הרפואה שינתה עמדה בשנים האחרונות: אין כמות בטוחה של אלכוהול. גם שתייה שנחשבה בעבר מתונה ומקובלת - כוס יין בערב, בירה עם חברים - קשורה ישירות לעשרות מחלות, פוגעת בתאים, מגבירה דלקתיות ומעמיסה על מערכות שונות, פוגעת בכבד, במוח, במערכת החיסון ומעלה את הסיכון לסרטן ולסוכרת. הקונצנזוס שהחזיק עשורים, שלפיו שתייה מתונה אינה מזיקה ואולי אפילו מגינה על הלב, התפורר מול הצטברות עדויות מחקריות שקשה להתעלם מהן.
אבל יש גם חדשות טובות, ואולי מפתיעות: הגוף יודע להתאושש. הכבד מסוגל להשתקם, המוח מסוגל להחזיר חלק מהקשרים שאבדו, ומערכת החיסון מתחזקת מחדש. הסיכון למחלות רבות מתחיל לרדת בהדרגה - לעתים תוך שבועות מהפסקת השתייה. השאלה היא רק כמה מחכים, כי ככל שעובר הזמן, חלק מהנזקים הופכים לבלתי הפיכים.
לדברי פרופ' שירה זלבר-שגיא, מומחית לבריאות הציבור מאוניברסיטת חיפה וראש הוועדה לבריאות הציבור באיגוד האירופי לחקר הכבד (EASL), הקונצנזוס הרפואי סביב אלכוהול נמצא כיום בתהליך של שינוי. "העדויות המחקריות המצטברות לא מותירות מקום לספק כי גם שתייה מתונה של אלכוהול, ובוודאי צריכה גבוהה יותר – מעל שני משקאות ביום לאישה ומעל שלושה משקאות ביום לגבר – פוגעות בבריאות בהיבטים רבים, כולל סרטן, מחלות כבד ומחלות לב", היא אומרת. לדבריה, העלייה בסיכון מתחילה למעשה כבר מצריכה של כל כמות אלכוהול.
תעשיית האלכוהול במאבק
בשנים האחרונות גובר בעולם העימות בין גופי בריאות לבין תעשיית האלכוהול, על רקע הצטברות מחקרים שמצביעים על כך שגם צריכת אלכוהול בכמויות נמוכות יחסית עלולה להגביר את הסיכון לסרטן, מחלות כבד, פגיעה בלב ובכלי הדם ונזקים נוספים. בעוד מדינות וגופי בריאות דוחפים להצמדת אזהרות בריאותיות לבקבוקי אלכוהול, הגבלת פרסום והחמרת ההמלצות לציבור, בארה"ב דווקא נשקל לרכך את ההנחיות הרשמיות ולהסיר את ההמלצה הוותיקה להגביל את מספר המשקאות ביום – מהלך שעורר ביקורת חריפה בקרב מומחים.
פרופ' שירה זלבר-שגיאצילום: פרטיאחד הדוחות הבולטים ביותר שהתפרסמו בנושא בשנים האחרונות פורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי The Lancet, במסגרת ועדת מומחים משותפת של האיגוד האירופי לחקר הכבד וה-Lancet. בין כותבי הדוח נמצאת גם פרופ' זלבר-שגיא. לפי הדוח, שחמת הכבד וסרטן הכבד גורמים כיום לכ-780 מקרי מוות ביום ברחבי אירופה, בעוד שיעורי התמותה מסרטן הכבד זינקו ביותר מ-50% מאז שנת 2000. החוקרים העריכו כי מחלות הכבד גורמות לנזק כלכלי של כ-55 מיליארד אירו בשנה לכלכלות אירופה.
שני הגורמים המרכזיים שמניעים את העלייה בתחלואה הם צריכת אלכוהול והשמנה. "הנזק מאלכוהול לא מתבטא רק במחלות כבד", מסבירה פרופ' זלבר-שגיא. "אנחנו רואים קשר גם לסרטן, מחלות לב וכלי דם, סוכרת ומחלות כרוניות נוספות".
בעקבות הממצאים קראו מחברי הדוח למדינות אירופה להחמיר משמעותית את הרגולציה על אלכוהול, כולל הצמדת אזהרות בריאותיות לבקבוקים, הגבלת פרסום – בעיקר ברשתות החברתיות – והעלאת מיסוי. בנוסף, הם הזהירו כי תעשיית האלכוהול מפעילה לחץ כבד על מקבלי החלטות ומעכבת צעדי בריאות ציבור משמעותיים.
לדבריה, כיום אגודות רפואיות מתחומים שונים מתאחדות כדי להיאבק בנזקי האלכוהול. במסגרת European Health Alliance on Alcohol פועלים יחד כמעט 30 איגודים רפואיים לצד ארגון הבריאות העולמי, במטרה לקדם מדיניות מחמירה יותר כלפי אלכוהול, כולל סימון תזונתי, אזהרות על גבי המוצרים בנוגע לסיכון לסרטן ולמחלות כבד, והגבלות שיווק ומכירת אלכוהול – בעיקר בפלטפורמות דיגיטליות ובקרב צעירים ובני נוער.
פגיעה בתפקוד מערכת החיסון
אבל מעבר לוויכוחים הציבוריים, לרגולציה ולנתונים ארוכי הטווח על תחלואה ותמותה, הגוף עצמו מתחיל להגיב לאלכוהול כמעט מיד. בתוך דקות מרגע השתייה מערכת החיסון נחלשת והיכולת של הגוף להילחם בזיהומים נפגעת. אפילו משקה אחד בלבד עלול לפגוע זמנית בתפקוד של תאי מערכת החיסון שאחראים לזהות ולהשמיד נגיפים, חיידקים ותאים סרטניים. אפיזודה של שתייה מופרזת בתוך כמה שעות עלולה לשבש את פעילות מערכת החיסון למשך יממה שלמה.
הבעיה הופכת משמעותית יותר כשהשתייה הופכת להרגל קבוע. לאורך זמן, האלכוהול פוגע בתאים חיוניים של מערכת החיסון ועלול להפוך את הגוף לפגיע יותר לזיהומים קשים. במקרים מסוימים, חלק מהנזק משתפר לאחר הפסקת השתייה, אך לא תמיד ניתן להחזיר את הגוף לחלוטין למצבו הקודם.
הקשר בין אלכוהול לסרטן
אבל הפגיעה של האלכוהול לא נעצרת במערכת החיסון. אחד הקשרים המדאיגים ביותר שנמצאו בשנים האחרונות הוא בין אלכוהול לסרטן. כיום ברור שכל סוגי האלכוהול – יין, בירה או משקאות חריפים – עלולים להגביר את הסיכון לסוגי סרטן שונים. האלכוהול פוגע ב-DNA של התאים ומעודד תהליכים דלקתיים כרוניים, שני מנגנונים מרכזיים בהתפתחות סרטן. אצל נשים בולט במיוחד הקשר לסרטן השד, ואצל גברים – לסרטן המעי הגס.
מה שהופך את הסיפור למורכב יותר הוא שהנזק לא תמיד מורגש בזמן אמת. סרטן מתפתח לאורך שנים, ולכן גם מי שמפסיק לשתות לא תמיד יכול לדעת אם כבר נוצר תהליך סרטני בגוף. ועדיין, הפסקת השתייה מפחיתה משמעותית את הסיכון העתידי ומונעת נזק נוסף.
4 צפייה בגלריה
יותר ויותר מחקרים מערערים על התפיסה שלפיה קיימת כמות "בטוחה" של אלכוהול
(צילום: shutterstock)
פרופ' זלבר-שגיא מדגישה כי להפסקת שתייה יש משמעות רפואית דרמטית. "הפסקת שתייה בהחלט עוזרת והיא מצילת חיים", היא אומרת. "חשוב מאוד לתמוך באנשים ששותים באמצעות טיפול רפואי בהתמכרות ותמיכה רגשית". עם זאת, היא מסייגת כי עדיין לא ברור אם כל הנזקים שנגרמים מאלכוהול אכן נעלמים לחלוטין.
השפעת האלכוהול על המוח
מחקרים מראים כי המוח מושפע הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב. במשך שנים נהגו לומר שאלכוהול "הורג תאי מוח", אך כיום יודעים שהוא פוגע בעיקר בקשרים בין תאי העצב וגורם להתכווצות של אזורים במוח שאחראים על זיכרון, ריכוז וקבלת החלטות. אפילו צריכה שנחשבת יחסית מתונה נקשרה לעלייה בסיכון לדמנציה.
ד"ר לודמילה שופיןצילום: פרטיד"ר לודמילה שופין, מומחית לנוירולוגיה בכללית, מסבירה כי אלכוהול אינו גורם רק לתחושת טשטוש זמנית. "בשנים האחרונות אנחנו מבינים יותר ויותר שגם צריכת אלכוהול שנחשבה בעבר 'מתונה' עלולה להשפיע על המוח, בעיקר על זיכרון, ריכוז, מהירות תגובה ותפקודים קוגניטיביים נוספים", היא אומרת. "לאורך זמן אלכוהול עלול לגרום לשינויים ממשיים במבנה ובתפקוד של המוח".
לצד הנתונים המדאיגים, מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים גם על אפשרות מסוימת להתאוששות. מחקר שפורסם לפני שנתיים בכתב העת המדעי Alcohol עקב אחר אנשים עם הפרעת שימוש באלכוהול במשך יותר משבעה חודשי הימנעות משתייה, ומצא התאוששות הדרגתית בעובי קליפת המוח באזורים רבים שאחראים על זיכרון, קבלת החלטות, קשב ועיבוד מידע. החוקרים מצאו שחלק גדול מהשיפור התרחש כבר במהלך השבועות הראשונים של הפסקת השתייה, אך ההתאוששות נמשכה גם חודשים לאחר מכן.
לדברי ד"ר שופין, למוח יש יכולת התאוששות מרשימה יחסית. "הפחתה משמעותית או הפסקה של שתיית אלכוהול יכולות להביא לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי, באיכות השינה ובריכוז, ולעיתים גם להתאוששות חלקית של אזורים מסוימים במוח שנפגעו", היא אומרת. "ככל שמפסיקים מוקדם יותר, כך הסיכוי לשיקום טוב יותר". עם זאת, היא מדגישה כי שתייה כבדה וממושכת לאורך שנים עלולה להשאיר פגיעה מצטברת שאינה תמיד הפיכה.
גם הלב, שלעתים הוצג כמי שנהנה מכוס יין אדום פה ושם, כבר לא נראה חסין מההשפעות. אמנם מחקרים ישנים הצביעו על קשר אפשרי בין שתייה מתונה לבריאות הלב, אך בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות לכך שהנזק כנראה עולה על התועלת. אפילו משקה אחד ביום נקשר לעלייה בלחץ הדם, והסיכון גדל עוד יותר אצל אנשים עם השמנה בטנית, סוכרת או יתר לחץ דם.
אולי החלק המפתיע ביותר בכל הסיפור הוא שהגוף דווקא יודע להתאושש – לפחות עד גבול מסוים. הכבד מסוגל להשתקם, המוח מסוגל להתאושש חלקית, מערכת החיסון מתחזקת מחדש, והסיכון למחלות רבות מתחיל לרדת בהדרגה לאחר הפסקת השתייה. אבל ככל שמחכים יותר, כך גדל הסיכוי שחלק מהנזקים כבר יהפכו לבלתי הפיכים.
