בית הכנסת העתיק ביותר בישראל – בפאתי העיר מודיעין
במשך שנים, הסברה המקובלת בעולם המחקר הייתה שבית הכנסת הקדום ביותר הידוע בארץ ישראל, ממנו נותרו שרידים עד ימינו, הוא מתקופת החשמונאים, מהשנים 50-75 לפני הספירה, והוא נמצא סמוך ליריחו, במתחם ארמונות החורף.
אולם, לטענת פרופ' בועז זיסו, ארכיאולוג מומחה לתקופות הקלאסיות במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בית הכנסת בפאתי העיר מודיעין (ח'רבת אום אל-עומדאן) הוא הוותיק מכולם.
10 צפייה בגלריה
עבר ארבעה שלבים של בנייה, הרס ושיקום בעת העתיקה. בית הכנסת הקדום במודיעין
(צילום: פרופ' בועז זיסו)
"כתובת תאודוטוס בן וטנוס מעידה על קיום בית כנסת בסוף ימי הבית השני בעיר דוד ומספרת על שלושה דורות של ראשי בית כנסת, כך שייתכן שהמבנה שבה הכתובת ניצבה היה קדום עוד יותר. למרבה הצער המבנה בירושלים לא שרד. אבל כמבנה קיים, בית הכנסת בפאתי העיר מודיעין הוא העתיק ביותר בארץ ישראל", הוא מסביר.
ארבעה שלבי בנייה
סלע המחלוקת בין החוקרים השונים בא על רקע העובדה שבית הכנסת במודיעין עבר ארבעה שלבי בנייה, הרס ושיקום בעת העתיקה, ונעוץ בזיהוי תפקיד שני שלביו הראשונים. השלב הראשון היה בתקופה ההלניסטית (השלב הסלווקי – המחצית הראשונה של המאה השנייה לפני הספירה). "לא ברור אם בשלב זה מדובר בבית כנסת או במבנה ציבור שהוקם בכפר יהודי קדום", מחדד פרופ' זיסו – וממשיך לשלב הבא בבנייה, מהתקופה החשמונאית (המחצית השנייה של המאה השנייה לפני הספירה, עד למחצית הראשונה של המאה הראשונה לפני הספירה): חופרי האתר מטעם רשות העתיקות, אלכסנדר און ז"ל וד"ר שלומית וקסלר-בדולח, זיהו מבנה ציבורי ששימש כנראה כבית כנסת באותה תקופה.
בימי הורדוס המלך (במחצית השנייה של המאה הראשונה לפני הספירה), הוקם בית כנסת על גבי אותו מבנה ציבורי קדום. מבנה זה שימש את הכפר היהודי במשך כמאה שנה – עד לקצו במרד הגדול. אחרי מרד החורבן שוקם בית הכנסת, בצידו נחצב מקווה טהרה, והוא תפקד עד לחורבנו הסופי במרד בר כוכבא.
10 צפייה בגלריה
אולם גדול, מוקף ספסלים, ומקווה טהרה צמוד לבית הכנסת. אתר החפירות במודיעין
(צילום: פרופ' בועז זיסו)
סממנים לקיומו של בית כנסת
לדברי פרופ' זיסו, בתקופת המשנה והתלמוד היה בית הכנסת סימן ההיכר האדריכלי החשוב ביותר לקיומן של קהילות יהודיות. "המבנים הללו מזוהים על פי מאפיינים ארכיאולוגים, אדריכליים, עיטוריים ולעיתים אף מגלים בהם כתובות. למשל, משקופים מעוטרים במנורות, כתובות בעברית, בארמית וביוונית, כותרות, עמודים מגולפים, רצפות פסיפס ושורה של ממצאים מובהקים, מלמדים על קיומו של בית כנסת".
בבתי הכנסת מימי הבית השני, כמו המבנה בפאתי העיר מודיעין, המאפיינים המובהקים הללו חסרים. לכן מסתמכים החוקרים על סממנים אחרים המעידים על קיומו של בית כנסת – כמו למשל עצם קיומו של אולם גדול, מוקף ספסלים, בלב כפר המזוהה ככפר יהודי על פי מגוון ממצאים ארכיאולוגיים. "במקרים כאלה מסיקים הארכיאולוגים כי מדובר בבית כנסת, מה גם שמן המקורות הכתובים אנו לומדים שבתי כנסת נפוצו ביישובים כפריים ועירוניים בשלהי תקופת הבית השני", הוא מסכם.
המבנה ביריחו לא ברור
פרופ' זיסו מדגיש כי בעוד במקורות הכתובים מצויים אזכורים לבתי כנסת, בממצא הארכיאולוגי הם נדירים באופן יחסי ונדרשת עוד עבודה בתחום. מעבר לכך, הוא מציין כי "לבתי הכנסת בזמן הבית השני היה תפקיד שונה לעומת התקופה שאחרי החורבן. כל עוד בית המקדש עמד על תילו והיווה מרכז דתי לעם היהודי, בית הכנסת שימש כמבנה קהילתי ציבורי בעל מגוון תפקידים. אחד התפקידים החשובים של בית הכנסת היה קריאה בתורה ולימוד התורה. המקורות שבידינו מספרים על התכנסות יהודים ולימוד בשבת. על תפקידי בית הכנסת אנו לומדים ממקורות, כגון פילון האלכסנדרוני, יוספוס והברית החדשה.
10 צפייה בגלריה
שימש כמבנה קהילתי ציבורי בעל מגוון תפקידים. בית הכנסת במודיעין בעת החפירות
(צילום: פרופ' בועז זיסו)
אחרי חורבן הבית השני היהדות עיצבה את עצמה מחדש והתגבשה התפילה בציבור, המכוונת לעבר ירושלים. בתי הכנסת מהתקופה שאחרי החורבן הותאמו אדריכלית לצרכים החדשים הללו
"בנוסף, יש לנו את כתובת תאודוטוס בן וטנוס שנגנזה במאה הראשונה לספירה בתוך מתקן מים בעיר דוד והתגלתה ב-1913. מקור הכתובת בבית כנסת שפורק עוד בימי הבית השני. נוסח הכתובת מלמד על מרכזיות הלימוד והקריאה בתורה בבית הכנסת. אחרי חורבן הבית השני היהדות עיצבה את עצמה מחדש והתגבשה התפילה בציבור, המכוונת לעבר ירושלים. בתי הכנסת מהתקופה שאחרי החורבן הותאמו מבחינה אדריכלית לצרכים החדשים הללו: תפילה בציבור לעבר ירושלים".
על המבנה ביריחו, הטוען לכתר הראשוניות אך מעורר מחלוקת וסימן שאלה גדול, הוא אומר: "להבדיל ממודיעין, שם המבנה ברור, קשה להבין ולפרש את השרידים ביריחו, מאחר שיש שם כמה שלבים אדריכליים וחומר הבנייה העיקרי הוא לבני בוץ על יסודות חלוקי אבן. עדיין יש ויכוח האם מבנה בית הכנסת ביריחו הוא אכן אולם (מקורה) או שמא גן נוי מוקף עמודים שמרכזו קטור, כלומר פתוח לשמיים".
לסיום, מדגיש זיסו כי יש צורך לא רק לחפור, אלא נדרשת השקעה שיטתית בטיפול, בשימור ובהנגשה לקהל של מבנים קדומים מעין אלה שנדונו בכתבה, לטובת כלל הציבור. הוא מעריך את השקעת המשאבים במודיעין ומתרשם ממצבו של האתר כיום: "העובדה שהמבנה ממוקם במקום טוב באמצע, ויש רשות מקומית שמחויבת לטיפול באתר, בהחלט מסייעת".
הוא מעיר כי "יכול להיות שאם המבנה היה ממוקם על גבעה צחיחה שאיש לא שם לב אליה, גורלו היה דומה לגורלם של אתרים רבים בארץ הסובלים מהזנחה, מפגיעה, משוד ומוונדליזם. כשיש בעל בית שמרים את הכפפה כמו עיריית מודיעין שלוקחת אחריות, וגורמי תכנון שהרחיקו את הבנייה כדי לא לפגוע באתר – הציבור כולו מרוויח בדורנו, וגם בדורות הבאים. בכל זאת, זה חלק מזהותנו היהודית".
בית הכנסת הגדול בישראל "יכול להכיל אלפי אנשים"
בית הכנסת הגדול ביותר בישראל, ולמעשה בעולם, הוא בית המדרש של חסידות גור. הוא שוכן בשכונת רוממה שבירושלים, על שטח של כ-14 דונם. על פי נתוני עיריית ירושלים, השטח הבנוי של בית הכנסת הוא 11,827 מטרים רבועים, ו"המקום יכול להכיל אלפי אנשים".
חג השבועות הוא המועד שבו מגיע המספר הגדול ביותר של חסידי גור מכל הארץ, כדי להתפלל לצידו של האדמו"ר, רבי יעקב אריה אלתר בן ה-83. בכיר בחסידות אמר ל-ynet כי לאורך החג מתפללים באולם המרכזי "כ-20 אלף גברים וילדים, ונוסף על כך בעזרת הנשים יש עוד כעשרת אלפים נשים, כך שהמספר הכולל הוא כ-30 אלף איש". אגב, בשל גילו המתקדם של הרבי מגור, הוא עבר לאחרונה לגור בתוך המתחם הענק, בצמוד לבית הכנסת.
במקור, המבנה שהוקם ב-1997 היה הרבה יותר קטן. בזכות הריבוי הטבעי, ככל שחלפו השנים המקום היה צר מלהכיל את כל החסידים. לכן הוחלט על מבצע התרמה שאפשר את הקמתו של אגף חדש. רק בשנה שעברה חוברו שני האגפים ונוצר חלל ענק שבו מתקיימות התפילות.
מי שעיצב את בית הכנסת הוא אהרן אסטרייכר, חסיד בעלז שנולד בניו יורק ובאופן יוצא דופן בחר ללמוד אדריכלות. עם השנים הגיע אסטרייכר לישראל, והוא עיצב עד היום מאות בתי כנסת ואתרי מורשת יהודיים, ובכלל זה גם את בית הכנסת הכי גדול בישראל.
מסע ההלוויה הגדול ביותר: אלפים צעדו ברגל מכביש 1
בעוד כחצי שנה ימלא עשור להלווייתו של הרב עובדיה יוסף, שגם לפי ההערכות הזהירות ביותר, נחשבת להלוויה הגדולה בתולדות המדינה מבחינת מספר המשתתפים. שעות ספורות לאחר הפטירה, בטקס פרטי ולא ממלכתי, התאספו מאות אלפים כדי לחלוק כבוד אחרון לרב הנערץ.
בתקשורת החרדית היא תוארה כ"הלוויית המיליון", ואילו על פי אומדן המשטרה, השתתפו בנקודת השיא בקבורת הרב כ-750 אלף עד 800 אלף בני אדם. הערכות מתונות יותר הצביעו על כמחצית – 450-400 אלף, ויש גם חברה פרטית שהחמירה עוד יותר ונקבה במספר 275 אלף.
זה קרה ב-ג' בחשוון תשע"ד, 7 באוקטובר 2013. הרב נפטר באותו יום בשעות הצהריים המוקדמות, בגיל 93. מסע ההלוויה נקבע לשעה 18:00, ובינתיים נהרו המונים מכל רחבי הארץ לבירה – עד שמחלף הראל בכביש 1 נחסם לחלוטין לתנועת כלי רכב פרטיים, וכך גם כביש 443. רבים עזבו את המכוניות בצד הדרך וצעדו ברגל שעה ארוכה כדי להשתתף באירוע.
10 צפייה בגלריה
המוניים נהרו מכל רחבי הארץ. אבלים במסע ההלוויה של הרב עובדיה יוסף
(צילום: אוהד צויגנברג)
המונים הצטופפו כדי ללוות למנוחות את הרב בבית ההלוויות שמגר, שם ספדו לו ראש הממשלה נתניהו ונשיא המדינה דאז שמעון פרס. מסע ההלוויה נמשך לכיוון ישיבת "פורת יוסף", ובתום שורת הספדים מפי רבנים בכירים ובניו של הרב המנוח, נמשך המסע עד לנקודת הסיום – בית הקברות סנהדריה, המרוחק כשני קילומטרים מהישיבה. בגלל הדוחק העצום, כלי הרכב של החברה קדישא עם מיטת הרב יוסף נע באיטיות רבה, והנסיעה ארכה לא פחות משלוש שעות. לבקשת הרב הוא נטמן בקבר פשוט, כאחד האדם, לצד קברה של אשתו, מרגלית.
בעשור שחלף מאז היו עוד הלוויות המוניות בישראל – כמה וכמה מהן של רבנים בכירים, ובהשתתפות רבים מהציבור החרדי, הדתי והמסורתי שנוהג לחלוק כבוד למתים בהמוניו – אבל גם מספר המשתתפים בהלוויה ההמונית של הרב חיים קניבסקי בשנה שעברה לא התעלה על זה שנכח במסע ההלוויה של הראשון לציון.
10 צפייה בגלריה
ההכנות להלוויית הרב החלו עוד בחייו, לקראת אירוע בסדר גודל היסטורי. הרב עובדיה יוסף
(צילום: מיכאל קרמר)
למעשה, כדי למנוע תקלות (או חלילה אסון), החלו ההכנות להלוויית הרב עובדיה יוסף עוד בחייו. היועץ האסטרטגי איציק סודרי – הדובר המיתולוגי של ש"ס ואחיה של יהודית יוסף, אשת הרב משה, בנו הצעיר של "מרן" – נפגש עוד לפני הפטירה עם בכירי מחוז ירושלים של המשטרה, בשם המשפחה והתנועה כאחד. הוא הכין אותם לאירוע בסדר גודל היסטורי – וצדק.
התנ"ך הזעיר ביותר: שבב מצופה זהב בעובי 20 ננומטר
כשהאסטרונאוט הישראלי השני, איתן סטיבה, יצא לחלל החיצון, הוא לקח איתו עותק של תנ"ך הננו שפותח ויוצר בטכניון – התנ"ך הקטן ביותר שנוצר בישראל בפרט ובעולם בכלל.
תנ"ך הננו הוא שבב סיליקון מצופה בשכבת זהב דקיקה בעובי 20 ננומטר ובשטח חצי מילימטר רבוע (כשטחו של גרגיר סוכר), שעליו נחרתו 1.2 מיליון האותיות של ספר התנ"ך באמצעות אלומת יונים ממוקדת. קריאת הטקסט העתיק אפשרית רק באמצעות מיקרוסקופ המאפשר הגדלה של פי עשרת אלפים. החידוש הטכנולוגי הזה, המדגים את חכמת המזעור, נוצר במעבדות הטכניון בשיטה המזכירה חקיקה באבן.
10 צפייה בגלריה
הקריאה מתאפשרת רק באמצעות מיקרוסקופ ובהגדלה של פי עשרות אלפים. תנ"ך הננו
(צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)
את הרעיון למזעור התנ"ך הגו ב-2007 פרופ' אורי סיון, כיום נשיא הטכניון, וד"ר אוהד זוהר מהמכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי (RBNI), כחלק מתוכנית חינוכית שפותחה במכון ונועדה להגביר את ההתעניינות של צעירים במדעי הננו ובננוטכנולוגיה. את ייצור השבב ופיתוח התוכנה המאפשרת לחרות עליו הוציאו לפועל מהנדסי מרכז זיסאפל לננו-אלקטרוניקה בטכניון.
לרגל חגיגות היובל למוזיאון ישראל בירושלים, שהתקיימו ב-2015, הכינו מהנדסי הטכניון עותק מיוחד עבור המוזיאון, שהוצג בהיכל הספר – מקום משכנן של מגילות קומראן וכתר ארם צובא. עותקים נוספים של תנ"ך הננו הוכנו במיוחד בטכניון והוענקו לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 ולספריית דיבנר במוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקנית בוושינגטון, השייך למוסד הסמית'סוניאן.
מגילת אסתר הארוכה ביותר: יותר מ-34 מטר רץ
האמן אבנר מוריה (70) נכנס לפני כשנתיים לספר השיאים של גינס עם מגילת אסתר הארוכה ביותר בעולם – 28.03 מטר רץ, שאותה צייר ואייר. לאחרונה הודיע כי השלים תוספת למגילה, במטרה לשבור שיא נוסף: המגילה הגדולה בעולם. במדידה של המגילה הנוכחית, שנעשתה בינואר 2023 בידי מודד מוסמך ובנוכחות שני עורכי דין, נקבע כי אורכה הוא 34.29 מטר רץ.
10 צפייה בגלריה
מעל מיליון משיכות מכחול ועבודה של 17 שנים. האמן אבנר מוריה מאייר את המגילה
(יצחק לרר)
10 צפייה בגלריה
צוירה על גבי 35 יריעות קלף שנתפרו וחוברו יחד, ומתארת את החצרות וארמון הפאר של פרס. המגילה הארוכה בעולם
(בת-שבע סובלמן)
מגילת אסתר המאוירת של מוריה הנקראת "די גאנצא מגילה" (המגילה השלמה). היא נוצרה בעבודה שנמשכה 17 שנים ובביצוע של מעל למיליון משיכות מכחול. המגילה הגדולה נוצרה על גבי 35 יריעות קלף שנתפרו וחוברו יחד, ובה מצוירים ארמון הפאר וחצרות המלוכה של פרס העתיקה, הנפשות הפועלות והסיפור ההיסטורי של המגילה.
האיורים מלווים את הטקסט המקראי, בדומה למגילות עתיקות. "כשהגשתי את המגילה הארוכה בעולם היא הייתה קטנה ב-1.60 מטר מהגדולה ביותר", סיפר מוריה. "למעשה בשיא גינס יצרו בשבילי קטגוריה נוספת לפני שנתיים, ורציתי שהיא תהיה גם הכי גדולה, אז הוספתי עוד תשע יריעות נוספות ל-29 הקיימות ששלוש מתוכן החלפתי בשביל רצף ויזואלי. המגילה החדשה היא למעשה גם ארוכה יותר מזו שנקבעה בשיא גינס לפני שנתיים, כי התוספות שינו גם את האורך".
מוריה משתייך לדור הראשון של אמנים ישראלים ילידי הארץ. עבודותיו מוצגות ברחבי הארץ, במוזיאון המטרופוליטן והמוזיאון היהודי בניו יורק, במוזיאון השואה בוושינגטון ועוד.
- השמות הכי נפוצים, המשפחות הכי גדולות ועוד הכי בחדשות
- האיש שהלך את שביל ישראל 18 פעמים ועוד הכי בחופש
- העיר הכי זולה, הארמון הכי מהאגדות ועוד הכי בנדל"ן
- הישראלית הכי מתגרשת ומתחתנת - הכי ביחסים
- הפרופסור הכי צעיר, האם הכי נדיבה ועוד הכי בבריאות
- הספר הכי מתורגם, המוזיקאי שניגן ב-19 הרכבים ועוד הכי בתרבות
- הכדורסלנית שכדררה עד גיל 80, השיא הכי עתיק ועוד הכי בספורט
- הרהיט הפופולרי, האדריכלית המשפיעה ועוד הכי בעיצוב / אדריכלות
- האינפלציה הכי מטורפת, הפרויקט הכי ממושך ועוד הכי בכלכלה
- האתר הכי ותיק, הישראלי הכי בכיר ועוד הכי בדיגיטל
- החתונה הכי נוצצת, הפרידה הכי שוברת ועוד הכי ברכילות
- המפלס הגבוה, הנחל הארוך, הטורף הכי גדול ועוד הכי בסביבה
- המותג הכי מצליח, הסופר-מודל הכי חלוצית ועוד הכי באופנה
- הפיזיותרפיסט שפרסם הכי הרבה ספרי בישול - הכי באוכל
