אחת הדרכים להעשיר את טעמי המטבח היא להרחיב את מנעד הטעמים שמגיעים לחך שלנו באמצעות הוספת תבלינים שעדיין לא ניסינו בעבר. ברוב המטבחים יש כמות תבלינים יבשים די מצומצמת - מלח, פלפל שחור, פפריקה – ולאלה מצטרפים עוד מספר תבלינים, בהם כורכום, כמון וקינמון, בהתאם למסורת, לתרבות ולטעם הביתי. אבל יש תבלינים יבשים נוספים, שהכנסתם לחיינו תהפוך את עולם הטעמים שלנו ליותר מגוון ועשיר.
קראו עוד:
מדובר בתבלינים שטעמם ייחודי ודומיננטי, כך שאין צורך בכמות גדולה שלהם על מנת שיורגשו. כדאי להכיר אותם.
6 צפייה בגלריה
למה להסתפק רק במלח, בפלפל שחור ובפפריקה? יש עוד הרבה תבלינים שכדאי לנסות
(צילום: Shutterstock)
ציפורן: יכול להקל על כאבי שיניים
ניצני הפרחים של העץ אוגניית הציפורן, שמקורו באינדונזיה, נקטפים ידנית, עוברים ייבוש ונמכרים שלמים או טחונים. תבלין הציפורן משמש לתיבול עוגות ועוגיות – בעוגת דבש הוא משתלב נהדר – וכן לממרחים, לרטבים, ללפתנים, למרקים, לתבשילי אורז, לתבשילים הודיים ועוד. התבלין הזה נפלא ביין חם, בסיידר, במיץ חמוציות, באגסים ביין ובריבות, והוא משתלב טוב עם קינמון, הל, ג'ינג'ר ואגוז מוסקט. מסמרי הציפורן מתרככים בבישול, כך שניתן להשאיר אותם בתבשיל.
הציפורן, שמהווה חלק מתערובת תבלינים בשם חוויאג' שנפוצה במטבח התימני ומיועדת לקפה ולמרק, שימש כתבלין משחר ההיסטוריה וגם כמשמר מזון וכבעל סגולות רפואיות. גם היום הוא ידוע כבעל תכונות אנטי-בקטריאליות ונוגדות דלקת. הוא עשיר בנוגדי חמצון, וביכולתו להקל על כאבי שיניים. יש בו גם מינרלים רבים (אשלגן, סידן, מגנזיום, זרחן ומנגן) וכן ויטמינים (K, E, C ועוד).
אגוז מוסקט: עוזר למערכת העיכול
התבלין מופק מזרעיו של עץ המוסקט, שמקורו באינדונזיה ושגדל גם בהודו ובסרי לנקה. האגוז עובר תהליך ייבוש של מספר שבועות בצורתו השלמה, וחשוב לדעת שקיים בו חומר פסיכו-אקטיבי בשם מיריסטיצין, המשפיע על המוח ועלול לגרום להזיות, לבחילות, לכאבים ולהתייבשות. מסיבה זו, אסור לצרוך את האגוז בשלמותו. אסור גם לצרוך את התבלין בלבד, אלא רק בתוך מאכל ואחרי בישול או אפייה. לכלבים אסור לצרוך מזון המכיל את התבלין, גם לא בכמות קטנה.
אגוז המוסקט נמכר בצורת זרעים שלמים או בצורתו הטחונה. ניתן גם לקנות אותו בצורתו השלמה ולגרור במגררת ביתית פשוטה, מה שיאפשר להשיג ארומה חזקה יותר. טעמו מתקתק, והוא משמש לתיבול מאפים ומאכלים המבוססים על חלב ושמנת (רטבים, פסטות שמנת, מרקים, מאכלים מוקרמים). הוא משתלב טוב גם עם מאכלי פטריות, כרובית, דלעת ותפוחי אדמה, וניתן להוסיף אותו גם לעוגות בחושות ולעוגיות.
קיים בו חומר פסיכו-אקטיבי המשפיע על המוח ועלול לגרום להזיות, לבחילות, לכאבים ולהתייבשות. מסיבה זו, אסור לצרוך את האגוז בשלמותו. אסור גם לצרוך את התבלין בלבד, אלא רק בתוך מאכל ואחרי בישול או אפייה
לאגוז המוסקט מיוחסות סגולות רפואיות הקשורות למערכת העיכול – טיפול בשלשול, בגזים, בדלקות קיבה, בבחילות ובהקאות – וכן להרפיית שרירים, להגברת תיאבון ולהפרעות בשינה. הוא מכיל רכיבים בעלי תכונות אנטי-בקטריאליות ואנטי-דלקתיות, ויש בו גם ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, זרחן, אשלגן ויטמינים A ו-B ועוד. מחקרים העלו אפשרות להרעלה בצריכה של 5 מ"ג ויותר, כך שיש להקפיד על הכמות.
הל: לבריאות הלב, הכבד והפה
צמח תבלין ממשפחת הזנגוויל, שמקורו בדרום הודו ובסרי לנקה. ידוע בעיקר בשל השימוש שנעשה בו לתוספת טעם בקפה ובתה, אבל משמש גם לתיבול תבשילים וקינוחים.
ישנם שני סוגים של הל – שחור וירוק. זרעי ההל הירוק נקטפים לפני שהצמח מגיע לבגרות, וזרעי ההל השחור נקטפים לאחר מכן. שני הסוגים פופולריים מאוד במטבח ההודי. טעמם מתקתק וחריף גם יחד, אבל להל הירוק טעם וארומה חזקים יותר.
להל מיוחסות סגולות רפואיות רבות שנובעות מהרכיבים האנטי-דלקתיים ומתכולת נוגדי החמצון שקיימת בזרעים. הוא עשיר בוויטמין B, בניאצין B3, בוויטמין C ובמינרלים: סידן, ברזל, מגנזיום, אבץ, זרחן ואשלגן
הזרעים של ההל נמצאים בתרמילים שבפרי הצמח, כשבכל תרמיל יש כ-20 זרעים. את הזרעים מייבשים ולעיתים גם קולים. ניתן להשתמש גם בעלים של הצמח כתוספת לתה או לתבשיל.
תיבול בהל נפלא בתבשילים רבים: קארי, תבשילי אורז, תיבול המבורגר וכדורי בשר, תבשילי עוף – וגם בקינוחים מתוקים (סלט פירות, עוגות בחושות). להל מיוחסות סגולות רפואיות רבות שנובעות מהרכיבים האנטי-דלקתיים ומתכולת נוגדי החמצון שקיימת בזרעים. הוא עשיר בוויטמין B, בניאצין B3, בוויטמין C ובמינרלים (סידן, ברזל, מגנזיום, אבץ, זרחן ואשלגן) ונחשב כבעל יכולת לשמור על בריאות הלב, הכבד והפה.
קימל: תכונות אנטי-דלקתיות
פירותיו של צמח הכרוויה התרבותית, שגדל באירופה, הם תבלין הקימל, שנפוץ במטבח האירופי. הוא נמכר כפירות שלמים שיובשו בשלמותם, וכך גם מקובל להשתמש בו. הלחם עם זרעי הקימל היה פופולרי בארץ לפני עשרות שנים (ואף הונצח ב"שיר המכולת" של כוורת); כיום משמש הקימל לתיבול גולאש ותבשילי תפוחי אדמה, קטניות ודגים, להכנת כרוב כבוש, ממרחי גבינות, ריבות, מרקים וסלטים, ולאפיית לחמים, קרקרים ועוגיות.
ניתן לחלוט את הקימל להכנת תה שמסייע בהרגעת מערכת העיכול. ניתן גם לטגן במעט שמן זית ולאכול כחטיף.
הקימל עשיר בנוגדי חמצון, בסידן ברזל, במגנזיום, באבץ, באשלגן ובוויטמינים E, C ו-B3. נחשב כבעל תכונות אנטי-דלקתיות, אנטי-פטרייתיות ואנטי-מיקרוביאליות.
סומאק: להורדת רמות סוכר וכולסטרול בדם
הסומאק הוא תבלין המופק מפירותיו של צמח האוג, הגדל בעיקר במזרח התיכון, והוא פופולרי מאוד במטבח הערבי. הפירות הם בעלי צבע אדום עז (ומכאן שמו הערבי-סורי, שפירושו "אדום"), צומחים כאשכולות בקצה הענפים ונכתשים לאבקה בטעם לימוני חמצמץ המוסיפה חמיצות למזון.
התבלין משתלב מצוין בסלטים עם בצל, מכיוון שהוא מעדן את חריפותו של הבצל ומאזן את טעמו, ומתאים גם לתיבול אורז ולתבשילי עוף ובשר. במטבח הערבי יש המוסיפים אותו לחומוס ולסלטים המוגשים כתוספת למנה העיקרית.
חשוב להיזהר עם הסומאק: מי שאלרגי למנגו או לאגוזי קשיו, עלול לפתח תגובה אלרגית גם אליו. הסומאק יכול להיות בעייתי גם לאנשים הנמצאים בתת משקל ולנשים בהיריון, וכן אם משלבים אותו עם תרופות לטיפול בכולסטרול ובסוכרת
סגולותיו הרפואיות של הסומאק קשורות לתפקוד של מערכת העיכול וכן להורדת רמות סוכר וכולסטרול בדם. הוא עתיר נוגדי חמצון עוצמתיים, מינרלים רבים וחומצות שומן אוליאית ולינולאית.
חשוב להיזהר איתו: מי שאלרגי למנגו או לאגוזי קשיו, עלול לפתח תגובה אלרגית גם אליו. הסומאק יכול להיות בעייתי גם לאנשים הנמצאים בתת משקל ולנשים בהיריון, וכן אם משלבים אותו עם תרופות לטיפול בכולסטרול ובסוכרת.
6 צפייה בגלריה
סומאק. עתיר נוגדי חמצון עוצמתיים, מינרלים רבים וחומצות שומן אוליאית ולינולאית
(צילום: shutterstock)
שירי נקש היא דיאטנית קלינית
