טקס האוסקר שנערך הלילה (ב') בלוס אנג'לס ייזכר לא רק בזכות הזוכים שקטפו את הפסלונים המוזהבים, אלא בעיקר בעקבות תקרית אלימה שהתרחשה על הבמה: השחקן וויל סמית' סטר למנחה כריס רוק, אחרי שזה סיפר בדיחה על אשתו ג'יידה, הסובלת מאלופציה אראטה - מחלה אוטואימונית הגורמת להקרחה. סמית' המשיך בקללות ובצעקות גם ממקום מושבו, ולאחר מכן חזר לבמה כדי לקטוף את פרס השחקן הטוב ביותר.
קראו עוד:
רוק התייחס לשיער הקצוץ מאוד של השחקנית ג'יידה פינקט סמית' ואמר שכבר "לא יכול לחכות לראות אותה מופיעה בסרט 'ג'י-איי-ג'יין 2'". הקהל צחק, אבל השחקנית עצמה נראתה זועמת. וויל סמית', שישב לצידה, נראה תחילה מחויך, אולם בשלב מסוים הוא קם ממושבו, עלה לבמה וסטר בזעם בפניו של רוק ההמום. הקהל היה משוכנע בהתחלה שהאירוע היה מתוסרט, עד שרוק אמר, "וויל סמית' קרע לי את הצורה הרגע".
1 צפייה בגלריה
וויל וג'יידה פינקט סמית'וויל וג'יידה פינקט סמית'
ג'יידה פינקט סמית' עם בעלה וויל סמית' בטקס האוסקר, הלילה. "רעדתי מפחד והחלטתי לקצץ את השיער"
(צילום: AP)
פינקט סמית' חשפה את דבר מחלתה ב-2018. "הייתי במקלחת וראיתי כמויות גדולות של שיער", סיפרה בתוכנית הטלוויזיה שלה, Red Table Talk. "רעדתי מפחד והחלטתי לקצץ את השיער ולהתחיל לקשור מטפחת לראשי".
פינקט גם סיפרה כי לרופאים לקח זמן רב לאבחן אותה, וחבריה היו משוכנעים כי הנשירה נובעת מלחץ רב. בהמשך קבעו המומחים כי מדובר באלופציה אראטה.

התפרצות המחלה - והטיפולים

אלופציה אראטה היא מחלה אוטואימונית הגורמת להתקרחות באזורים שונים בקרקפת. שכיחות המחלה עומדת על כ-2 אחוזים מכלל האוכלוסייה. הסיבה למחלה אינה ידועה, אולם על פי ההערכות מדובר בהפרעה אוטואימונית שבה תאי מערכת החיסון מסוג T תוקפים את זקיקי השיער ומובילים לנשירתו. על פי ההערכות בכ-10 עד 20 אחוזים מהמקרים קיימות גם סיבות גנטיות וסביבתיות.
ההתקרחות במחלה עלולה להתרחש בכל גיל ובכל מקום בגוף שבו צומח שיער, כולל הזקן והגבות. על פי רוב, ההתקרחות הקלאסית היא בשטח עגול שבו התרחשה הנשירה. לעיתים קיימים מספר שטחים כאלו, ולפעמים חלק מהם מתמזגים לכדי התקרחות נרחבת.
במקרים נדירים יותר מתרחשת תופעת התקרחות של כל הקרקפת, מצב הקרוי אלופסיה טוטאליס, או נשירה של כל שיער הגוף – מצב הקרוי אלופסיה אוניברסליס.
אבחנה מתבצעת על ידי בדיקת רופא במרפאה ושלילת מחלות אחרות העלולות לגרום להתקרחות. במקרים מסוימים נעזרים בביופסיית עור שבה נצפית הרקמה תחת מיקרוסקופ.
הטיפול במתבצע בהתאם לגילו של המטופל, מצב בריאותו חומרת המחלה ויכולתו להקפיד על הטיפול. התרופות כוללות סטרואידים מקומיים במשחה, סטרואידים המוזרקים לאזורי ההקרחה. בנוסף ניתן לשלב גם תרופות נוספות ובהן מינוקסידיל – תרופה שבמקור מיועדת לטיפול ביתר לחץ דם אך תופעת הלוואי שלה כוללת עיכוב נשירה והצמחת שיער.
במחלה קשה שוקלים הרופאים לטפל בסטרואידים דרך הפה או דרך הווריד במינון גבוה. במקרים קשים יותר ניתן לשקול גם טיפולים מדכאי חיסון. לאחרונה מוצעת גם הזרקה של פלסמה עשירה בטסיות, אולם המחקרים עד כה לא חזקים דיים כדי להוכיח שהטיפול יעיל.
בשנים האחרונות החלו רופאים לטפל בתרופות חדשות הנקראות JAK, קבוצת תרופות המעכבות מסלולים דלקתיים. התרופות ניתנות בכדורים, אולם עדיין לא מאושרות על ידי משרד הבריאות בארץ ורשויות התרופות בעולם לטיפול במחלה.
מספר מחקרים קליניים בעולם ובארץ בוחנים את השימוש בתרופות הללו, אך על פי ההערכות הטיפול עמן עשוי להיות יעיל יותר מאשר תרופות כימותרפיות, בשל היותן ספציפיות לתהליכים הדלקתיים המתרחשים במחלה.