שישה בתי חולים נערכים לקליטת עשרות חטופים שישוחררו במסגרת העסקה שתצא כנראה לדרך לאחר אישור השרים. המרכז הרפואי שניידר צפוי לקלוט את הילדים, ואילו בתי החולים שיבא, וולפסון, איכילוב, שמיר (אסף הרופא) וסורוקה יקלטו את הבוגרים יותר. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראש חטיבת הרפואה במשרד ד"ר הגר מזרחי שוחחו הערב (יום ג') עם מנהלי ששת בתי החולים ויחדדו את נוהלי הקליטה של המשוחררים.
בהתאם לנוהל שגיבש משרד הבריאות, החטופים ייקלטו במתחמים נפרדים. "יש להקפיד על תיעוד של כל ממצא גופני היכול להעיד על פשעי מלחמה", צוין בנוהל שפורסם לפני כחודש.
1 צפייה בגלריה
צעדת מחאה של משפחות החטופים בדרך לירושלים
צעדת מחאה של משפחות החטופים בדרך לירושלים
צעדת מחאה של משפחות החטופים בדרך לירושלים
(צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
נכון לשעות אחר הצהריים, בתי החולים טרם עודכנו קונקרטית לגבי מועד הגעת החטופים אך תרגיל ייעודי התרחש בשבוע שעבר. בחלק מבתי החולים יש אזורים סטריליים שבהם ישהו החטופים והחטופות לאחר הגעתם ארצה. הצוותים שנבחרו לעסוק בטיפול בחטופים עברו הכשרה ייעודית.
נוהל משרד הבריאות קובע כי "המתחם יהיה חסום להגעת מבקרים ועובדים ממערכת הבריאות פרט למשפחות החטופים ולגורמי בטחון המלווים את הגעת החטופים, וגורמי הרפואה המטפלים בהם. יש לצמצם ככל הניתן את מספר השוהים במתחם ובמידת האפשר לשבץ נשים בעדיפות ראשונה".
  • לקריאת הנוהל המלא של קליטת החטופים בבתי החולים - לחצו כאן
עוד נקבע בנוהל כי "האחריות על חסימת הגישה למתחם היא של מנהל בית החולים או מי מטעמו. יש להקפיד הקפדה יתרה על שמירת הפרטיות, והסודיות הרפואית בכל הנוגע להעברת מידע. במידת הצורך לקיום התייעצות עם גורם חיצוני שאינו מצוות רפואי של בית החולים יבוצע תיעוד מלא על ידי גורם מורשה של בית החולים תוך ציון פרטיו האישיים של איש המקצוע הרלבנטי ותחום הייעוץ הפרטני".
בדיקה ראשונית תתבצע מיד בהגיעם של החטופים ששוחררו לבית החולים כדי לשלול מצב רפואי שמחייב התערבות מיידית. "הבדיקה תתבצע ככל הניתן בליווי בני משפחה או מי מטעם הנבדק (לשיקולו) ובהסכמתו. החטופים השבים ייבדקו על-ידי אחות ורופא מומחה ברפואה דחופה, ובמקרה של ילדים, רופא מומחה ברפואת דחופה ילדים".
עוד בנושא זה:
במקרה של נשים - כך קבע משרד הבריאות - יש עדיפות לרופאה ואחות. בהתאם לאנמנזה והבדיקה הגופנית, יחליט הרופא על הצורך בבדיקות מעבדה או דימות או בדיקת יועץ, ההכרחיות בשלב זה לשלילת מצב המחייב התערבות מיידית, עוד בטרם המפגש עם המשפחה. אם יש צורך בשלב זה להוציא את החטוף מחוץ למתחם, ניתן לאפשר ליווי של בן משפחה. בדיקה שנייה תיעשה לאחר זמן המפגש עם המשפחה ובתיאום עם גורמי הביטחון המלווים ובה תבוצע השלמת בירור רפואי בהתאם לממצאים הראשוניים.
בנוסף, צוין כי חטופים שייצאו לחופשי ייפגשו בבית החולים עם עובדת סוציאלית - רצוי מתחום בריאות הנפש - "להתרשמות מעוצמת המצוקה נפשית והיא תמליץ על התערבות נפשית נוספת של פסיכיאטר או פסיכולוג בהתאם למקרה. ככל שיעלה חשד לפגיעה מינית או עינויים בתקופת השהות יש לעדכן את הצוות הרפואי, להמשך בירור וטיפול. חשוב להימנע מתשאול ישיר ('דיבוב') ולאפשר בחירה ושליטה לגבי השיחה והשיתוף. במידה שיועלה צורך במעורבות של איש מקצוע לטובת בדיקת 'חדר אקוטי' (לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית), ימצאו התנאים המתאימים לטובת ביצוע הבדיקה בבית החולים, ובכלל זה קולפוסקופ במידת הצורך.
"במהלך השיחה, ייקבע המטופל יחד עם העובדת הסוציאלית גורם עיקרי מסייע לקשרים עם גורמי הבריאות הרלבנטיים למהלך האשפוז ולתקופה שלאחר שחרור החטוף מבית החולים".