יותר ויותר הוכחות לכך שנגיף הקורונה עובר באוויר: אמש (ג') הודיע ארגון הבריאות העולמי כי לאור מאמר של 239 מדענים מ-32 מדינות, קיימות הוכחות כי חלקיקי נגיף שצפים באוויר יכולים להדביק אנשים שנושמים אותם. עד כה, נטען בארגון כי הנגיף עובר באמצעות רסס שנוצר בעקבות שיעול או התעטשות בלבד.
פרופ' מיכל לינאל מהמחלקה לביולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית, התראיינה באולפן ynet הבוקר (ד') וסיפרה כי נגיף הקורונה ממשיך לתעתע בקהילה המדעית, אך שהדרך הטובה ביותר להישמר מפניו היא הימנעות. "מה שנודע השבוע על הווירוס לא היה ידוע לפני חודש, אבל ברור לגמרי שברגע שיש מפגש בין שני אנשים ואחד מהם נגוע, הווירוס מטייל. השאלה שנשאלת כעת היא איך הוא מטייל. כעת מתברר שהתשובה הרגילה שלנו שאומרת שהווירוס מידבק כשהוא נופל על משטחים במרחק של מטר, היא לא התמונה המלאה. עם זאת, אני חושבת שכלל ההימנעות הוא נורא פשוט - מסכה עוזרת".
צפו: פרופ' מיכל לינאל באולפן ynet
לדבריה, הימנעות ממקומות סגורים ושימוש במסכה בכל מצב בו אדם אינו לבד, הן הדרכים הטובות ביותר להתגונן מפני הנגיף. "המסכה מורידה אחוז משמעותי מהווירוס ובמקביל עוזרת לנו להימנע ממגע בעיניים ובפה. יש להימנע גם ממעליות וממקומות בהם תנועה גדולה של אנשים וחוסר אוורור.
"אם אין ברירה אלא להיכנס למעלית - להיכנס עם מסכה. זה פתרון פשוט שמאפשר להוריד באחוזים עצומים את אפשרות ההדבקה. יש כמות מינימלית של וירוסים שצריכה להיכנס לריאות כדי שתהיה הדבקה, והנקודה הזו אומרת הקפדה על עטיית מסכה, שטיפת ידיים והימנעות מחללים סגורים ולא מאווררים, זה רוב הסיפור".

מה עוד ידוע על מעבר נגיף הקורונה דרך האוויר?

ההוכחות החדשות שפרסם ארגון הבריאות העולמי, מכירות בנוכחותן של טיפות קטנטנות הנפלטות בנשימה, שעשויות לשאת את הווירוס ברחבי חללים. מקומות סגורים והומי אדם שאינם מאווררים כראוי, הם המקומות בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לנוכחות נגיף הקורונה באוויר, בכללם מסעדות, בתי כנסת וחללי עבודה. עוד לא ברור עד כמה הטיפות הללו מסוגלות להדביק את הנושמים אותן בהשוואה לטיפות רוק גדולות יותר הנפלטות בעת שיעול או עיטוש, הנמצאות על משטחים. הפתרון, אומרים המומחים, הוא הימנעות משהייה במקומות סגורים עם אנשים לא מוכרים.

כמה זמן הווירוס שורד באוויר?

יכולתו של נגיף הקורונה להדביק דרך האוויר עוד נבדקת בידי מדענים ברחבי העולם. מומחים מסכימים שהווירוס לא יכול לנוע למרחקים גדולים או לשרוד באוויר הפתוח, אך הגילוי החדש מוכיח שהווירוס יכול לנוע לאורך חדר לא מאוורר, ואף לשרוד באוויר בו עד שלוש שעות.
בנגיפים אחרים המוכרים לאדם, לעומת זאת, כבר הוכח האם קיימת אפשרות למעבר דרך האוויר ולהדבקת הנושמים אותם. נגיף ה-HIV, לדוגמה, הינו עדין כדי לשרוד מחוץ לגוף האדם, ולכן לא עובר דרך האוויר. וירוס החצבת, לעומת זאת, עובר באוויר ויכול לשרוד כך עד שעתיים.
חיטוי מעלית במלוןחיטוי מעלית במלון
לא רק דרך משטחים: נמצאו הוכחות כי נגיף הקורונה "מטייל" באוויר
(צילום: shutterstock)

מה ההבדל בין הדבקה באוויר לבין הדבקה באמצעות "רסס"?

הטיפות הקטנטנות שיכולות להעביר את נגיף הקורונה דרך האוויר הינן בגודל של חמישה מיקרון. לשם השוואה, זהו גודלן של כדוריות דם אדומות. סיב שיער אנושי הינו ברוחב של 50 מיקרון. בגלל קטנותן וקלותן, הן מסוגלות לעבור דרך תנודות מינוריות באוויר ו"לצוף" בו. כך, בעת שיחה, שירה, צעקה למרחק או התנשמות - החלקיקים הללו יכולים להשתחרר לאוויר ו"לטייל" בו.
לעומת זאת, חלקיקי רוק הנפלטים בעת שיעול או עיטוש, הם כבדים ונופלים במהירות לקרקע או למשטחים הנמצאים בסביבה. זו הסיבה בגללה ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות הישראלי ממליצים על מרחק של שני מטרים לפחות בין בני האדם - כדי שהטיפות הנפלטות לא "ינחתו" על האנשים בסביבת החולה, אלא על הרצפה. במקביל, זו הסיבה בגללה מומלץ לחטא משטחים לעתים תכופות.
חשוב לציין כי החלקיקים הקטנטנים הנפלטים לאוויר ממערכת הנשימה של החולים (גם אלה שאינם סימפטומטיים), קיימת כמות קטנה משמעותית של וירוס לעומת הכמות הנמצאת בחלקיקי רוק הנפלטים בעת עיטוש או שיעול. עם זאת, כאמור, משום שהם קלים מאוד, הם מסוגלים להישאר באוויר במשך שעות, במיוחד בהיעדר אוורור. כך, בתוך מקום סגור וצפוף (כמו מועדון, מסעדה או אולם קולנוע), אדם חולה אחד יכול להדביק רבים הנמצאים בסביבתו. השערת המומחים היא שבצורה זו מתרחשים מקרים של "מפיצי על", המדביקים רבים ששהו עמם במקום סגור.

האם ריחוק חברתי ושטיפת ידיים עוד נדרשים?

התפשטות נגיף הקורונה דרך האוויר גורסת כי עטיית מסכה היא קריטית כדי להימנע מהידבקות. עם זאת, היא לא מפחיתה מערכם של הריחוק החברתי ושטיפת הידיים. קרבה לאדם חולה, גם כזה שלא מראה סימפטומים, בהכרח מגדילה את הסיכוי להידבק מחלקיקים הנפלטים דרכו לאוויר. שטיפת ידיים היא הדרך הטובה ביותר להיפטר מחלקיקי רוק שעשויים להימצא על משטחים, שנפלטו דרך שיעול, עיטוש או מגע קודם.
שוק מחנה יהודהשוק מחנה יהודה
יש להימנע מבילוי במקומות סגורים. גם בחוץ - הקפדה על ריחוק ועטיית מסכה
(צילום: משה מזרחי )

האם צריך לעטות מסכה גם בתוך מבנים? והאם המסכות הפשוטות מספיקות?

צוותים רפואיים, כאלה שנמצאים בסיכון מוגבר לפגוש בחולי קורונה, יצטרכו ככל הנראה לעטות מסכות N95, שנמצאו כמסננות חלקיקים בגודל של חמישה מיקרון. עטיית המסכה הזו תתבקש כאשר מדובר יהיה בהליך רפואי קרוב, בו גובר הסיכוי לפגוש בחלקיקים הנפלטים בנשימה ויכולים לשאת את הנגיף.
עבור הציבור הרחב, מסכות כירורגיות פשוטות ומסכות בד מספיקות כדי להפחית את הסיכון להידבק בנגיף. בבית, בקרבת המשפחה או השותפים לדירה, אין צורך לעטות מסכה. עם זאת, בחללים אחרים שאינם באוויר הפתוח - יש צורך בעטיית מסכה. גם בחללים אלה, ובמיוחד כאלה שאינם מאווררים כראוי, יש לנסות לשמור על מרחק.

איך ניתן להפחית את הסיכון להידבק בנגיף?

נסו להימנע עד כמה שניתן מלבלות בחללים סגורים. הימנעו מלשבת בתוך מסעדות, פאבים ובתי קפה והעדיפו לשבת בחוץ. בחללים סגורים שכאלה, האוויר "ממוחזר" באמצעות מערכות המיזוג ואין בו את הסננים המתאימים כדי לטהר את האוויר כראוי. גם על נסיעה במעלית רצוי לוותר, אם הדבר ניתן. כשאתם בחוץ - הקפידו לעטות מסכה. אם אתם בקרבת אנשים אחרים לזמן ממושך, הקפידו על מסכה ובקשו מהסובבים אתכם לעטות גם כן מסכה. כאשר אתם נמצאים בתוך מבנים, הקפידו על חלונות פתוחים עד כמה שניתן.
נראה כי בקרוב מאוד עסקים ומבנים ציבוריים ישכילו להשקיע במטהרי אוויר מתאימים ובהתקנת אורות אולטרה-סגולים שיכולים לחסל וירוסים הנמצאים באוויר.