סרטן השד הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים. במקרים רבים, יש קשר הדוק בין סרטן השד לגנטיקה וישנן מוטציות בגנים ספציפיים ידועים העשויות להעלות את הסיכון, כדוגמת הגן המפורסם BRCA. פרט לטיפולים הקלאסיים המוצעים לטיפול בסרטן השד (הקרנות, כימותרפיה וניתוח), טיפול מותאם אישית באמצעות אבחון מולקולרי של הגידול עשוי לשפר את סיכויי ההחלמה באופן משמעותי.
קראו עוד:

אחת משמונה

סרטן השד הוא תהליך הכולל חלוקה לא מבוקרת של תאי רקמת השד. אם הוא לא מטופל בזמן, הוא עלול לפלוש ולגדול אל תוך רקמות נוספות באזור ואף להגיע אל זרם הדם או אל מערכת הלימפה וליצור גרורה במיקום מרוחק מהשד. בעקבות פיתוחים אבחנתיים וטיפוליים, מניעה, הגברת המודעות וגילוי מוקדם, שיעור הנפטרות מהמחלה יורד באופן הדרגתי משנה לשנה.
ועדיין, מדובר בסרטן הנפוץ ביותר אצל נשים (ובאחוזים נמוכים משמעותית אצל גברים - חולה אחד ל-100 מקרי סרטן). בישראל, מאובחנות אלפי נשים מדי שנה בסרטן השד וההערכה היום היא כי אחת מכל 8 נשים עלולות לפתח סרטן שד במהלך החיים. מכיוון שסרטן השד מקושר במקרים רבים לגנטיקה - בין חמישה לעשרה אחוזים, שכיחות הסרטן משתנה באופן משמעותי בין אוכלוסיות שונות. כך למשל, שיעור סרטן השד בקרב נשים ערביות בישראל נמוך משמעותית בהשוואה לנשים יהודיות.
1 צפייה בגלריה
סרטן השד
סרטן השד
הגנטיקה נמצאה כקשורה לחמישה עד עשרה אחוזים ממקרי סרטן השד
(צילום: shutterstock)

מה הם גורמי הסיכון להתפתחות סרטן השד?

  • גיל - הסיכון לחלות בסרטן השד עולה יחד עם הגיל, ונשים מעל גיל 50 נמצאות בסיכון משמעותי להתפתחות סרטן שד, בהשוואה לנשים צעירות יותר.
  • עבר רפואי הקשור בשד - בעיות רפואיות בעבר הקשורות בשד, ובמיוחד סרטן השד בעבר, מעלים את הסיכון להתפתחות סרטן השד.
  • תסמונות גנטיות שונות – תסמונות גנטיות שונות וגנים ספציפיים ידועים עלולים להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן השד.
  • רקע משפחתי של סרטן השד – נשים להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן שד בגיל צעיר עלולות להיות בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד.
  • חשיפה בעבר לקרינה (במסגרת טיפולי קרינה).
  • רקמת שד דחוסה יותר.
  • השמנת יתר.
  • תחילת המחזור החודשי בגיל מוקדם יותר, כניסה מאוחרת לגיל המעבר והיריון בגיל מאוחר מעלים את הסיכון לסרטן השד.
  • צריכת אלכוהול ועישון.

מה הקשר בין גנטיקה לסרטן השד?

כאמור, לגנטיקה תפקיד חשוב בהתפתחות סרטן השד והיא נמצאה כקשורה לחמישה עד עשרה אחוזים מהמקרים. למעשה, היסטוריה משפחתית הכוללת קרובת משפחה מדרגה ראשונה אשר חלתה בעבר בסרטן השד, מעלה את הסיכון של קרובות משפחתה האחרות לחלות במחלה פי שניים. המוטציות בגנים המקושרות לסרטן השד עוברות בין הדורות, כשהמוכרות ביניהן הן המוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, המגדילות באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות.
בקרב נשים הנושאות את המוטציות לגנים BRCA1/2, הסיכון לחלות בסרטן השד עד גיל 80 עומד על כ-75%.
הגנים הם למעשה "מתכון" לייצור חלבונים, אבני הבניין של הגוף, וחלקם מגנים על תא מחלוקה לא מבוקרת והופעת פגמים בחומר התורשתי שלו. חלק מהמוטציות פוגעות בתפקוד הגנים שמטרתם למנוע חלוקה בלתי מבוקרת של התאים ומקושרות לעלייה בחלוקה לא מבוקרת של תאים ברקמת השד, ולפיכך להיווצרות סרטן השד.
בקרב נשים הנושאות את המוטציות לגנים BRCA1/2, הסיכון לחלות בסרטן השד עד גיל 80 עומד על כ-75%. שכיחות המוטציות בגנים אלו משתנה באופן משמעותי בין אוכלוסיות שונות, כאשר ליהודים ממוצא אשכנזי יש סיכון גבוה מאוד (אחד לארבעים) לרשת את המוטציה בגנים אלו. בגלל השכיחות הגבוהה של המוטציה בקרב יהודים אשכנזים, לנשים ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) מגיעה כחלק מסל הבריאות הלאומי בדיקה גנטית חינם לאיתור מוטציות בגנים BRCA1/2.
ישנן מוטציות בגנים נוספים המקושרות לסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ביניהם הגנים: PTEN, ATM, TP53, CHEK2, CDH1, STK11 ו- PALB2. בנוסף, סרטן שד אצל גברים שכיח לעיתים קרובות יותר בקרב נשאים לאחת מהמוטציות בגנים הללו.

סרטן השד בקרב נשים צעירות והקשר הגנטי

כיוון שגיל הוא גורם סיכון משמעותי לסרטן השד, סרטן השד פחות נפוץ בקרב נשים צעירות. סרטן שד מתחת לגיל 50 מתרחש לעיתים קרובות יותר בקרב נשים עם נטייה או מוטציה גנטית הקשורות לסרטן השד. סרטן השד בגיל צעיר עלול להיות אתגר משמעותי עבור האישה הצעירה. התמודדות עם סרטן בגיל צעיר עשויה לכלול גם התמודדות עם המחלה בשלב בחיים בו עדיין מחפשים בן או בת זוג או התא המשפחתי רק החל להתפתח.
גילה הצעיר של המטופלת עשוי להשפיע גם על הטיפול בסרטן השד. ראשית, לנשים צעירות רבות חשוב באופן מיוחד שימור השד במהלך הניתוח. בנוסף, טיפולים כימותרפיים העלולים לפגוע בפוריות האישה משמעותיים במיוחד לנשים בגיל הפוריות. הטיפול בסרטן השד תלוי במספר גורמים כמו אופי הגידול והשלב בו התגלה. במקרים של גילוי מוקדם וסרטן בעל אופי פחות אלים, הטיפול עשוי לכלול טיפול ניתוחי בלבד אך לעיתים יידרשו גם טיפול כימותרפי והקרנות.

אבחון מולקולרי של רקמת הגידול

בעשרות השנים האחרונות מחקר הגידולים הסרטניים התקדם מאוד, והידע החדש שנצבר מאפשר לאפיין בצורה טובה יותר את הגידול ולהציע טיפולים מותאמים אישית. באמצעות אבחון מולקולרי של רקמת הגידול, אפשר לאבחן את סוג הגידול, לגלות האם מדובר בגידול תורשתי עם השפעה על בני משפחה נוספים וגילוי מרקרים ביולוגיים אשר עשויים להצביע על סיכויי הצלחת הטיפול.
בדיקה מולקולרית, דוגמת בדיקת "אנדופרדיקט", מאפשרת להעריך את רמת הסיכון להיווצרות גרורות מרוחקות, גם במטופלות צעירות עם סרטן שיש לו ביטוי חיובי לרצפטורים לאסטרוגן (+ER) וביטוי שלילי לחלבון HER2, ומאפשרת בחירה מותאמת אישית של הטיפול בסרטן. באמצעות בדיקות אלו ניתן להעריך את הצורך בטיפול כימותרפי והאם ניתן להימנע ממנו, שאלה חשובה במיוחד שעוסקים בנושאים כגון פוריות האישה.
ד"ר אירינה לזרב היא מנהלת השירות לגידולי ריאה וגינקולוגיה, המכון האונקולוגי, ביה"ח אסותא