ההכנות לחג הפסח תמיד מעוררות התרגשות - ריח הניקיון באוויר, הסידורים, וכל העשייה האינטנסיבית מתנקזת לערב אחד שבו אנחנו יושבים סביב השולחן עם המשפחה ושואלים "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות". והשנה הרבה השתנה. מעבר למשמעות הקולקטיבית של חג הפסח, זוהי נקודת זמן מצוינת עבורנו, יציאת מצרים פרטית, שמאפשרת לוותר על הקושי, על הסרטים האינסופיים שרצים לנו בראש, ולצעוד בראש מורם אל עבר החירות. אז איך ממנפים את הימים המשמעותיים שבפתח? ומה צריך לעשות כדי לצאת לחירות אמיתית?
לעוד שיחות בגן עדן - לחצו כאן
שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ" - בראש ובראשונה עלינו לזכור שזהו הנרטיב של הקיום האנושי. פעם זה פרעה, פעם נבוכדנצר ופעם הקורונה (או הרפורמה?) - כל דור והמצרים שלו. אי אפשר להתעלם מהתבנית הקבועה החוזרת על עצמה: תמיד יש מישהו שקם עלינו לכלותינו, וברגע האחרון "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם". כשמבינים שזהו נרטיב הקיום, אפשר לקחת נשימה עמוקה, להמתין בסבלנות עד שהסערה תירגע, ולדעת שמה שלא יהיה, בסוף מגיעה גאולה.

זמן ההמתנה ארוך מהרגיל, ותרו עליו!

אם מישהו כאן שמע הזמנה לשבת בחיבוק ידיים ולחכות להצלה חיצונית, אז הוא כנראה עוד לא מכיר את שיטת המטאיזם, שגורסת שאין שום דבר בחוץ וממילא אחדי לא יציל אותנו מלבד עצמנו. עצם הציפייה לסיוע מבחוץ גורמת לנו לאבד את עוצמת הכוחות הפנימיים שלנו, כוחות הנפש והביטחון בעצמנו. אנחנו הולכים ונרדמים תודעתית, הופכים תלותיים, ומאבדים את כוח הבריאה שבנו. כך, במקום לשבת ולחכות לנס חיצוני, במקום להמתין בסבלנות שמישהו יבוא ויגאל אותנו, עדיף שנבין שאנחנו אלה שיכולים וצריכים להוציא את עצמנו ממצרים.
היציאה מהמטריקס דורשת מאיתנו לצאת מתפיסת העולם המקובעת שהחושים שלנו מספרים לנו. לפעמים זה ממש ללכת נגד ההיגיון, האינסטינקטים והזיכרון, לשבור את התבניות המשאירות אותנו בתדר נמוך של פחד, קורבנות וחוסר אונים. לצאת מעבדות – לחירות
איך עושים את זה? בבסיס שיטת המטאיזם, המבוססת על פילוסופיות יהודיות עתיקות ונתמכת במחקרים מדעיים קונבנציונליים, "הצופה", הלא הוא עורך התצפית, הוא זה שבפועל מקבע את התוצאה. משמע, העין המתבוננת על הסיטואציה, היא זו שמייצרת ומקבעת אותה. ומי זו העין הצופה אם לא אנחנו? התודעה שלנו בכבודה ובעצמה.
2 צפייה בגלריה
פריידי ואלימור
פריידי ואלימור
להפנות את נקודת המבט פנימה ובכך ולהשתחרר מהכבלים.פריידי ואלימור
(צילום: עוז מועלם)
"כל העולמות כולם, כלולים כולם באדם" (זוהר), כל המתאפשר לאלוהים הגדול והנשגב, מתאפשר גם לחלקיקים הקטנים שאנחנו. עלינו בסך הכול לשנות את נקודת המבט, ואולי גם כמה כלים שיעזרו לנו להיות בקשר הדוק עם "הצופה" שבתוכנו. אותה עין מטא-קוגנטיבית, שבהתבוננותה, בוראת היא. המושג "צופה" מלווה אותנו עוד מימי המקרא. הנביאים נקראו "צופים" על שם היכולת שלהם לצפות ולראות דברים קדימה. אלא שבמהפכת התודעה הנוכחית, כל אחד יכול ללמוד לערוך תצפיות, להיות הנביא והתסריטאי של חייו, אם רק יוותר על הישיבה בציפייה שמשהו חיצוני יקרה.
אנחנו חווים את החיים כמציאות אמיתית, ממשית ואובייקטיבית, אבל זוהי רק אשליה המאוששת על ידי החושים שלנו. החיים הם יותר כמו סוג של חלום, סרט שובר קופות ששום הפקה הוליוודית מושקעת לא תצליח להרים. אם נצליח להתגבר על האשליה ולשנות את נקודת המבט, נבין שמדובר בלא יותר ממשחק מחשב, מציאות מדומה, או "מטריקס" בלשון העם. אז מה אמיתי? ואיך זה שהכאב וההישרדות מרגישים כל כך אמיתיים ביחס לעולם שלא קיים באמת?!

צו השעה: לצאת מהמטריקס

חשוב שנבין שאם המוח שלנו מכויל לפס תדרים הנשלטים ומשודרים בתוכנה הזו שנקראת "מטריקס", אנחנו נחווה מציאות שבה אנחנו עבדים מפוחדים, מרגישים מאוימים ושבויים בתוך הסרט של עצמנו. אך ברגע שהתודעה מתעוררת ואנחנו חוזרים לתפוס את המציאות כאנרגיה, כרוח, אנחנו אט-אט נזכרים ומבינים שהחושים המוגבלים שלנו אינם מתווכים לנו את המציאות כפי שהיא. ההפך הוא הנכון, הם אלה המייצרים את האשליה ותומכים בה. אנחנו לומדים להפנות את נקודת המבט פנימה ובכך מצליחים להשתחרר מהכבלים. במילים אחרות, אם אנחנו יוצאים מהפס המוגבל של המטריקס, אנחנו פתאום מגלים שיש פס רחב בהרבה בחוץ.
השלב המתבקש הבא הוא ללמוד לכתוב את תסריט חיינו, שאינו אלא פרי ההגדרות המתוכנתות בנו, "המכתוב" של חיינו. שלא תטעו, היציאה מהמטריקס דורשת מאיתנו לצאת מתפיסת העולם המקובעת שהחושים שלנו מספרים לנו. לפעמים זה ממש ללכת נגד ההיגיון, האינסטינקטים והזיכרון, לשבור את התבניות המשאירות אותנו בתדר נמוך של פחד, קורבנות וחוסר אונים. לצאת מעבדות – לחירות.

אם אפגוש את אלוהים

כשאנחנו יוצאים מהמטריקס אנחנו למעשה מתעלים מעל האשליה, כמו הבנה תאית עמוקה, היזכרות במהות האמיתית שלנו, שאינה אלא חלק משהו אחר, גדול בהרבה. ובשלב זה, כל מה שאנחנו מתחילים לראות הוא אלוהים, רוח, מקור, יקום, אנרגיה או כל שם שעובד עבורכם. בפועל, כל ההשתקפויות הנגלות אז בפניכם, בין אם אלה השמים הכחולים, העץ בגינה, החתול או משפחתכם האהובה, כולם אינם אלא אלוהים באינסוף השתקפויות ומיצגים.
2 צפייה בגלריה
אין שום דבר חוץ מאור גדול שמאיר הכול
אין שום דבר חוץ מאור גדול שמאיר הכול
אין שום דבר חוץ מאור גדול שמאיר הכול
(צילום: shutterstock)
אלוהים נמצא בגלי הים, בטבע המפואר וכמובן בכל אדם. אלוהים בצורתנו, בדמות החברים היקרים שלנו, ולא פחות מכך, הוא גלום גם במחנה המנוגד לדעותינו, ומיטיבי לכת יראו אותו גם באויבינו. ברגע שמבינים שאין שום דבר חוץ מאור גדול שמאיר הכול, מבינים שגם האויבים שלנו, לכאורה, אינם אלא עוד דמויות אלוהיות המשרתות את המשחק. בזה הרגע המסך מורם, צעיפי ההסתרה מוסרים ואנחנו סוף סוף נגאלים. יוצאים מעבדות פנימית בת דורי דורות, משתחררים מהכלא שסוגר עלינו ומספר לנו את הסרטים האיומים שבראשנו, אל החופש האולטימטיבי שרואה מעבר לאשליית העיניים והחושים האחרים.

אומנות המשיכה בחוטים

בשיטת המטאיזם אנחנו מושכים בחוטים, מתודולוגיה המאפשרת חקירה אינטנסיבית של "הצופה" שאנחנו. ואז, במידת הצורך, יכולים לשנות את התצפית, משמע למשוך את החוט המדויק ולכתוב אותו בתודעתנו. משם הוא כבר מוקרן היישר אל הסרט אותו אנחנו מכנים "מציאות חיינו". אומנות זו דורשת מאיתנו תחילה להבין שהמציאות אינה אלא אשליה. זהו תנאי הכרחי לכניסה ל"חדר העריכה" הפנימי, שבו נתחיל לייצר לעצמנו תצפיות טובות וחיים מיטיבים.
אז במקום לחיות בציפייה למשהו חיצוני שיקרה, במקום לאבד אנרגיה בתלות וציפייה, מה דעתכם ללמוד לחיות כצופים? כמושכים בחוטים? לוותר על הציפייה שמישהו יבוא להצלתכם, ובמקום זאת, ללמוד להציל את עצמכם באמצעות תצפיות טובות כאן ועכשיו. זוהי הגאולה במיטבה, והיא זמינה כבר עכשיו לכל מי שבוחר לפקוח עיניים ולהחזיר את הכוח לעצמו.
אני מבקשת לסיים במילותיו המופלאות של יהודה עמיחי: "מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס, אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ. אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת הַיָּם רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת". גם בימים שבהם אתם לא מצליחים לראות את אלוהים, גם בתקופות קשות ומורכבות, ובתהפוכות עצומות שאתם עוברים, גם במהדורות החדשות שמדווחות על עוד אירועים שמועכים את הלב - חפשו את אלוהים בתוככם. מצאו את הניצוץ האלוהי שבכם, והתחברו אליו - כבדו אותו, וכבדו אתכם.
בכל יום שלישי בשעה 15:00 ב-ynet radio פריידי מרגלית ואלימור הניג מקנות כלים תודעתיים, זמינים ויעילים להתנהלות מדויקת במשחק החיים. האושר זמין לכל דורש. להיכרות עם השיטה וארגז הכלים לעבודת תודעה עצמית לחצו כאן.
מחפשים המלצות האזנה או רוצים להמליץ על פודקאסטים שאתם אוהבים? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו פודקאסט להמונים
פורסם לראשונה: 10:44, 29.03.23