מפגש המושתלים עם משפחת הנרצחים
(צילום: שמוליק דודפור)
קיבלו את מאור עיניהם בחזרה ובאו להודות למשפחה: ימים אחדים אחרי שהאחים הלל ויגל יניב ז"ל נרצחו בפיגוע בחווארה, הושתלו הקרניות שלהם בעיניהם של ארבעה אנשים, שקיבלו בזכותן בחזרה את מאור עיניהם. היום (א') חיבקו בני משפחת יניב את מושתלי הקרניות בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. יצחק בוסקילה (42) מטירת כרמל קרא בקול רועד מכתב תודה: "אתם משפחה גדולה מהחיים. בשעות הכי קשות חשבתם על נתינה ואהבת חינם. הודות לכם, ראייתי שבה אליי. לא אשכח את הרגע שהודיעו לי שנמצא תורם. בזכותכם, לילדים שלי יהיה אבא שיכול לראות אותם גדלים".
3 צפייה בגלריה
במותם העניקו ראייה לארבעה מושתלים. תמונת האחים הלל ויגל יניב ז"ל ברקע
(צילום: יריב כץ)
קראו עוד:
הלל (22) ויגל (20) יניב ז"ל נרצחו ב-26 בפברואר מירי לעבר רכב ישראלי בחווארה שמדרום לשכם. המחבל הגיע לחלון הרכב - וירה לעבר השניים באקדח מטווח אפס. לאחר הירי, התנגש רכבם של הנפגעים במכוניות אחרות במקום - כולל בזו של ראש מועצת בית אל. תשעה ימים לאחר הפיגוע, חוסל המחבל המפגע. הוריהם הסכימו לתרומת איברים.
ההורים שלום ואסתי ושלושת ילדיהם, צור, רחל וקמה חיבקו ארוכות את המושתלים. "יש הרבה דברים יפים בעם ישראל", אמרה אסתי, "אנחנו לא יחידי סגולה ויש עוד הרבה תורמים ותורמות. אנחנו לא בחרנו, אבל נבחרנו. אנחנו חתומים הרבה שנים על כרטיס אדי, ומבחינתי זה לקחת את מאור עיניהם של הלל ויגל ולהעביר אותו הלאה. לא רק למושתלים, לכולם - שידעו להסתכל בעין טובה על העולם ועל העם שלנו, זה יעשה רק טוב לעם ישראל". האב שלום הוסיף: "אנחנו נמצאים באירוע משמח, יש פה אנשים שחזרו לראות. זה פלאי פלאים. מאור עיניהם של הלל ויגל עדיין מאיר בעולם". הוא פנה למושתלים: "תודה לכם על התודה שאתם מעניקים לנו".
יצחק בוסקילה (42), נשוי ואב לשלושה מטירת כרמל, סבל מראייה לקויה מאוד בשתי עיניו. הוא הגיע עם אמו אנט שחיבקה בחוזקה את האם אסתי, והאחרונה אמרה לה: "מאמא לאמא, אני מבינה אותך". יצחק שיתף שהניתוח שינה את חייו, וכי עד כה אשתו "הייתה העיניים שלו".
ציונה זלצברג בת 68 ממגדל העמק סבלה מעכירות קשה בקרנית ולא הצליחה לראות במשך שנים. היא התרגשה מהמעמד ולא הצליחה להקריא את התודות שכתבה למשפחה. היא ביקשה מרחל, אחותם של הלל ויגל לעשות זאת במקומה. "אני אסירת תודה על האור שהענקתם שלי. בשעות הקשות החלטתם לעשות מעשי כל כך אמיץ. אתם יחידי סגולה". בהמשך הוסיפה ציונה כי "עכשיו אני יכולה לראות את העיניים התכולות והיפות שלהם. אני ממש רואה אותם מולי".
רון כרמלי בן 66 מפתח תקווה, ייחל ליום שבו יראה את נכדתו, ירים ויחבק אותה בלי פחד. בגלל בצקת בקרנית לא ראה בעינו שנים רבות, "הרבה שנים סבלתי מבעיות בעיניים. אני מטופל כאן קרוב לעשרים שנה". הוא שיתף שבשנים האחרונות איבד את הראייה בעין שמאל. "אני חוזר לחודש מרץ, לשבוע השני שלו, שהוא שחור. שבוע של טרור ושל שכול כפול. אתם, משפחת יניב - מגש הכסף שלי כמו שכתב אלתרמן. הגבורה וההקרבה, זה נשגב ואבירי. עכשיו אני יכול לראות בבהירות, אני רואה את עיני התכלת של הבנים שלכם וזה מדהים. תודה לכם ושלא תדעו עוד צער".
פרופ' אירית בכר, מנהלת מערך העיניים בבילינסון שביצעה שתיים מההשתלות, אמרה בהתרגשות: "השתלתי בבילינסון מאות קרניות במהלך שנות עבודתי, אך ההשתלות הללו היו מרגשות באופן יוצא דופן. העיניים הכחולות המדהימות של הלל ויגל ז"ל ליוו אותי במהלך ההשתלות וזה שב ומציף אותי גם עכשיו. בהשתלת קרנית יש מפגש בין עולם של שכול וכאב לבין הצלת ראייה והתרגשות של מושתלים. השתלת הקרניות של האחים הלל ויגל ז"ל סיפרה סיפור עוצמתי של אחדות, רעות ונתינה אינסופית. ארבעת המושתלים המתינו יותר משנה לקרניות. התור ארוך מדי ויש מחסור בתרומות ובאנשים שחותמים על כרטיס אדי ואנו מקווים שהתרומה הזו שנגעה בליבם של רבים תהווה השראה לאחרים".
פרופ' איתן לבני, מנהל יחידת הקרנית במערך העיניים בבילינסון שביצע שתיים מההשתלות: "אני זוכר את הרגע הזה שבו ראיתי את השם 'יניב' מופיע ליד שתי קרניות. מיד הבנתי שמדובר בהלל ויגל ז"ל מהפיגוע הנורא והרגשתי צמרמורת. זה ממש לא שגרתי לקבל שתי קרניות של שני אחים. ניתוח השתלת הקרניות שביצענו בבילינסון, נגע פה בסיפור לאומי שכולנו כאבנו אותו, כאשר לצד העצב הנורא, הפעם יש פה גם אור".
לחתימה על כרטיס אדי - לחצו כאן
