האישה הלבושה בחלוק כחול שפתוח מאחור, שכיסוי הרשת שלראשה אוסף את שיערה, שמובלת לחדר הניתוח במרכז הרפואי בילינסון לניתוח קטרקט – נראית ונשמעת נינוחה ורהוטה. מול המצלמה היא מתארת ברוגע את מה שעומד בפניה, מסבירה על הניתוח הקצר שבמהלכו מוחלפת עדשת העין הימנית העכורה בעדשה חדשה שמשפרת את הראייה. אבל אל תטעו: מאחורי הביטחון הזה היו לא מעט דפיקות לב. אני יודעת את זה ממקור ראשון: האישה הזו היא אני.
קראו עוד:
אני כתבת בריאות ותיקה שמכירה את המערכת היטב. אני גם יודעת שניתוח קטרקט הוא אחד הפשוטים והנפוצים, לא משהו שצריך להדיר שינה מעיניי ומעיני יקיריי. ובכל זאת, כשהגעתי לפני ארבעה חודשים לניתוח הראשון, בעין שמאל, מתתי מפחד. כל סיוט הקשור בראייה השתלט עליי, ממש הציף אותי. פחדתי מכל טיפה שהוזלפה לעין, מכל בדיקה מסנוורת בעוצמה גבוהה מול מיקרוסקופ. ולכן בחרתי לעבור את הניתוח, המתבצע ברלחוש מקומי, בהרדמה כללית. הימים חלפו, ואז הגיע יום הניתוח שהפריך והגחיך את כל החששות. האמת שהתביישתי בעצמי, כי ההחלמה הייתה מהירה, ובתוך כשבועיים בלבד ניכר שיפור בראייה. וכך, כשאני מחוזקת מהצלחת הניתוח הראשון, הגעתי בביטחון מלא לניתוח השני, שאותו החלטתי לתעד לטובת מי שחושש מהפעולה הזו. מצאתי את עצמי בו זמנית כמטופלת וככתבת, מסוקרת ומסקרת.
3 צפייה בגלריה
אריאלה קטרקט
אריאלה קטרקט
רגע לפני. על שולחן הניתוחים
(צילום: דוברות בילינסון)

"98% מהניתוחים מובילים לשיפור הראייה"

"זהו הניתוח הנפוץ ביותר בכל ענפי הכירורגיה", אומר פרופ' איתן לבני, מנהל יחידת הקרנית בבילינסון, שניתח אותי. "רק אצלנו מתבצעים אלפי ניתוחי קטרקט כל שנה, ש-98% מהם מובילים לשיפור הראייה. הסטטיסטיקה מלמדת שכל אדם יאלץ לעבור את הניתוח הזה עד גיל 80".
ועל מה מדובר, בעצם? "קטרקט – בעברית, 'ירוד' – מתאר מצב שבו נוצרת עכירות על העדשה", מסביר פרופ' לבני. "כשזה קורה, פוחתת עוצמת האור החודרת לעין, ונגרמת הפרעה לראייה".
פרופ' איתן לבניפרופ' איתן לבניצילום: איה אפרים
הסיבה העיקרית לתופעת העכירות היא הגיל. ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו צוברים מחלות ובעיות שונות, וביניהן קטרקט. "עדשת עין בריאה היא צלולה, שקופה וממקדת את קרני האור, כך שהתמונה שמתקבלת היא חדה וברורה", אומר הרופא. "ככל שמתעבה העכירות בעין החולה בקטרקט, גדל הנזק לראייה, והיא נעשית מטושטשת".
מטושטשת? אני הרגשתי כאילו וילון מכסה את העין שלי. כדי להיטיב לראות, נאלצתי לצמצם ולקרב את העפעפיים זה לזה כדי שאוכל לפחות להבחין במתרחש מולי מעבר לווילון, גם אם לא לראות אותו במדויק. "קל מאוד לזהות עכירות", מסביר פרופ' לבני. "באמצעות מיקרוסקופ ייעודי, שנקרא 'מנורת סדק', ואחרי שהוזלפו לעין טיפות מרחיבות אישון, הרופא רואה אם העדשה שקופה או עכורה".
ואצלי הוא ראה עדשה עכורה, מה שגרם לו להתחיל לדבר איתי על ניתוח. שבועיים לפני המועד עברתי סדרה של בדיקות ראייה שבמהלכה נבדקו כל הפרמטרים הרלוונטיים לקראת החלפת העדשה הטבעית במלאכותית. אחר כך חזרתי לרופא כדי להחליט איזו עדשה לבחור: אפשר לבחור עדשה שמתקנת ראייה מרחוק ומחייבת שימוש במשקפי קריאה - שאותה אני בחרתי - או כזו שמתקנת את הראייה למרחקים קטנים ומצריכה משקפיים למרחק גדול. כיום ניתן להשתיל עדשה שונה בכל עין. יש גם עדשות מולטי-פוקליות, שטובות למרחק קטן וגדול גם יחד.
3 צפייה בגלריה
אריאלה קטרקט
אריאלה קטרקט
הניתוח הכי נפוץ ברפואה. ניתוח קטרקט
(צילום: דוברות בילינסון)

לראות את האור

בוקר הניתוח. אחרי צום של שש שעות מזליפה לי האחות טיפות לעין, ואני עוברת בדיקה נוספת במנורת הסדק כדי לוודא שמצב העין לא השתנה. אחריה מוביל אותי אלונקאי לחדר הניתוח. אני עוברת מהמיטה למעין שולחן צר, והרופא רוחץ ומחטא את ידיו ועוטה כפפות. המרדים ניגש אליי, מציג את עצמו ומסביר: "את תרגישי סחרחורת קלה, ואז תלכי לישון".
העיתונאית שבי מתעוררת, ואני סוקרת את הסביבה ואת המכשור, ורוצה לדעת איך בדיוק תתבצע ההרדמה. המרדים עונה לכל שאלותיי, ואז מחבר אותי לעירוי נוזלים ומצמיד מסכה לאזור האף והפה. אני שוקעת.
את השלבים הבאים פירט באוזניי פרופ' לבני מבעוד מועד. "כשהמטופל על שולחן הניתוחים, מוזלפות טיפות לאלחוש ולמניעת זיהומים", הסביר. "אחרי שהאחות מחטאת את אזור הפנים, והמרדים מוודא שאת רדומה, אני מתחיל בניתוח שנמשך בין 10 דקות לרבע שעה".
בזמן הניתוח יושב הרופא המנתח מאחורי ראשו של המנותח, כשמולו מיקרוסקופ המאפשר הגדלה ניכרת של העדשה. "בניתוח אני יוצר נקבים קטנטנים בצידי הקרנית ומחדיר דרכם כלי ניתוח זעירים", הסביר פרופ' לבני. "בעזרתם אני יוצר חריר במרכז של קופסית העדשה ומפרק את העדשה על ידי רטט של מחט שחוזר על עצמו עשרות אלפי פעמים בשנייה. העדשה נשברת, והשברים שנשברים ונשאבים החוצה. זהו השלב המקדים להשתלת עדשה וניתן לבצע אותו גם בלייזר. אבל בשתי הגרסאות, הידנית או הלייזר, משתמש המנתח המכשיר פאקו, המבוסס על אנרגיית אולטראסאונד.
"לקופסית העדשה המקורית שאותה רוקנתי, אני מחדיר דרך נקב של 2 מ"מ עדשה חדשה, שעשויה מחומר פולימרי סינתטי, ידידותי לגוף האדם. כשהיא מגולגלת ומקופלת. אחרי שאני רואה דרך המיקרוסקופ שהיא נפתחת, אני מניח אותה במקומה".
3 צפייה בגלריה
אריאלה קטרקט
אריאלה קטרקט
כבר אחרי. חבל לבזבז על הניתוח פחדים
(צילום: דוברות בילינסון)
הניתוח מסתיים, ואני מובלת לחדר ההתאוששות, עדיין רדומה ומחוברת לעירוי נוזלים. כשהתעוררתי, הבחנתי שמוצמד לעין שלי מכסה פלסטי שקוף ומחורר, שאותו מרכיב כל מנותח בכל לילה, בשבוע ההחלמה הראשון, שבאמצעותו סקרתי את הסביבה. אחרי שעה החזירו אותי למחלקה, מאוששת לחלוטין. אחרי מנוחה קצרה שטפתי פנים, התלבשתי, אכלתי – ואני כבר בחוץ, בדרך הביתה. המפגש הראשון עם השמש מכאיב לשנייה. העיקר שהניתוח מאחוריי וכצפוי הכול עבר בשלום. מניסיוני, חבל שתבזבזו עליו פחדים.