזו מסעדה צולמה כי אין בה כל פרט מזהה כמו כיתוב או שלט, נדחתה אף היא על ידי השופט, שטען כי "התמונה פורסמה על ידי העובדת בקרב 30 מחבריה, ו-20 מבין אותם חברים עבדו במסעדה בזמנים שונים. מדובר אפוא בקבוצה מצומצמת של חברי העובדת, שכל אחד מפרטיה בוודאי יודע היכן היא עובדת".
השופט קבע בפסק הדין כי התמונה והכיתוב שנלווה אליה מהווים פרסום לשון הרע, וכי מדובר בפרסום מכפיש במרחב המקוון. השופט ציין כי בפסיקתו לקח בחשבון את מצבה הכלכלי של המלצרית ואת גילה הצעיר, כמו גם את היקף הפרסום, את הכאב והסבל של בעלי המסעדה, ואת התנהגות המלצרית לאחר המקרה.
השופט פסק כי על המלצרית לשלם לבעלי מסעדת פו סושי פיצוי על סך 25,000 שקלים ועוד 5,000 שקלים הוצאות משפט.

חומוס עם מים מהאסלה

המקרה של מסעדת פו סושי אינו מקרה ראשון שבו שיימינג על מסעדה זוכה להתערבות בית המשפט. לפני כשנה נפסקו פיצויים על סך 5,000 שקלים למסעדת החומוס הפופולרית אבו חסן (עלי קראוון) ביפו, אחרי שגולש שיתף ברשת פייק ניוז על המסעדה.
תחילת הסיפור באוגוסט 2017, כשאחד הגולשים בפייסבוק שיתף, כאמור, פוסט שיקרי מעמוד פייסבוק בשם "ymet", עמוד שהתחזה לאתר חדשות, ובו נכתב: "פרסום ראשון: כ-3 עובדי מסעדת החומוס הוותיקה אבו חסן בת"א נעצרו הבוקר בבתיהם לאחר שלפי החשד בישלו גרגירי חומוס במים שלקחו מאסלת השירותים של המסעדה". בידיעה השיקרית הייתה גם את "תגובת" בעלי המסעדה, שהוסיפה לאמינות הידיעה: "זה היה אירוע נקודתי, הייתה הפסקת מים והיינו חייבים לבשל מהר כמה מנות, אנשים היו רעבים".
הגולש חוייב לפצות את החומוסייה ביפוהגולש חוייב לפצות את החומוסייה ביפו
הגולש חוייב לפצות את החומוסייה ביפו
(צילום: ירון ברנר)
לאחר שפנו בעלי החומוסייה לגולש וביקשו ממנו להסיר את הפוסט ולפרסם התנצלות, ולא קיבלו על כך מענה, הגישו בעלי החומוסייה תביעה בגין לשון הרע. בסוף הפוסט שאותו פרסם הנתבע, נכתבה גם הערה גזענית - "תמשיכו לפרנס ערבושים".
הנתבע טען כי שיתף את הידיעה מאתר שהתחזה לאתר חדשותי וכי רק בדיעבד הבין כי מדובר בעמוד סאטירי. בנוסף הוא ציין כי גם ההערה הגזענית הייתה במקור בפוסט שקיבל, לא הוא עצמו אחראי לכתיבתה וכי פרסם גם אותה בהיסח הדעת.
השופטת רונית פינצ'וק-אלט קבעה פיצוי על הרף הנמוך, וחייבה את הנתבע לשלם 5,000 שקלים בתוספת 1,000 שקלים שכר טירחה.