הנוגדנים המנטרלים בעלי השפעה מכריעה על מידת החסינות: מחקר פורץ דרך מהמרכז הרפואי שיבא, מגלה כי ככל שרמת הנוגדנים המנטרלים את נגיף הקורונה נמוכה יותר, כך גדל סיכון ההדבקה וההידבקות במחלה.
המחקר מאמת את ההערכה שבדיקת סרולוגיה מעידה על רמת החסינות מפני נגיף הקורונה וכי היא עשויה להוות מדד לצורך במנת דחף שלישית.
קראו עוד:
המחקר המפורסם היום (ה') בכתב העת המוביל New England Journal, נערך בראשות פרופ' גילי רגב יוחאי, מומחית למחלות זיהומיות בשיבא. במחקר אותרו 39 עובדי שיבא שנדבקו, על אף שהיו מחוסנים ותגובתם החיסונית בטרם ההדבקה הושוותה לזו של קבוצה מקבילה ומותאמת בזמן, בגיל, במין ובמחלות הרקע.
החוקרים מצאו שרמת הנוגדנים המנטרלים הייתה נמוכה פי שלושה במאומתים מחוסנים שנדבקו בנגיף, לעומת קבוצת הביקורת. כלומר, הסיכון להידבק בקורונה היה קטן יותר בקרב מחוסנים בעלי רמות גבוהות יותר של נוגדנים מנטרלים.
החוקרים מצאו עוד, כי גם במקרה של הדבקה, הסיכון של בעלי רמת נוגדנים מנטרלים גבוהה להדביק אחרים – יורד ככל שרמת הנוגדנים המנטרלים גבוהה יותר. בקרב אלה שנדבקו, נמצאה גם רמה נמוכה יותר – פי שניים ופחות, של רמות נוגדני IgG, סוג נוגדנים אחר אותו בודקים בבדיקות סרולוגיה, לעומת הקבוצה שלא חלתה.
"הממצאים מחזקים את חשיבות הנוגדנים המנטרלים בקטיעת שרשרות ההדבקה בקורונה ומניעת תחלואה קשה", אמרה פרופ' רגב- יוחאי, "הממצאים מצטרפים למחקרים אחרונים נוספים שנערכו בשיבא ומצביעים על כך שמחוסנים נגד קורונה לא רק נדבקים פחות, אלא גם מדביקים פחות. המסקנה המתבקשת היא שיש לפעול להעלאת המתחסנים בישראל ובעולם".
הנוגדנים: חיילי הקו הראשון
לאחר שהנגיף חודר אל הגוף דרך דרכי הנשימה, הוא נקשר לתאי הריאות באמצעות "קוצים" שעל גבי המעטפת שלו, המכונים Spikes. הקישור הזה מוביל לשרשרת תהליכים המאפשרת לו להמיס את מעטפת תא הריאות של האדם, לחדור לגרעין התא ולהשתמש במטען התורשתי שלנו, ה-DNA, כדי לייצר לעצמו מטען גנטי משלו.
במהלך ההתחברות הזו של הקורונה לתא האנושי, מתחילה מערכת החיסון להיכנס לפעולה: נוגדנים מוזרמים למקום, מתבייתים על התא הנגוע ומסמנים אותו, ובכך מאותתים לתאי מערכת החיסון להגיע למקום ולהסתער.
מיליארדי תאי דם לבנים מתחילים לעשות את דרכם לאזורי הפלישה של נגיפי הקורונה, במטרה אחת: להשמיד אותם. כדי שיגיעו, מופרשים אותם ציטוקינים או אינטרלוקינים, המתווכים את התהליכים הללו, ויוצרים תהליכים נוספים האמורים לעודד את התהליך הדלקתי, ובעצם – יוצרים "זירת מלחמה".
הנוגדנים אם כן, הם ה"חיילים בקו הראשון" המתבייתים על הפולש הזר, ובמקרה שלנו – נגיף הקורונה, מנטרלים אותו, ומאותתים למערכת החיסון להגיע אל האזור ולהשמיד את התאים הנגועים בווירוסים.
עם ההדבקה הראשונית, זורמים לאזור אליו חדר הווירוס נוגדנים מסוג IgM, המאותתים כאמור למערכת החיסון להגיע ולהסתער על התאים שהודבקו. כשבועיים לאחר ההדבקה, מתחיל הגוף לייצר נוגדנים ארוכי טווח הנקראים IgG. הם לא רק מנטרלים את הנגיף, אלא הם גם בעלי יכולת זיכרון.
נוגדני ה- IgG "זוכרים" את הנגיף הפולש, כך שבפעם הבאה שינסה להדביק את תאי הגוף ולהתרבות, הם יזהו אותו מיידית, יינעלו עליו, ינטרלו אותו ויאותתו לתאי הדם הלבנים להשמיד אותו – עוד בטרם גרם נזקים. זהו בעצם הנוגדן החשוב ביותר, שמעיד שהאדם מחוסן.
