חנה, בת 85, מתגוררת לבדה בבניין ישן, בקומה שלישית, ללא ממ"ד ועם מקלט בקומת הקרקע. כשהחלו האזעקות בשבת, נתקפה חרדה וניסיונותיה לרדת עם ההליכון את כל המדרגות עד למקלט לא צלחו. היא נשארה בביתה מבוהלת וחסרת אונים. גם שיחות הטלפון עם בנה היחיד, המתגורר בניו-יורק, לא הקלו את המצוקה. היא קיבלה שיחת טלפון ממוקד סיוע והאישה מצידו השני של הקו, בקול מרגיע ונעים, הצליחה להפחית את החרדה ולהסביר לה כיצד לנהוג.
עוד בנושא:
זקנים מתמודדים עם אתגרים רבים ושונים מאחרים בעתות משבר. חשוב שנזכור זאת ונדאג לסייע להם להתגבר על הקשיים וגם להעמיד לרשותם מידע אמין וברור על הדרכים הנכונות להתמודדות עם אתגרים אלה.
כאן יש לציין כי זקנים רבים בריאים ומתפקדים, חיים בזוגיות ומוקפים משפחה ואהבה, ומתמודדים עם אתגרים אלה באופן דומה לצעירים מהם. אין להכליל את אוכלוסיית הזקנים כמקשה אחת. בכתבה זו אתמקד באותם זקנים שיכולותיהם וחוסנם פחותים והם אלה הזקוקים לנו בעת הזו, כדברי הפסוק מתהילים ע"א - "אל תשליכני לעת זקנה".
מה לעשות אם אין לי ממ"ד?
בהיעדר ממ"ד בבית ובעיקר אם קיים קושי בניידות, מומלץ להגיע למקום המוגן ביותר בבית. זה יכול להיות חדר פנימי ללא קירות חיצוניים, או לצאת לחדר המדרגות. אם יש מעלית וניתן להגיע למקלט, זה כמובן רצוי.
מה לגבי ארגון המרחב הביתי המוגן?
כפי שמומלץ לגבי הכנת המקלט הביתי, כך גם לגבי המרחב הביתי המוגן:
- יש לדאוג למיטה שתאפשר שהייה ארוכה, או כיסא במקרה של שהייה בחדר המדרגות.
- לוודא שיש במקום תאורת חירום, מטען לטלפון, מים ומזון, מכשיר טלוויזיה או רדיו, מוצרי היגיינה וחשוב ביותר – תרופות בכמות מספקת.
- ודאו כי הקשיש יודע מהו זמן הכניסה באזורו למרחב המוגן.
כיצד להתמודד עם החרדה ואי הוודאות?
בקרב זקנים רבים, בעיקר אם קיימת כבר ירידה קוגניטיבית, דיכאון או תחושת בדידות, חרדה והאי-ודאות עלולים לפגוע באופן קשה. החרדה והירידה הקוגניטיבית והנפשית עלולות ליצור מעגל הרסני המוביל להחמרה אחת של השנייה ולמצבי בלבול ואי שקט.
חשוב מאוד לשמור על קשר סדיר ותכוף עם הזקן, לשוחח ולהרגיע אותו דרך שיחות טלפון או וידאו ועדיף בביקורים. מחקרים מראים כי גם שיחה מרחוק מפיגה בדידות, מורידה חרדה ומיטיבה את המצב הנפשי והקוגניטיבי, אך נמצא כי מפגש פיזי עולה על שיחה מרחוק ויש לעודד זאת.
חשוב להפחית את החשיפה למידע ולמראות הקשים העולים בתקשורת. אצל זקנים רבים טראומות עבר עלולות להתפרץ בחשיפה שכזו, וגם ללא טראומות בעבר חשיפה שכזו עלולה ליצור טראומות חדשות שהשפעותיהן על מצבו הנפשי והקוגניטיבי של הקשיש עלולה להיות גדולה.
חשוב שכל אחד מאיתנו ידע על השכן הזקן או הזקנה הגרים לבדם וזקוקים לסיוע, נבקר אותם, נשאל למצבם ונפנה אותם לגורמי הסיוע המתאימים
כיצד למנוע החמרה קוגניטיבית?
כאמור, מצבי משבר ואי ודאות מחמירים את מצבם הקוגניטיבי של זקנים, בעיקר אלה הלוקים בירידה קוגניטיבית קודמת. מחקרים רבים הדגימו מניעה ושיפור של הידרדרות שכזו בעזרת הצעדים הבאים:
- הקפדה על סדר יום קבוע, כולל ארוחות בזמן, שינה מסודרת ככל הניתן.
- יציאה מהבית למרחבים פתוחים, בעיקר אם הם כוללים מפגשים עם שכנים, חברים או אנשים אחרים.
- פעילות גופנית קבועה, הן בבית והן מחוץ לו (למשל הליכה), נמצאו כמיטיבים נפשית וקוגניטיבית.
- פעילות מנטלית כגון קריאה, משחקים, למידת נושאים חדשים וכן האזנה למוזיקה נמצאו בעלי השפעה רבה במניעת הידרדרות קוגניטיבית ונפשית במצבי שיגרה וכן בעתות חירום.
למי אפשר לפנות לעזרה?
ישנם זקנים רבים שהינם בודדים, מתקשים לצאת מביתם ולא מסוגלים לדאוג למחסורם ולצרכיהם בעתות משבר. חשוב מאוד שאנו נדע עליהם, ונדע לסייע להם ולהפנות אליהם את שירותי הסיוע הרשמיים והמתנדבים הרבים הפועלים בארץ בזמנים כאלה.
חשוב שכל אחד מאיתנו ידע על השכן הזקן או הזקנה הגרים לבדם וזקוקים לסיוע, נבקר אותם, נשאל למצבם ונפנה אותם לגורמי הסיוע המתאימים.
יש גורמי סיוע רבים הנותנים מענה למגוון צרכים, גופניים ונפשיים, כולל אספקת מצרכים, אספקת תרופות, תיקונים בבית, הסעות וכן מענה נפשי ומענים להפגת בדידות.
מומלץ לפנות למוקד לאזרחים ותיקים של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בטלפון 8840*. קיימים גופים רבים אחרים המעניקים סיוע לזקנים וניתן למצוא אותם כאן ובחיפוש באינטרנט.
נאחל לכולנו ימי שגרה, ימים טובים.
פרופ' יורם מערבי, המערך לשיקום בקהילה, שירותי בריאות כללית, מחוז ירושלים; המערך לשיקום וגריאטריה, המרכזים הרפואיים הדסה האוניברסיטה העברית
