במשך 11 שנה הייתה בקי ג'ונס בטוחה שהיא חיה על זמן שאול עם גזר דין מוות. כשהייתה בת 21 בלבד, לאחר שפנתה לטיפול בעקבות מיגרנות קשות, נאמר לה שהיא סובלת מגליובלסטומה מדרגה 4, אחד מגידולי המוח הממאירים והאגרסיביים ביותר, וכי נותרו לה חודשים ספורים לחיות. במשך יותר מעשור היא נטלה שוב ושוב את התרופה הכימותרפית טמוזולומיד (TMZ). רק שנים אחר כך התברר: לג'ונס כלל לא היה סרטן.
ג'ונס, כיום בת 34 ואם לשניים מקובנטרי שבאנגליה, עבדה אז כמפעילת מצלמות אבטחה באצטדיון של קבוצת קובנטרי סיטי, שם גם הכירה את בן זוגה פיט. בעקבות כאבי הראש עברה בירור וביופסיה מוחית. לפי עורכי דינה, האונקולוג פרופ' איאן בראון מבית החולים האוניברסיטאי בקובנטרי קבע כי מדובר בגליובלסטומה עוד לפני שהתקבלו תוצאות הביופסיה. בימים האחרונים עלה סוג הסרטן הזה לכותרות בישראל בעקבות האבחנה של מנחת הטלוויזיה והשחקנית עינת ארליך.
בלי כימותרפיה, תמותי
לדבריה, כאשר תהתה מדוע בבדיקות הדמיה חוזרות לא נראה גידול, השיב לה בראון שהגידול פשוט "אינו נראה לעין". ג'ונס סיפרה ל-BBC שנאמר לה שוב ושוב שבלי הכימותרפיה היא תמות, וכי יהיה עליה ליטול טמוזולומיד כל חייה. לפי ה-BBC, ההנחיות המקובלות ממליצות בדרך כלל על שישה מחזורי טיפול לאחר ההקרנות, במשך כחצי שנה.
המחיר היה כבד. ג'ונס תיארה בחילות קבועות, כאבי בטן, כיבים בפה ועייפות קשה. הטיפולים פגעו בקריירה שתכננה לעצמה, גרמו לה להחמיץ אירועים משפחתיים והכתיבו חלק ניכר מחייה הבוגרים. היא גם סיפרה כי נאמר לה שלא תוכל להיכנס להיריון, אך למרות זאת ילדה בהמשך שני ילדים, שלדבריה בראון עצמו כינה "ניסים".

רק במאי 2025, לאחר שמומחים לנוירוכירורגיה ולרדיולוגיה בחנו מחדש את התיק הרפואי שלה במסגרת ההליך המשפטי, קיבלה ג'ונס את הבשורה המטלטלת: היא מעולם לא סבלה מסרטן מוח. האבחנה הנכונה הייתה נגע דמיאלינטיבי דמוי גידול (Tumefactive demyelination), מצב שבו פגיעה במעטפת המיאלין במוח יוצרת נגע שעלול להיראות בהדמיה כמו גידול. בדרך כלל מטפלים בו נוירולוגים, בין היתר באמצעות סטרואידים.
"מעולם לא היה לי גידול במוח", אמרה ג'ונס ל-BBC. לדבריה, היא עברה את הטיפולים במשך רוב חייה הבוגרים "ללא סיבה", והאשימה את בראון בכך ש"הרס" את חייה.
יותר מ-40 תובעים
המקרה שלה אינו עומד לבדו. ג'ונס היא אחת מיותר מ-40 מטופלים שנוקטים הליכים משפטיים נגד מערך בתי החולים האוניברסיטאיים של קובנטרי וורוויקשייר (University Hospitals Coventry and Warwickshire NHS Trust) משירות הבריאות הממלכתי בבריטניה, בעקבות טענות לטיפול כימותרפי ממושך או מיותר. ממצאים ראשוניים של בדיקה שערך הקולג' המלכותי לרופאים בבריטניה ב-20 מקרים העלו כי 15 מהם היו "בלתי מספקים באופן כולל", ואף אחד מהמקרים לא הוגדר כדוגמה לטיפול תקין. הבדיקה מצאה כי מטופלים קיבלו טמוזולומיד לתקופות ארוכות עם מעט או ללא עדות לתועלת, ותיארה את הכשלים כ"בגידה באמון המטופלים".
בית החולים מסר שהוא אינו יכול להתייחס לטיפול במטופלים ספציפיים מטעמי פרטיות, אך ציין כי המטופלים שקיבלו TMZ עם פרישתו של בראון נבדקו מחדש בידי רופאים בכירים, וכי ננקטו צעדים לחיזוק הפיקוח על השימוש בתרופה. בראון, שפרש מתפקידו, לא השתתף בבדיקת הקולג' המלכותי לרופאים, ולפי ה-BBC לא השיב לניסיונות לקבל את תגובתו.
הפרשה מצטרפת לשורה של מקרים שמעוררים בשנים האחרונות ביקורת גוברת על מערכת הבריאות הציבורית בבריטניה (NHS). יותר משבעה מיליון מקרים ממתינים כיום לטיפול מתוכנן באנגליה בלבד, ובמקביל נחשפו כשלים חוזרים בבטיחות המטופלים. הבולטים שבהם הם שערוריית הטיפול ביולדות שהתגלו בכמה בתי חולים - יותר מ-500 אימהות ותינוקות מתו או נפגעו בגלל כשלים רפואיים, בריונות והתעלמות. מבקרי המערכת טוענים שהבעיה אינה מקומית אלא מבנית, פרי מחסור כרוני בכוח אדם ותרבות ארגונית שנוטה להשתיק אזהרות במקום להקשיב להן.






