3 צפייה בגלריה
צבי לרון
צבי לרון
נשלח למחנה כפייה בגיל 14 בידי הנאצים, אירוע שהוביל אותו לשאוף קדימה ולהעניק חיים. פרופ' צבי לרון
(צילום: ירון שרון)

הרופא הפעיל הכי קשיש בישראל: פרופ' צבי לרון, בן 96

פרופ' צבי לרון הוא פלא ישראלי. הראייה שלו 6/6, הוא נוהג ומגיע לעבודה בכוחות עצמו, כותב עבודות, חוקר, מדריך סטודנטים, מקדם יוזמות. לא נח לרגע. כשעוקבים אחריו בבית החולים, לבוש בחלוק לבן ומתרוצץ בין הילדים המאושפזים בחדרים השונים, קשה להאמין שהאיש הזה, עם המבט הטוב בעיניים, חגג כבר 96 אביבים.
מה סוד הקסם? הוא לא יודע. "אבי החזיק מעמד עד גיל 95, אז אני מניח שפקטור גנטי גורם לאריכות החיים. אבל נשארתי צעיר גם בפנים, ואני נהנה מהחיים. אני עסוק מאוד וכיף לי. כולם מסביבי משתאים, אבל אני מקבל זאת כעובדה, ומנצל אותה בכל רגע בחיים".
צפו בריאיון: הנער ששרד את המחנות בשואה ומאז לא מפסיק להציל חיים
לרון הוא ככל הידוע הרופא הפעיל הקשיש ביותר בישראל. הוא נולד בשנת 1927 בבוקובינה, אז עיר ברומניה והיום באוקראינה. כשהיה בן 14 פרצה מלחמת העולם השנייה, והוא ומשפחתו גורשו בידי השלטון הפאשיסטי הרומני למחנות ריכוז, שם עבד בבית יציקה כחרט. "הנאצים לקחו לי את גיל ההתבגרות", הוא מספר. "הייתי רק ילד כשלקחו אותנו למחנה כפייה, ומסביב ראיתי רק מוות נורא. זה מותיר צלקת ושבר עמוק, שמלווים אותך לאורך כל החיים. אולי זה מה שהוביל אותי לרצון לשאוף קדימה, לחיות את החיים ולנצח אותם, ולהעניק חיים לילדים אחרים במציאות אחרת לגמרי".
לרון השלים את לימודיו בתיכון בסוף המלחמה, ומייד אחריהם החל בלימודי הרפואה ברומניה. שם היה פעיל גם בארגון סטודנטים ציוני. בשנת 1947 עלה לארץ באוניית מעפילים, שנלכדה בידי הבריטים, וגורשה על כל נוסעיה למחנות מעצר בקפריסין. אחרי ההכרזה על הקמת המדינה הוא עלה לארץ, השלים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, והתמחה ברפואת ילדים בבית החולים רמב"ם. בתום ההתמחות, המשיך להתמחות נוספת באנדוקרינולוגיית ילדים.
עוד הכי ישראלי לחצו כאן

היום שלו עמוס ומתחיל מוקדם בבוקר: הוא מתעורר בשש, נוהג בעצמו מרמת אפעל לבית החולים שניידר בפתח תקווה, שם הוא עדיין עובד כאנדוקרינולוג ילדים שלוש פעמים בשבוע. בשאר הימים הוא מקבל פציינטים במרפאתו הפרטית, כותב מחקרים, מעביר הרצאות ומשתדל גם ליהנות מקריאת ספרים, האזנה לקונצרטים ובילוי עם ילדיו ונכדיו
לאורך שנות פעילותו הארוכות צבר לרון לזכותו הישגים רבים: הוא פרסם מספר שיא של 30 ספרים ו-1,700 (!) מאמרים על מאות המחקרים שביצע. הוא זכה בפרסים רבים בארץ ובעולם, כולל פרס ישראל לרפואה, שהוענק לו בשנת 2009.
בראש תגליותיו עומדת המחלה שקיבלה את שמו – תסמונת לרון. הלוקים במחלה זו סובלים ממאפייני גמדות, אף שבגופם רמות תקינות של הורמון הגדילה. לרון גילה את הסיבה לכך: פגם גנטי בקולטים של הורמון גדילה, הגורם לננסות.
לרון נשוי לאהבתו הראשונה, טובה בת ה-93. הוא אב לארבעה ילדים וסב לעשרה נכדים. היום שלו עמוס ומתחיל מוקדם בבוקר: הוא מתעורר בשש, נוהג בעצמו מרמת אפעל לבית החולים שניידר בפתח תקווה, שם הוא עדיין עובד כאנדוקרינולוג ילדים שלוש פעמים בשבוע. בשאר הימים הוא מקבל פציינטים במרפאתו הפרטית, כותב מחקרים, מעביר הרצאות ומשתדל גם ליהנות מקריאת ספרים, האזנה לקונצרטים ובילוי עם ילדיו ונכדיו.
ההספק האקדמי שלך בלתי נתפס. איך מגיעים להיקפים עצומים כאלה של מחקר ופרסומים? "אני לא מסתכל על זה כך. אחרים מביעים השתאות, אבל אני לא נדהם. אני רגיל להסתכל בכל רגע ורגע על התגלית הבאה, על הריפוי הבא, ומשתדל לנצל כל דקה. אני לא באמת יודע מה יילד יום, אז בינתיים אני מנצל כל רגע ליצור ולהתקדם. גם עכשיו אני עובד על כמה מחקרים, ועל הרצאות שצפויות לי בכמה מדינות בעולם".
מה עוד אתה רוצה לגלות? "גילינו, אני וצוות החוקרים שלי, שבמחלה ע"ש לרון האנשים מוגנים בפני סרטן לכל החיים. חלק מהמחקר שלנו הוא לגלות את הסוד לכך, מה המנגנון הביולוגי, מטבולי וגנטי, שמגן מהתפתחות הסרטן. הלוואי שאני או חוקרים אחרים יגלו את סוד הקסם, שעשוי להוביל לפריצת דרך רפואית".
מה תמליץ לאחרים שרוצים להמשיך להיות כה חיוניים בגיל מופלג? "הלוואי שידעתי. אני שמח על כך שאני עדיין מסוגל. הטיפ שלי לאחרים הוא לעבוד כל עוד אתם יכולים, ותשתמשו באברים לפני שהם מתנוונים. כמובן, חשוב לשמור על אורח חיים בריא, לחץ דם תקין, רמות שומנים וסוכר תקינים, פעילות גופנית, הימנעות מעישון ותזונה נבונה. אלה הדברים שאנחנו יכולים לנווט בהם – אבל כל השאר נתון לגנטיקה".
יש לך חרטות? "אני מצטער שאבי, שהלך לעולמו בגלל מחלת לב, לא הספיק לראות אותי מקבל את פרס ישראל. זה כאב לי, כיוון שהוא דרבן אותי בכל המובנים. לא רק בהיבט האקדמי. הוא לימד אותי אהבת הספר ולאהוב תרבות".
אתה מפחד מהסוף? "אני לא מפחד מסוף החיים. אני יודע שלא אחיה עוד שנים רבות, ברור שחושב גם על המוות, אבל הוא לא מדכא אותי".
אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

הפרופ' לרפואה הכי צעיר בישראל: עבדאללה ותד בן ה-35

כשבני גילו רק מסיימים את לימודי הרפואה ומתחילים בהתמחות הארוכה, פרופ' עבדאללה ותד בן ה-35 מהיישוב ג'ת קיבל קידומת אקדמית חדשה: הפנימאי-ראומטולוג מהיישוב ג'ת הפך לפרופסור לרפואה הצעיר בישראל. התואר הוענק לו לאחר שנים של מחקר בתחום הראומטולוגיה. הוא ערך עשרות מחקרים והקדיש את השנים האחרונות לא רק לטיפול בחולים אלא גם להוראת סטודנטים: "לא עשיתי שום דבר בשביל תואר", אומר פרופ' ותד, "התואר זניח ורק אחד מאבני הדרך למטרה שלי לחקור, לגלות ולרפא בתחום הראומטולוגיה. לא אשקר כשאודה שהמטרה היא להותיר חותם בעולם".
3 צפייה בגלריה
ד"ר עבדאללה ותד
ד"ר עבדאללה ותד
ערך עשרות מחקרים והקדיש שנים לחולים וגם להוראה. הפנימאי-ראומטולוג פרופ' עבדאללה ותד
(צילום: יריב כץ)
פרופ' ותד, בן לשושלת שהולידה אקדמאים בכירים רבים, החל ללמוד רפואה באיטליה לאחר שסיים תיכון. בתום הלימודים חזר לארץ, סיים התמחות בת ארבע שנים ברפואה פנימית והמשיך לתת התמחות בראומטולוגיה. תוך כדי הלימודים פרסם כ-200 מאמרים, רבים מהם עוררו עניין רב בכנסים רפואיים בינלאומיים.
במקביל לעבודתו מקדיש פרופ' ותד את זמנו גם ללימוד סטודנטים לרפואה ומתמחים במרכז הרפואי שיבא. פרופ' ותד נשוי לסמאא, והשניים הורים למריה בת ה-6, איבראהים בן ה-5 ושרה בת ה-5 חודשים: "לפני הרפואה הייתי כדורגלן ורכבתי על סוסים ואני מקווה לחזור לזה מתישהו. אני אוהב לטייל, לדוג, אבל ממוקד בעיקר בעבודה".
אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

הכי תורמת חלב אם בארץ: 160 ליטר בארבע שנים

עינת אלמון-זייפה, מלווה הורות ראשונית ומדריכת הנקה מרעננה היא שיאנית תרומות חלב האם בישראל. מספטמבר 2019, זמן קצר לאחר לידת בנה השלישי ועד היום, תרמה 160 ליטרים של חלב אם המיועדים לתינוקות שנולדו לאמהות שאינן יכולות להניק, או להורים גברים. לפרויקט שמתבצע באמצעות בנק חלב האם שותפה כל המשפחה: השקיות מקושטות בציורי הילדים, בן הזוג רושם על כל שקית את התאריך וכמות החלב שנשאבת, וגם הדר עמית, יועצת הנקה מבנק חלב האם כבר הפכה לבת בית.
"כל הסיפור לוקח חמש דקות מכל צד, בוקר וערב", מספרת אלמון-זייפה, "המשפחה יודעת שאסור להפריע לאמא בזמן השאיבה, כדי שאקפיד על סטריליות נדרשת. אני מקפידה לבצע בדיקות דם תקופתיות בניידת תרומות הדם של מד"א שנמצאת בסמוך לבית שלי. לפני שהתחלתי עם תרומת החלב, מנהלת בנק חלב האם, ד"ר שרון צברי-ברנסבורג, וידאה איתי קודם שהתינוק שלי, שניזון רק מחלב אם, מקבל את כל צרכיו. הוא בן השלוש וחצי היום, ועדיין מקבל ממני חלב אם. כך שתרומת החלב אף פעם לא על חשבון הילדים, אלא כמו ארוחה נוספת שאני תורמת".
היוזמה להקמת בנק חלב האם בישראל החלה בנובמבר 2017, כשמשרד הבריאות נעתר לבקשת מד"א. חלב אם מכיל יותר מ-100 מרכיבים שתעשיית הפורמולות אינה מסוגלת לשחזר. "החלב שלי הולך ומתמעט, אבל אמשיך לנסות כמה שאפשר. הסיפוק בנתינה הוא אדיר, וזכיתי לתרום משהו מעצמי לאחרים", סיכמה עינת אלמון-זייפה.
אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

המשפחה הכי תורמת דם: הגלרנטרים מרעננה

זה התחיל בתרומת דם שגרתית: משה גלרנטר (78) מרעננה, אז סטודנט לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, הגיע למבצע התרמה של מד"א בקמפוס. מאז – הוא פשוט לא מפסיק. גלרנטר תרם עד היום קרוב ל-300 מנות דם, וסחף עם ה"שיגעון" הזה גם את בני משפחתו. יחד הם הפכו לשיאני תרומות הדם עם 664 מוצרי דם שתרמו עד היום.
גלרנטר, נשוי, אב לארבעה בנים וסב לנכדים ונין, יצא לגמלאות לפני 12 שנה, ולצד תרומות הדם האינטנסיביות שלו ושל משפחתו, החליט להתנדב במרכז שירותי הדם של מד"א. הוא מגיע לשם מדי יום ומנהל את זימוני התורמים הדחופים להצלת חיים של מאושפזים הזקוקים למנת דם פלסמה או טסיות דחופה.
והמשפחה כאמור, זורמת איתו ועם נוזל החיים שהם תורמים: אחד מבניו יחגוג בקרוב את התרומה ה-150 של מנות דם ומוצריו, בן נוסף תרם עד כה 100 מנות, ושניים נוספים תרמו עד כה 50 מנות. "אין מפגש משפחתי או חברי שהנושא לא עולה. אנחנו מסבירים את החשיבות העצומה של התרומות שמצילות חיים של חולי סרטן, פצועי טראומה ורבים נוספים. אני גאה במשפחה האמיצה שלי, ומקווה שעם ישראל יבוא יתרום ויעזור לנו להציל חיים".
אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

בית החולים הכי גדול במזה"ת: 849 דונם, 1800 מיטות

בית החולים הגדול בישראל ובמזרח התיכון הוא המרכז הרפואי שיבא. כיאה למוסד שכזה, הוא נושא על כתפיו היסטוריה מרשימה. הוא הוקם בשנת 1944 כ"בית החולים מספר 26 של חיל האוויר המלכותי" הבריטי". במלחמת העצמאות, נכבש וד"ר חיים שיבא, מפקד השירות הרפואי, הורה לשפצו ולהפכו לבית חולים צבאי בשטח המושבה תל ליטוינסקי - לימים חלק מרמת גן.
ב-1 ביוני 1953 הפך לבית החולים ממשלתי אזרחי, ושיבא מונה למנהלו. ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון בחר את שמו "תל השומר" 'שביטא את הרצף ההיסטורי בין אגודת השומר לצה"ל. בשנת 1971, עם פטירת מייסדו, שונה שמו ל"מרכז הרפואי שיבא".
שטחו 849 דונם, והוא כולל כ-1,800 מיטות בכ-70 מחלקות. המרכז הרפואי מעסיק כ-10,000 עובדים, 70 אחוזים מהם נשים. 20 אחוזים מכוח האדם שלו הם רופאות ורופאים, 30 אחוזים הם אחים ואחיות, וכל היתר משמשים במקצועות פרא-רפואיים, מינהל ומשק. לצדם פועלים עוד כ-1,500 מתנדבים.
אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

בית החולים הכי קטן (ודרומי) בארץ: כולל מסוק פרטי

כ-350 קילומטרים דרומה משיבא נמצא בית החולים הקטן בישראל (וגם הכי דרומי): המרכז הרפואי יוספטל.
בשנת 1968 הוקם בית החולים יוספטל שמשרת את 65 אלף תושבי אילת והסביבה, ואת התיירים שפוקדים את העיר. בית חולים שבבעלות שירותי בריאות כללית מפעיל חדר מיון, מחלקות אשפוז, מרפאות חוץ ומכונים, מכשיר CT ומכשיר תא לחץ. מקרים מורכבים מועברים במסוק של בית החולים למרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע.
גודלו הבנוי של בית החולים הוא 13 דונמים הנפרסים על פני שטח של 50 דונמים ובקרוב מתוכננים במקום מבנים נוספים כחלק מפרויקט הרחבת בית החולים. כיום מעסיק יוספטל 350 עובדים.
3 צפייה בגלריה
יוספטל
יוספטל
משרת את 65 אלף תושבי העיר אילת והתיירים הרבים. בית החולים יוספטל
(צילום: נועה סיטי אליהו )
עוד הכי ישראלי שקוף