המלחמה משפיעה על כולנו. הלב דואב על הנרצחים, על החיילים שנפלו ועל החטופים שעדיין נמצאים בידי חמאס. במצבי חירום כמו מלחמה, קשה לשמור על השגרה. אלא שגם בעת הזו אסור לנו להזניח את הבריאות שלנו ושל ילדינו.
הכלל המרכזי במחלות זיהומיות הוא שהרבה יותר קל למנוע אותן, מאשר לטפל בהן. לאורך כל ההיסטוריה, הכלי שאפשר לנו לנצח מגפות והתפרצות של מחלות הזיהומיות הוא החיסונים: החל מהחיסון הראשון לאבעבועות שחורות במאה ה-18, ועד לפיתוחים החדשים בני ימינו כמו החיסון לנגיף הקורונה.
2 צפייה בגלריה
חיסון חיסונים
חיסון חיסונים
למרות המצב. להמשיך להתחסן
(צילום: shutterstock)
באופן פרדוקסלי, הצלחת החיסונים במניעת התפרצות של מגפות, גרמה לירידה במודעות לחומרתן של המחלות הזיהומיות שהם מונעים. דווקא מפני שהציבור לא חווה את הסכנות והסיבוכים של מחלות כמו שעלת פוליו או חצבת, קיימת שאננות רבה ופחות אנשים נוטים להתחסן.
אמנם גם בזמן התפרצות נגיף הקורונה שיעור המתחסנים למחלות חורף היה נמוך. אלא שאז אנשים מיעטו לצאת מהבית, שמרו על ריחוק חברתי ועטו על פניהם מסכות. כעת, אם יהיו שיעורי התחסנות נמוכים אנחנו עלולים לראות זינוק בתחלואה.

ירידה בשיעורי התחסנות לשפעת

על פי דוח של משרד הבריאות שפורסם בימים האחרונים רק 41% מבני 65 ומעלה התחסנו בחורף הנוכחי, מול כ-49% מאוכלוסייה זו בעונה שעברה. מדובר על ירידה של כ-20%. שפעת היא מחלה ויראלית מידבקת מאוד. התסמינים שלה יכולים להתבטא בנזלת, כאבי גרון כאבי ראש ושרירים. קשישים, ילדים, נשים בהיריון וחולים כרוניים הם בסיכון מוגבר לפתח סיבוכי שפעת, הכוללים דלקת ריאות, החמרה של מחלות כרוניות, שיכולה לגרום לתחלואה קשה ואף למוות.
החיסון הוא הכלי היעיל ביותר כדי למנוע את מחלת השפעת, ובמיוחד את סיבוכיה. בישראל קיימים שלושה סוגי חיסונים שפעת עיקריים:
  • חיסון במינון סטנדרטי המכיל תרכיב מומת נגד ארבעה זני שפעת
  • חיסון "פלוזון" – חיסון במינון מוגבר הניתן בזריקה למבוגרים בני 65 ומעלה (החיסון מכיל כמות גדולה של חומר פעיל מפני שמערכת החיסון של המבוגרים חלשה יותר)
  • חיסון באמצעות תרסיס לאף לבני שנתיים עד 49 שנים
2 צפייה בגלריה
נגיף ה-RSV
נגיף ה-RSV
עלייה בתחלואת ילדים ב-RSV
(צילום: GOLFX/shutterstock)
כל החיסונים הקיימים מגנים מפני זני השפעת השכיחים הצפויים השנה. ההבדל בין חיסון בזריקה לתרסיס לאף הוא שהחיסון בזריקה מכיל נגיף מומת, בעוד החיסון בתרסיס לאף מכיל נגיף חי מוחלש. בכל מקרה, חשוב להדגיש, אף אחד מהחיסונים אינו גורם לתחלואה.

עלייה בתחלואת RSV בילדים

בשבועות האחרונים ניצפתה עלייה משמעותית במספר המאושפזים בעקבות סיבוכים של תחלואה נשימתית כתוצאה מווירוס ה-RSV – הנגיף הנשימתי הנפוץ ביותר בעולם. RSV נפוץ בישראל בדרך כלל בחודשי החורף, החל מסוף אוקטובר עד לסוף מרץ. למעשה מרבית הילדים נדבקים בווירוס ה-RSV בשנתיים הראשונות לחייהם. הנגיף עובר מאדם לאדם באמצעות רסס טיפתי. הדבקה היא במגע קרוב, כולל במגע בעיניים ובאף. הווירוס יכול לעבור גם בחלקיקי אוויר גדולים בשיעול ועיטוש וגם באמצעות מגע עם משטחים נגועים.
הווירוס עלול לגרום להופעת תסמינים קלים כמו הצטננות, ורוב הנדבקים יחלימו תוך שבוע או שבועיים. עם זאת, קיימים מקרים בהם ה-RSV עלול לגרום למחלה משמעותית, במיוחד בקרב פגים, תינוקות ואוכלוסייה מבוגרת. רוב הילדים המאושפזים במחלקות האשפוז בבתי החולים הם כתוצאה מסיבוכי RSV.
ד"ר גליה גריסרופרופ' גליה גריסרוצילום: דוברות איכילוב
RSV הוא הגורם השכיח ביותר לברונכיוליטיס (דלקת של דרכי הנשימה הקטנות בריאות) ודלקת ריאות בקרב ילדים מתחת לגיל שנה. למרבה הצער בחלק מהמקרים כתוצאה מהידבקות ב-RSV עלולה להתפתח מצוקה נשימתית, המתבטאת בהאצת נשימה וחלק מהחולים אף יזדקק לחמצן. אומנם אנחנו יודעים לתת טיפולים תומכים, אבל אין לנו יכולת לרפא את הווירוס ולכן הפתרון הטוב ביותר הוא מניעה. בשנה שעברה רשויות הבריאות בעולם אישרו את החיסון הפסיבי הראשון בעולם נגד ה-RSV לילדים שניתן בזריקה אחת שמספיקה ל-5 חודשים לאחר שהוכח שהחיסון הצליח להפחית תחלואה קשה. לפני מספר חודשים אושרו גם חיסוני RSV למבוגרים ואנחנו מקווים שחיסונים אלו יהיו זמינים בקרוב גם לאוכלוסייה בישראל.

אנחנו לא בעידן של פוסט-קורונה

אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל גרמו לנו לעסוק – ובצדק – להתמודד עם המציאות הביטחונית המורכבת, האבל והשכול הלאומי. עם זאת, עלינו לקחת אחריות על הבריאות ולהקפיד להתחסן. רבים סבורים בטעות שאנחנו בעידן פוסט-קורונה ושאין טעם להמשיך ולהתחסן. ישנם דיווחים בעולם שנגיף הקורונה לא נעלם ושיעורי ההדבקה עולים.
בנוסף, אנחנו כבר לא נוהגים להקפיד על ריחוק חברתי, ולהיפך – כתוצאה מהמלחמה רבים מצויים במקלטים ובמרחבים המוגנים ושוהים בנוכחות של אנשים אחרים, ישראלים רבים מגיעים להאנגרים וחללים עצומים על מנת להתנדב ולסייע למפונים בעורף ולחיילים בחזית, ורבבות גויסו לשירות מילואים שמאופיין בצפיפות ודוחק. דווקא בעת הזו, עלינו לנסות ולמנוע תחלואה ותמותה מיותרים ופשוט לגשת ולהתחסן.
פרופ' גליה גריסרו, מומחית ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים, בית החולים "דנה-דואק" לילדים