נשים רבות מדווחות על עלייה במשקל סביב גיל המעבר - תהליך שמלווה לא רק בשינויים הורמונליים אלא גם בעלייה בסיכון לבעיות לב וכלי דם. כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי החשוב The Lancet מצביע על אפשרות מעניינת: טיפול הורמונלי לגיל המעבר עשוי לחזק את הירידה במשקל שמושגת באמצעות התרופה טירזפטיד, המוכרת לקהל הרחב בשמה המסחרי מונג'רו.
המחקר בדק נשים לאחר גיל המעבר עם עודף משקל או השמנה, שטופלו במונג'רו - אחת התרופות היעילות לירידה במשקל. החוקרים ביקשו לבדוק אם קיים הבדל בתוצאות בין נשים שקיבלו במקביל גם טיפול הורמונלי לבין נשים שלא קיבלו טיפול כזה.
יתרון ברור לטיפול ההורמונלי
המחקר היה מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, שהתבסס על נתונים ממערכת הבריאות של "מאיו קליניק" בארה"ב. החוקרים זיהו יותר מ-15 אלף נשים, ומתוכן נכללו לבסוף 120 נשים לאחר גיל המעבר שטופלו בטירזפטיד במשך לפחות שנה.
40 מהנשים השתמשו בטיפול הורמונלי סיסטמי, והן הותאמו ל-80 נשים שלא קיבלו טיפול הורמונלי, כך שהקבוצות היו דומות בגיל, במדד מסת הגוף (BMI), במאפייני גיל המעבר, בשימוש קודם בתרופות לירידה במשקל ובמצב סוכרת. המעקב כלל מדידות משקל ומדדים מטבוליים בנקודת ההתחלה ולאורך הזמן - עד למעקב האחרון.
התוצאה המרכזית של המחקר הייתה ברורה: נשים שקיבלו טיפול הורמונלי במקביל לטירזפטיד ירדו יותר במשקל. במעקב האחרון, הירידה הממוצעת במשקל בקבוצת הטיפול ההורמונלי עמדה על כ-19% ממשקל הגוף, לעומת כ-14% בלבד בקרב נשים שטופלו בטירזפטיד ללא טיפול הורמונלי. הפער בין הקבוצות היה מובהק סטטיסטית. מעבר לכך, שיעור גבוה יותר מהנשים בקבוצת הטיפול ההורמונלי הגיע לירידות משמעותיות במיוחד במשקל - של 20%, 25% ואפילו 30% ממשקל הגוף הכולל.
קשיים בירידה במשקל בגיל המעבר
ד"ר רז הגואל, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה, מסביר: "בגיל המעבר אנחנו בדרך כלל רואים שנשים מתקשות יותר לרדת במשקל. התקופה הזו מלווה בגלי חום, בהפרעות שינה ובירידה ברמות האסטרוגן - שילוב שבסופו של דבר גורם לנשים לאכול יותר ולהעלות במשקל. העלייה הזו בולטת במיוחד סביב גיל המעבר, כשהגוף יוצא מאיזון".
לדבריו, מדובר באוכלוסייה שמאתגרת יותר מבחינה טיפולית: גם קצב חילוף החומרים יורד, וגם ידוע שיש קשר ישיר בין איכות השינה למשקל. נשים רבות מתקשות לישון, והדבר עצמו עלול להקשות עוד יותר על הירידה במשקל.
ד"ר רז הגואלצילום: רויטל טופיול"במחקר הזה רואים את זה בצורה ברורה - נשים שקיבלו גם טירזפטיד וגם טיפול הורמונלי לגיל המעבר ירדו במשקל באופן משמעותי יותר בהשוואה לנשים שקיבלו טירזפטיד בלבד", אומר ד"ר הגואל. "כמעט מחצית מהנשים שטופלו בטיפול הורמונלי הצליחו לרדת יותר מ-20% ממשקל גופן, לעומת כרבע בלבד בקרב נשים שלא קיבלו טיפול הורמונלי חליפי".
הסיבה לכך שטיפול הורמונלי עשוי לעזור קשורה להשפעת האסטרוגן: "הוא מסייע בשימור מסת השריר, מפחית שומן בטני, משפר את תגובת הגוף לאינסולין ובכך גם מעלה את קצב חילוף החומרים", אומר ד"ר הגואל.
הבונוס: שיפור במדדים קרדיו-מטבוליים
בשתי הקבוצות נרשמו שיפורים במדדים חשובים כמו רמות סוכר בדם, לחץ דם ואנזימי כבד - ממצאים התואמים להשפעות המוכרות של ירידה משמעותית במשקל. עם זאת, בקרב הנשים שטופלו גם בטיפול הורמונלי נצפו שיפורים נוספים: ירידה גדולה יותר בלחץ הדם הדיאסטולי, ברמות הטריגליצרידים ובאנזים AST - מדד הקשור לתפקוד הכבד.
לפי החוקרים, הממצאים מצביעים על כך שטיפול הורמונלי בגיל המעבר עשוי להגביר את ההשפעה של טירזפטיד על הירידה במשקל ועל מדדים קרדיו-מטבוליים. עם זאת, הם מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן לא ניתן לקבוע קשר סיבתי חד-משמעי.
"אכן, נצפה גם שיפור במדדי בריאות הלב", מסביר ד"ר הגואל. "אמנם בשתי הקבוצות נראו שיפורים ברמות הסוכר, בלחץ הדם ובשומנים בדם, אך בקבוצה שקיבלה גם טיפול הורמונלי השיפור היה משמעותי יותר, כולל ירידה נוספת בלחץ הדם - מה שמפחית בסופו של דבר את הסיכון למחלות לב. השילוב הזה מתאים במיוחד לנשים שסובלות גם מהשמנה וגם מתסמיני גיל המעבר, ויכול להעניק אפקט כפול: גם ירידה במשקל וגם הפחתת סיכון קרדיו-וסקולרי".
עם זאת, הוא מדגיש כי חשוב לזכור שטיפול הורמונלי אינו מתאים לכל אישה: "קיימים סיכונים כמו קרישי דם, שבץ מוחי וסרטן השד, ולכן כל החלטה על טיפול כזה חייבת להתקבל בהתאמה אישית, תוך שקילה מדוקדקת של התועלת מול הסיכון, יחד עם הרופא המטפל".
החוקרים קוראים לעריכת מחקרים אקראיים ומבוקרים בעתיד, שיבחנו גם מנגנונים פיזיולוגיים כמו מאזן אנרגיה והרכב גוף, כדי להבין טוב יותר את הקשר בין טיפול הורמונלי ליעילות התרופה.
קראו עוד בנושא זה:
