לוקחים כדור, מכבים את האור ומחכים שהשינה תגיע. מעטים התכשירים מזוהים כל כך עם לילות לבנים, עם ג'ט לג ועם שעון ביולוגי שמסרב לשתף פעולה כמו מלטונין. אבל סביב השם המוכר נפוצות גם לא מעט אי-הבנות: האם הוא באמת כדור שינה, מתי כדאי ליטול אותו והאם מינון גבוה יותר פועל טוב יותר?
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת PAIN הוסיף לרשימה שאלה מפתיעה: האם מלטונין עשוי גם להקל על כאב כרוני במערכת השריר והשלד? הסקירה השיטתית והמטא-אנליזה כללו 23 ניסויים אקראיים מבוקרים שבהם השתתפו 2,028 מבוגרים. בכאב כרוני נמצאה הפחתה ממוצעת של 8.96 נקודות בסולם של 0 עד 100, פחות מהסף של 11 עד 14 נקודות שנחשב לבעל משמעות קלינית. הממצא העקבי יותר היה דווקא שיפור של 11.35 נקודות באיכות השינה בקרב חולי כאב כרוני.
גלריה
מלטונין אינו תרופת שינה רגילה. הוא מסייע לכוון את השעון הביולוגי ולאותת לגוף שהלילה מתחיל
(צילום: Shutterstock)
התוצאות עדיין אינן הופכות את המלטונין למשכך כאבים, אבל הן מספקות הזדמנות טובה לעשות סדר בהורמון שרבים מכירים, ולעתים משתמשים בו בלי להבין בדיוק כיצד הוא פועל. בעזרת פרופ' מוטי חיימי, רופא ילדים מחוזי ורכז מחקר וחדשנות מאוחדת מחוז צפון, בדקנו מה באמת ידוע על מלטונין, באילו מצבים הוא עשוי להועיל, למי הוא פחות מתאים, אילו תופעות לוואי ואינטראקציות חשוב להכיר, ולמה בכל הנוגע אליו יותר אינו בהכרח טוב יותר.
פרופ' מוטי חיימי, רופא ילדים מחוזי ורכז מחקר וחדשנות במאוחדת מחוז צפון, מסביר כי הממצאים מצביעים על כיוון מחקרי מעניין, אך עדיין מוקדם לראות במלטונין טיפול מוכח בכאב או חלופה לנוגדי דלקת. לדבריו, המחקר הוא גם הזדמנות לעשות סדר בתכשיר שרבים מכירים בשמו, אך לא תמיד יודעים כיצד הוא פועל, למי הוא מתאים ואיך נכון להשתמש בו.
מהו בעצם מלטונין?
מלטונין הוא הורמון שמופרש באופן טבעי מבלוטת האצטרובל במוח בתגובה לחשכה. האור מעכב את הפרשתו, ועם הגיל הגוף מייצר ממנו פחות. בניגוד לתפיסה הרווחת, מלטונין אינו תרופת שינה שמדכאת את מערכת העצבים, כמו תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים או תרופות ממשפחת Z.
פרופ' מוטי חיימיצילום: שרגאתפקידו העיקרי הוא לכוון את השעון הביולוגי ולאותת לגוף שהלילה מתחיל. לכן מועד הנטילה עשוי להיות חשוב לא פחות מהמינון: נטילה בשעה לא מתאימה עלולה לשבש את השעון הביולוגי ואף להחמיר את הפרעת השינה.
באילו מצבים מלטונין עשוי לעזור? הראיות הטובות יחסית נוגעות להפרעות בשעון הביולוגי, ובהן יעפת, המוכרת כג'ט לג, ותסמונת פאזת שינה דחויה. ראיות טובות קיימות גם לטיפול בנדודי שינה בקרב ילדים על הרצף האוטיסטי, שעבורם קיים תכשיר ייעודי.
אצל בני 55 ומעלה הסובלים מנדודי שינה ראשוניים, הראיות מוגדרות בינוניות. לפי הנתונים, מלטונין עשוי לקצר את זמן ההירדמות בכעשר דקות בממוצע. זהו הבדל מובהק אך צנוע, ולכן ההנחיות אינן ממליצות עליו כטיפול ראשון.
לעומת זאת, אין די ראיות לכך שמלטונין משפר את השינה אצל אנשים בריאים או מועיל במצבים כמו חרדה וכאב כרוני, בוויסות מערכת החיסון או בעיכוב תהליכי הזדקנות, המכונה לעתים "אנטי-אייג'ינג". גם כאשר יש הסבר ביולוגי אפשרי להשפעה, אין בכך לבדו כדי להוכיח יעילות טיפולית.
מועד הנטילה עשוי להיות חשוב לא פחות מהמינון. נטילה בשעה לא מתאימה עלולה לשבש את השעון הביולוגי
(צילום: Shutterstock)
למי מלטונין עשוי להתאים?
בעיקר לבני 55 ומעלה הסובלים מנדודי שינה ראשוניים, לאנשים עם הפרעה בשעון הביולוגי ולמי שחוצים אזורי זמן. לדברי פרופ' חיימי, חשוב להבחין בין נדודי שינה ראשוניים לבין קשיי שינה שנגרמים מבעיה אחרת. כאשר הקושי לישון נובע מדום נשימה חסימתי בשינה, חרדה, דיכאון, כאב לילי או צריכת קפאין, מלטונין עלול לטשטש את התסמין ולעכב את האבחון והטיפול בגורם עצמו. במקרים כאלה צריך לברר לא רק כיצד להירדם מהר יותר, אלא מדוע השינה נפגעה מלכתחילה.
זהירות מיוחדת נדרשת בהריון ובהנקה, בשל מיעוט הנתונים על בטיחות השימוש, וכן בקרב אנשים עם מחלות אוטואימוניות, אפילפסיה או פגיעה בתפקוד הכבד. שימוש בילדים מחייב פיקוח רפואי.
מתי נוטלים מלטונין ובאיזה מינון?
לדברי פרופ' חיימי, יש ליטול את התכשיר שעה עד שעתיים לפני השינה. בתכשיר בשחרור מושהה, החומר משתחרר בהדרגה במהלך הלילה. התכשיר הרשום בישראל הוא סירקדין, המכיל 2 מ"ג מלטונין בשחרור מושהה, ואילו בספרות הרפואית מופיעים מינונים של 0.5 עד 5 מ"ג.
קשיי שינה עלולים לנבוע מדום נשימה בשינה, חרדה, דיכאון, כאב לילי או קפאין. במקרים כאלה חשוב לטפל בגורם עצמו
(צילום: Shutterstock)
חשוב לזכור שיותר אינו בהכרח טוב יותר. לא נמצא קשר ברור בין המינון לעוצמת ההשפעה, וגם ניתוח הנתונים במחקר החדש לא הצביע על קשר כזה. כבר מינון קטן מעלה את רמות המלטונין בגוף הרבה מעבר לרמתן הטבעית. מינון גבוה יותר בעיקר נשאר בגוף זמן רב יותר ועלול להגביר ישנוניות וכאבי ראש בבוקר, בלי לשפר בהכרח את השינה.
מהן תופעות הלוואי?
תופעות הלוואי האפשריות כוללות כאבי ראש, סחרחורת, בחילה וישנוניות בבוקר. לעתים עלולים להופיע גם חלומות מוחשיים או סיוטים, תופעה שעשויה להיות משמעותית במיוחד לאנשים המתמודדים עם פוסט-טראומה.
במחקר החדש על כאבי שריר-שלד, רק 14 מתוך 23 המחקרים דיווחו על תופעות לוואי, ולכן אי אפשר לקבל מהם תמונת בטיחות מלאה. בקבוצות המלטונין דווח על בחילות או הקאות בקרב 20.5% מהמשתתפים שנכללו בדיווחים הרלוונטיים, על סחרחורת בקרב 15%, על כאבי ראש בקרב 5.9% ועל ישנוניות בקרב 5.6%. תופעות הלוואי תוארו כקלות וחולפות, ולא דווח על תופעות חמורות.
האם מלטונין ממכר, והאם אפשר להשתמש בו לאורך זמן?
לא תועדה תלות גופנית בתכשיר ולא נמצאה סבילות, כלומר היחלשות הדרגתית של השפעתו שמחייבת להעלות את המינון. עם זאת, המידע על שימוש ממושך עדיין מוגבל, ומרבית המחקרים נמשכו שבועות עד שלושה חודשים בלבד.
מלטונין הוא הורמון בעל השפעות על מערכות שונות בגוף
(צילום: Shutterstock)
בישראל מלטונין מיועד לטיפול קצר מועד. לדברי פרופ' חיימי, ההגבלה נובעת מהמחסור בנתונים על שימוש ארוך טווח ומהעובדה שמדובר בהורמון בעל השפעות על מערכות שונות בגוף. לכן לא מומלץ ליטול אותו לאורך זמן ללא ליווי רפואי.
אילו שילובים עם תרופות אחרות מחייבים זהירות?
מלטונין מתפרק בכבד בעזרת האנזים CYP1A2. פלובוקסמין מעכבת את פעילות האנזים ועלולה להעלות במידה ניכרת את רמות המלטונין בגוף, ולכן יש להימנע מהשילוב ביניהם. זהירות נדרשת גם בשילוב עם נוגדי קרישה, בשל הסיכון לדימום, ועם תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית, משום שההשפעה המרדימה עלולה להצטבר.
גם קפאין ועישון עשויים לשנות את השפעת התכשיר: קפאין מעלה את זמינות המלטונין בגוף, ואילו עישון מפחית אותה. לכן חשוב לעדכן את הרופא הן על תרופות אחרות שנוטלים והן על הרגלים שעשויים להשפיע על הטיפול.
המעמד בישראל וייבוא אישי
בניגוד לארצות הברית, שבה הוא נמכר כתוסף תזונה, בישראל מלטונין מוגדר תרופת מרשם. התכשיר הרשום, סירקדין במינון של 2 מ"ג בשחרור מושהה, מיועד לטיפול קצר מועד בנדודי שינה ראשוניים אצל בני 55 ומעלה. טיפול בכאב אינו כלול בהתוויה המאושרת ונחשב שימוש מחוץ להתוויה.
קפאין עשוי להעלות את זמינות המלטונין בגוף, ואילו עישון עשוי להפחית אותה
(צילום: Shutterstock)
חשוב להיזהר גם מתוספי מלטונין הנרכשים בייבוא אישי, שאינם כפופים לבקרת איכות תרופתית. בדיקות מצאו פערים ניכרים בין הכמות המצוינת על האריזה לבין תכולת התכשיר בפועל, כך שהצרכן אינו יכול לדעת בוודאות איזה מינון הוא נוטל. גם הבטיחות בשימוש ממושך עדיין אינה ברורה: מחקר תצפיתי ראשוני מצא קשר בין שימוש של שנה ויותר במלטונין לבין עלייה בסיכון לאי-ספיקת לב, לאשפוז ולתמותה. עם זאת, המחקר אינו מוכיח שמלטונין הוא שגרם לכך, וייתכן שהסיכון קשור לנדודי השינה עצמם או לגורמים נלווים.
מה בכל זאת מלמד המחקר על כאב?
בשלב זה, הממצאים אינם מצדיקים את צירופו לארון משככי הכאבים. בכאב לאחר ניתוח נמצא יתרון של 2.53 נקודות בלבד לעומת פלצבו (תרופת דמה), הרחק מהסף של 9.9 נקודות שנחשב למשמעותי בכאב חד. גם השיפור שנמצא בכאב כרוני היה נמוך מהסף הקליני, ואיכות הראיות הוגדרה נמוכה עד בינונית.
הממצא המעניין יותר נוגע לשינה ומדגיש את הקשר הדו-כיווני בינה לבין כאב: כאב עלול לפגוע בשינה, ואילו מחסור בשינה עלול לעודד תהליכים דלקתיים ולהגביר את הרגישות לכאב ביום שלמחרת. לכן אצל אנשים המתמודדים עם כאב מתמשך, איכות השינה אינה עניין נפרד אלא חלק מהבירור ומהטיפול.
"המסקנה אינה להתחיל ליטול מלטונין על דעת עצמכם לכאבים, אלא להתייחס לאיכות השינה כחלק בלתי נפרד מהטיפול בכאב", מסכם פרופ' חיימי. לדבריו, מלטונין עשוי להתאים במצבים מסוימים, אך אינו פתרון לכל הפרעת שינה ואינו תחליף לבירור רפואי. גם מינון גבוה יותר או שימוש ממושך אינם מבטיחים תוצאה טובה יותר.
