"טיפות גת" נמכרות בשנים האחרונות כמוצר "טבעי" לכאורה - תמצית מרוכזת שמבטיחה אנרגיה, ערנות ושיפור בתחושה הכללית. בפועל, הן משווקות כפתרון נגיש ולא מאיים יחסית, כזה שמתחבר לדימוי של גת כחומר שמקורו בצמח, ולכן גם נתפס אצל חלק מהצרכנים כלגיטימי יותר. המוצר הזה כבר מזמן לא נשאר בשוליים: הוא מופיע ברשתות החברתיות, נמכר גם בטלגרם, ועובר מפה לאוזן, לעיתים במחירים של מאות שקלים לבקבוקון.
השימוש בו חוצה קהלים. לא מדובר רק בבליינים או בצרכני סמים "קלאסיים", ונמצא בכל שכבות האוכלוסיה - מבוגרים, מתבגרים ואחרים - שמחפשים דחיפה לתפקוד היומיומי: יותר ערנות, פחות עייפות, יותר מצב רוח ולעיתים גם דיכוי תיאבון. זו גם אחת הסיבות שטיפות גת נקשרים לשיח על הרזיה: השילוב בין ירידה בתחושת הרעב לבין תחושת אנרגיה ממושכת הופך אותן בעיני חלק מהמשתמשים לכלי "יעיל" לירידה במשקל או לפחות לשליטה באכילה לאורך היום.
ד"ר רועי צוקר מסביר: הסכנות בטיפות גת
(צילום: ליאור שרון)
אלא שמתחת למיתוג הזה מסתתרת סכנה. במקרים שנבדקו, בקבוקונים שנמכרו כ"טיפות גת" נמצאו ללא גת כלל, ובמקומה אותרו חומרים כמו מתאמפטמינים. המשמעות היא שהתחושות החזקות שעליהן מדווחים משתמשים - אופוריה, ערנות חריגה ותחושת "כוח" - לא בהכרח מגיעות מחומר טבעי, אלא עלולות לנבוע מחומרים ממכרים ומסוכנים. דווקא הפער הזה, בין האריזה "הטבעית" לבין התכולה האפשרית בפועל, הוא מה שהופך את התופעה למסוכנת במיוחד: מוצר שנמכר כמשהו תמים יחסית, אבל באופן מעשי עלול להיות סם לכל דבר.
"על פניו, גת הוא חומר טבעי, אבל בשנתיים וחצי האחרונות התחלתי לעקוב אחרי המוצר בעקבות טענות שהגיעו אליי שההשפעה של הטיפות גת היא הרבה מעבר למצופה", מספר ד"ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומיות בקופ"ח כללית ויו"ר החברה לרפואת להט"ב, לאולפן ynet. "ראינו שהטיפות מייצרות הרגשה של אופוריה, ערות לשעות ארוכות, כוח פתאומי, לפעמים אצל נשים בנות 50-40, כוח לילדים פתאום אחרי הצהריים, עוררות מינית - המון השפעות שהזכירו לי חומרים אחרים שהם קצת יותר מגת. וכשהלכתי יחד עם משרד הבריאות לבדוק את החומר בשיבא, גילינו שבטיפות גת האלה לא הייתה אפילו טיפה של גת. כל מה שהיה שם זה מתאמפטמינים טהורים - חומר כימי, ממכר, בעייתי".
אפשר להגיד שלמעשה בקבוקוני הגת האלה, רבים מהם, אלו פשוט טיפות של סמים.
"חד משמעית, וזה בדיוק העניין. אני תמיד אומר גם למי שמשתמש בטיפות האלה: כשזה מרגיש יותר מדי טוב, זה לא כי הסוחר או הדילר שמביא לכם את הבקבוקון הזה הוא הכי מוצלח שיש, אלא כי הרבה פעמים מכניסים לשם דברים כדי שתמשיכו לחזור ולהשתמש בהן".
ד"ר רועי צוקרצילום: יריב גולדפרבד"ר צוקר מתאר כאן מנגנון הטעיה כפול: מצד אחד, מוצר שנמכר באריזה "טבעית" ומנצל את התדמית התמימה יחסית של הגת, ומצד שני, תכולה שעלולה לכלול חומרים חזקים וממכרים הרבה יותר. במקביל, חשוב להבדיל בין גת בצורתו הטבעית לבין טיפות גת מרוכזות, ולהסביר איפה עובר הגבול מבחינת החוק.
"טיפות גת" נמכרות תחת תדמית של מוצר טבעי, כמעט תמים, עם שפה שיווקית שמדגישה את הגת ומטשטשת את מה שעלול להיות בפנים.
"על פי פקודת הסמים במדינת ישראל, אנחנו אחת המדינות היחידות שמאשרת גת, אבל גת בצורה הטבעית שלו, כלומר בעלים", הוא מבהיר. "כשזה מתחיל להגיע לעולם של טיפות או ריכוז מסוים, אנחנו נמצאים פה באיזושהי בעייתיות, וזה על פניו כבר לא חוקי. גם במקרה של טיפות גת - למי שחושב שהוא עושה משהו שנמצא בעולמות החוק - מבחינת רשויות האכיפה הוא נחשב כעבירה. הטיפות נמכרות בכל מקום ואמורות להיות מעלי גת, חומר טבעי. והמרכיבים בו מאוד דומים לאמפטמינים או מתאמפטמינים, אבל בצורה עדינה וטבעית. וכשרוצים לחזק אותו, הרבה פעמים משתמשים בחומרים כמו אמפטמינים או מתאמפטמינים. ולגביהם אנחנו יודעים בוודאות שהם ממכרים, והרבה פעמים יכולים ליצור שלל בעיות - לבביות, מוחיות, ועלולים לפגוע בלא מעט מערכות בגוף שלנו".
עוד מסביר צוקר על פוטנציאל ההתמכרות, בטח אם בתוך טיפות הגת יש חומרים פחות טבעיים. "מתאמפטמינים הם ממכרים לכל דבר, הכי קרוב לקריסטל מת', ולכולם ברור מה זה אומר".
בעצם מכניסים מעין קריסטל מת' לתוך הבקבוקון שכולם חושבים שהוא טבעי?
"חד משמעית, וזה עלול לקרות. רק לפני חודש לקחתי עוד שתי דגימות, וכל פעם כשהטיפות חשודות - זה מוכיח את עצמו מחדש. הרבה פעמים הבדיקות יכולות גם קצת לבלבל בין מתאמפטמינים לגת, כי יש להם הרכב כימי קצת דומה, אבל כשבודקים את זה במעבדה הטוקסיקולוגית של שיבא והתוצאה שחוזרת היא מתאמפטמינים - זה מתאמפטמינים חד משמעית. ובכל פעם שאנחנו בודקים את זה, כשיש טיפות חשודות, זה איכשהו מסתיים במתאמפטמינים".
מכאן עולה גם השאלה איך מוצר כזה הפך לכל כך נפוץ, והתשובה של צוקר מתחילה במיתוג. לדבריו, "טיפות גת" נמכרות תחת תדמית של מוצר טבעי, כמעט תמים, עם שפה שיווקית שמדגישה את הגת ומטשטשת את מה שעלול להיות בפנים. ההפצה, הוא אומר, נעשית דרך רשתות חברתיות וטלגרם, המחיר יכול להגיע לכ-800 שקלים לבקבוקון, והקהל כבר מזמן אינו מצטמצם לבליינים או לצרכני סמים מובהקים. לדבריו, מדובר בתופעה שחוצה שכבות אוכלוסייה וגילים - ממבוגרים ועד מתבגרים - בין היתר בגלל ההבטחה הלא רשמית: יותר אנרגיה, פחות תיאבון, יותר מצב רוח. דווקא התחושה הזאת, של "גם טבעי וגם עובד חזק", היא מבחינתו סימן האזהרה המרכזי: "אם זה מרגיש לא טבעי, סביר להניח שזה באמת לא טבעי. זה סם לכל דבר ועניין".
אז איפה המשטרה ומשרד הבריאות?
"למשטרה אין את היכולת לטפל במשתמשים הבודדים ואפילו לא בדילרים. זה אולי מגיע לרמות של הצורך באכיפה יותר גדולה במי שמייצר את זה וכו', אבל בסוף זה לא משנה, כי אנחנו יודעים שכשאין אכיפה, המטרה שלנו - גם שלי בתור רופא - היא להזהיר את הציבור. בשורה התחתונה, זה כל העולם של בריאות הציבור: להסביר מה לעשות, איך לעשות ואיך לא להגיע למצבי קיצון".
