מאות אלפי ישראלים יעשו את דרכם בקיץ הקרוב לחופשה בחו"ל, אחרי שנתיים וחצי של קורונה, מסכות, סגרים וסגירת נתב"ג. אבל כדי שתיהנו מהחופשה וגם תחזרו בשלום, יש כמה נושאים בריאותיים שחשוב להתייחס אליהם וגם כמה הכנות שכדאי לא לפספס - רגע לפני.
טיפול מונע וחיסונים מתאימים יכולים לחסוך את רוב הצרות שמחכות לכם שם. שימו לב שההמלצות עשויות להשתנות מעת לעת, ולכן כדאי להיוועץ במרפאת מטיילים כדי לקבל את ההמלצות המעודכנות.
6 צפייה בגלריה
מטוס נוסעים
מטוס נוסעים
להתכונן בריאותית לפני שעולים על הטיסה לחו"ל
(צילום: shutterstock)

טיפים לכל היעדים

1. מדיניות קורונה. בררו מה מדיניות הקורונה ביעדים אליהם אתם מגיעים ובצעו את הבדיקות והחיסונים המתאימים. ודאו שיש ברשותכם את האישורים הנדרשים באנגלית. בחלק מהמדינות קיימת אפליקציית רמזור ירוק שמאפשרת לכם לקבל את אישור הכניסה למקומות סגורים.
2. מספרים חשובים. הכניסו לטלפונים של בני המשפחה את הטלפונים של מוקד החירום במדינת היעד (למשל: ארה"ב, קנדה ומקסיקו – 911).
3. רופאים זמינים. מומלץ לברר דרך חברת הביטוח שלכם על רופא משפחה או רופא ילדים הדוברים את שפתכם וממוקמים באזורים שבהם תשהו.
4. תרופות שחשוב לקחת. קופות החולים בישראל מאפשרות לכם להצטייד בתרופות בסיסיות לשעת חירום, למשל: משחות לגירוד או פריחה, טיפות לדלקת עיניים ואוזניים, אבקת מינרלים לטיפול בהתייבשות, תרופה לתולעים ואפילו משטח גרון לחיידק סטרפטוקוק או בדיקת אנטיגן ביתית לקורונה. תרופות כאלה יחסכו לכם כאב ראש וריצות בחיפוש אחר רופא או בית מרקחת. הקפידו ליטול בתיק היד שלכם את כל התרופות לכל תקופת הנסיעה ולכמה ימים נוספים למקרה שתיתקעו ביעד. אם אתם משתמשים במזרק (כמו אינסולין), בקשו מהרופא בקופה אישור באנגלית על כך אותו תוכלו להציג במקרה הצורך בביקורת הגבולות.
6 צפייה בגלריה
תרופות טיול לחו"ל
תרופות טיול לחו"ל
הכינו את התרופות שאתם זקוקים להן לתקופת הנסיעה
(צילום: shutterstock)
5.תרופות אסורות. בחלק ממדינות היעד אסור להכניס תרופות מסוימות. למשל – קנאביס רפואי, אסור בשימוש במדינות רבות שם יש אפס סובלנות לשימוש בו, גם אם אתם נושאים אישור על כך. תרופות נוספות האסורות בשימוש כוללות תרופות לשיעול המכילות קודאין, אופיאטים, ואפילו תרופות למיגרנה.
6. הנחיות בריאות מקומיות. אם אתם מתכננים נסיעה למזרח הרחוק, למרכז ולדרום אמריקה או לאפריקה, מומלץ לגשת למרכז רפואת מטיילים באזור מגוריכם ולקבל את החיסונים המומלצים, הנחיות לגבי כללי זהירות ספציפיים ומידע לגבי שירותי הרפואה המקומיים ומחלות נפוצות.
7. לכמה זמן אתם נוסעים. כדאי לזכור שיש הבדל בין מטיילים שנוסעים לתקופה ארוכה עם תוכניות לינה לא מוגדרות, לבין אלה שנוסעים לתקופה קצרה, לטיולים מאורגנים או למלונות פאר. התרמילאים מוגדרים מראש כמטיילים בסיכון גבוה ולכן מקבלים יותר חיסונים. בסיכון גבוה נמצאים גם אנשי עסקים בביקורים חוזרים, או מבקרים למשך מעל ארבעה שבועות. אלה הנוסעים לתקופה קצרה לבד בטיול מאורגן, שוהים בבתי מלון ואוכלים במקומות בעלי היגיינה גבוהה זקוקים לפחות חיסונים.
8. שימו לב להיגיינה. את הבעיות הרפואיות העיקרית שאורבות למטיילים בארצות העולם השלישי אפשר לחלק לשתי קבוצות עיקריות: מחלות שעוברות בשל היגיינה לקויה של מזון ושל מים, ומחלות שעוברות בעקיצות יתושים. ככלל, כל מקור מים עלול להיות מזוהם בטפילים, בחיידקים ובנגיפים, ולכן אין לשתות מי ברז גם במלונות מפוארים. גם את השיניים רצוי לצחצח במים מטוהרים.
  • איך מטהרים מים? בהרתחה, בעזרת תמיסת יוד או עם כדורי כלור.
  • כדאי לזכור שגם בקבוקי מים מינרליים סגורים לא מבטיחים שהמים אכן נקיים. בהקשר הזה שתייה תוססת תהיה בטוחה הרבה יותר, שכן תהליך ההתססה מונע התרבות של חיידקים, נגיפים וטפילים. אם חשבתם להקפיא את המים או להוסיף קוביות קרח למשקה שלכם, כדאי שתדעו שההקפאה לא הורגת חיידקים ונגיפים. לכן גם מומלץ להימנע משלגונים שמקור המים שמהם הוכנו לא ידוע.
  • באשר למזון, אוכל מבושל וחם (כולל בשר) תמיד בטוח יותר ממזון קר, כיוון שהחימום הוא בעל אפקט מחטא. כך למשל, אכילת ירקות חיים עלולה להיות מסוכנת, שכן יש חשש שהירקות גודלו על מי שפכים. לכן מומלץ לאכול ירקות מבושלים במקום סלטים חיים. פירות עם קליפה מוגנים, ואין סכנה באכילתם. הבעיה השכיחה ביותר בקרב מטיילים לארצות אקזוטיות היא שלשול. כדי להימנע מכך שמרו על היגיינה מקסימלית, שכוללת שטיפת ידיים אחרי כל ביקור בשירותים ולפני אכילה.
  • מומלץ להצטייד בתכשירים לניקוי ידיים שמכילים אלכוהול ומתאדים במהירות. במרפאות המטיילים ממליצים להצטייד בטיפול אנטיביוטי למקרה של שלשול חמור. מנגד, מומלץ שלא להשתמש בתרופות עוצרות שלשול, כיוון שהתרופות האלה מאריכות את משך קלקול הקיבה ומונעות את פליטת המזהמים החוצה מהגוף.
9. התמגנו מפני יתושים. חלק גדול מהיתושים מעבירי המחלות עוקצים לקראת שעות החשיכה. לכן אם אתם יוצאים לפני הזריחה או לקראת השקיעה, מומלץ ללבוש בגדים ארוכים ולהימרח בחומר דוחה יתושים. בזמן השהות בחדר הקפידו לסגור את רשת החלון או להתכסות בכילה. התכשירים המומלצים לדחיית יתושים הם אלה שמכילים DEET, שהוא החומר הפעיל נגד יתושים. ודאו שריכוז החומר הוא לפחות 25%.
6 צפייה בגלריה
חיסון חצבת לנוסעת
חיסון חצבת לנוסעת
חיסון חצבת. מומלץ להתחסן נגד המחלה
(צילום: רויטרס)

אירופה

חצבת
על פי המלצות משרד הבריאות, מומלץ לאלה שלא קיבלו שתי מנות חיסון בעברם להתחסן נגד המחלה. בתוך כך, מומלץ להקדים מנת חיסון נוספת לתינוקות בין גיל חצי שנה לשנה. חיסון זה לא יבוא במקום החיסון של גיל שנה.
אנצפליטיס ויראלית TBE
באזור היער השחור באירופה, יעד פופולרי מאוד בקרב מטיילים ישראלים, קיימת קרצייה העלולה להדביק בווירוס העלול לגרום במקרים מסוימים לפגיעה מוחית ולמוות. הווירוס הזה עלול להדביק גם דרך צריכת מוצרי חלב שלא עברו פסטור. מאחר שהווירוס אינו קיים בישראל, החיסון נגדו אינו בחיסוני השגרה של טיפת חלב.
החיסון מומלץ למי שמבקר באזורים הנגועים בקרציות, ובמיוחד ביערות, צידי נהרות, ביצות וסבכי שיחים באזורים עד גובה 1,400 מטרים. הקרציות פעילות בחודשים אפריל עד נובמבר, ועלולות להדביק גם דרך בגדים.
מהלך המחלה: שני וירוסים נמצאים במשפחה העוברת דרך הקרציות: RSSE שנפוץ בעיקר במזרח הרחוק, מזרח רוסיה וסיביר. מדובר בנגיף אלים וקטלני מאוד. וירוס אחר הוא CEE שנפוץ בעיקר במרכז ומזרח אירופה, וידוע כגורם למחלה קלה יותר.
בשני שליש מהמקרים, עקיצת הקרצייה אינה גורמת לתסמינים כלשהם. בשליש מהמקרים, עלולה הקרצייה לגרום לתסמינים דמויי שפעת: חום גבוה, תשישות, בחילות, הקאות וכאבי ראש, המתפתחים עשרה עד 14 יום לאחר העקיצה (כלומר לרוב אחרי שחזרתם הביתה).
התסמינים הללו לרוב חולפים מאליהם. עם זאת, בכעשירית מהנדבקים, תהיה פגיעה קשה במוח ובמערכת העצבים, עד כדי סכנת שיתוק, פרכוסים, אובדן הכרה, נזק מוחי בלתי הפיך ובמקרים נדירים מאוד – מוות.
מניעה: כדי להגן על עצמכם מהדבקה, כדאי שלא לשהות באזורים מיוערים תקופה ממושכת, ולא לצרוך מוצרי חלב לא מפוסטרים באזורים אלה. כמו כן, לאלה היוצאים לאזורים האלה, מומלץ לשקול קבלת חיסון המגן בפני המחלה. החיסון ניתן מגיל שנה, בהזרקה לשריר הזרוע.
את המנה הראשונה צריך לקבל כחצי שנה עד שנה לפני הנסיעה, מנה שנייה חודש עד שלושה חודשים לאחר המנה הראשונה, ומנה שלישית ואחרונה חמישה עד 12 חודשים לאחר המנה השנייה.
החיסון "מחזיק" בגוף שלוש עד חמש שנים, לאחריו צריך לקבל מנת דחף: עד גיל 60 יש צורך במנת דחף כל חמש שנים, מעל גיל 60 – אחת לשלוש שנים.

העולם השלישי

צהבת נגיפית A
מחלה שנגרמת על ידי נגיף הפטיטיס A שעובר לרוב במים ובמזון מזוהמים או במגע עם צואה של אדם שנושא את הנגיף. הנגיף שכיח מאוד בארצות העולם השלישי.
מהלך המחלה: אחרי תקופת דגירה של 40-15 יום מפתח החולה חום גבוה, חולשה, כאבי שרירים, בחילות וצבע צהוב של העור ושל לובן העין. המחלה נמשכת כמה שבועות עד כמה חודשים וגורמת לפגיעה תפקודית קשה, במיוחד בקרב מבוגרים. המחלה עלולה לגרום לפגיעה אנושה בכבד עד צורך בהשתלה.
מניעה: החיסון נגד הפטיטיס A חשוב ביותר לכל היוצאים לארצות העולם השלישי. מומלץ לקבל זריקה אחת לפני הנסיעה, שמגינה באופן מלא בחודשיים שלאחר מכן. מומלץ לחזור ולקבל זריקה נוספת אחרי 12-6 חודשים, מה שייתן לנו הגנה לשנים ארוכות. אנשים שקיבלו בעבר את החיסון המלא (שתי זריקות) או שחלו בעבר בצהבת A לא צריכים לקבל חיסון נוסף.
צהבת נגיפית B
מחלה שנגרמת על ידי נגיף הפטיטיס B, שעובר בנוזלי גוף (דם, הפרשות, זרע) ולכן מידבק במגע עם הפרשות, בעירוי דם, בשימוש במחטים משומשות (בבית חולים, בהזרקת סמים וגם בקעקוע) או במגע מיני.
מהלך המחלה: הנגיף דוגר בגוף כמה חודשים עד שמתפרצת המחלה, שכוללת חום גבוה, כאבי ראש ושרירים, צמרמורת, חולשה וצהבת. רוב החולים מחלימים, אך כחמישה אחוזים ימותו ממנה או יהפכו לנשאים כרוניים של הנגיף, דבר שעלול להביא כעבור כמה שנים לפגיעה קשה יותר בכבד.
מניעה: החיסון נגד הפטיטיס B מומלץ לכל מי שנוסע לארצות העולם השלישי, ובמיוחד למי שנוסע לתקופה ארוכה, מתכנן לקיים מגע מיני לא מוגן, עובד בשירותי הבריאות או חשוף לפציעות.
החיסון ניתן בשלוש מנות, כשהמרווח בין החיסון הראשון לשני הוא כחודש, והשלישי ניתן אחרי שישה חודשים. כחודש לפני הנסיעה מומלץ לקבל את שתי הזריקות הראשונות, וכעבור חצי שנה להשלים את השלישית, שמעניקה חיסון לשנים ארוכות. החל משנת 1992 נכנס החיסון לשגרת החיסונים בישראל, לכן מי שקיבל את החיסון המלא לא צריך להתחסן שוב.

טיפוס הבטן

המחלה נגרמת על ידי חיידק הסלמונלה ובאמצעות מזון או שתייה מזוהמים. היא נפוצה בכל ארצות העולם השלישי, אך המוקד המרכזי שלה הוא הודו.
מהלך המחלה: המחלה מתבטאת בחום שנמשך זמן רב, חולשה קיצונית, כאבי ראש, כאבי בטן, שלשול או עצירות. במקרים קיצוניים היא עלולה להסתיים במוות. ניתן לטפל במחלה באנטיביוטיקה, אך עקב עמידות גוברת של החיידקים לאנטיביוטיקות המקובלות הופך הטיפול לקשה יותר ויותר.
מניעה: החיסון הקיים בארץ ניתן בזריקה אחת ותוקפו כשנתיים. הוא מומלץ לנוסעים להודו ולנפאל לכל זמן שהוא, ולנוסעים לארצות אקזוטיות אחרות לתקופה של יותר מחודש (רשויות בריאות רבות ממליצות חיסון זה לנוסעים לעולם השלישי לכל פרק זמן שהוא).
6 צפייה בגלריה
 כאבי ראש, כאבי בטן, שלשול או עצירות. טיפוס הבטן
 כאבי ראש, כאבי בטן, שלשול או עצירות. טיפוס הבטן
כאבי ראש, כאבי בטן, שלשול או עצירות. טיפוס הבטן
(צילום: shuttertstocck)

פוליו

מחלה זיהומית שפוגעת במערכת העצבים המרכזית. המחלה נפוצה היום באפריקה ובמזרח, בעיקר בהודו. בישראל פרצה מגפת הפוליו האחרונה בשנת 1988, אז ניתן חיסון נגדה לרוב תושבי המדינה.
מהלך המחלה: המחלה פורצת כשבוע עד 12 יום אחרי ההדבקה ועלולה לגרום בחלק מהמקרים לחולשה ולשיתוק של השרירים.
מניעה: החיסון היעיל היום הוא בהזרקת תרכיב סאלק, מנת חיסון הניתנת מעל גיל 18 מקנה חיסון לכל החיים. החיסון מומלץ ליוצאים לאפריקה, הודו, נפאל, בנגלדש ופקיסטן.

טטנוס

מחלה שנגרמת על ידי החיידק קלוסטרידיום טטנוס, וההדבקה נעשית דרך פצע בעור. אפשר להידבק משריטה ממסמר חלוד, נשיכת בעל חיים או מגע בעפר ובצמחייה.
מהלך המחלה: החיידק יוצר רעלנים שמגרים את מערכת העצבים וגורמים להתכווצויות שרירים ולעוויתות בלסת, בצוואר, בגב, בחזה, בבטן ובגפיים. המחלה קטלנית ואין לה מרפא.
מניעה: לא רק מטיילים, כל אדם צריך לקבל זריקת חיסון נגד טטנוס פעם בעשר שנים. המתגייסים לצה"ל מקבלים את הזריקה בעת הגיוס. לפני נסיעה קיימת המלצה לחיסון למי שלא התחסן בחמש שנים האחרונות. החיסון מקנה הגנה גם נגד מחלת הדיפתריה.

דיפתריה

מחלה שנגרמת על ידי חיידק שעובר בדרכי הנשימה וגורם ליצירת קרומים בגרון שגורמים לחנק ולמוות. בעבר הייתה המחלה שכיחה באזורים רבים בעולם, אך מאז הכנסת החיסון שכיחותה פחתה.
מניעה: החיסון נקרא DT נגד דיפתריה וטטנוס, ומומלץ לחדש אותו כל עשר שנים, גם בלי קשר לטיול.

מלריה

400 אלף איש מתים מדי שנה ממלריה, בה נדבקים מאות מיליונים בשנה ברחבי העולם. נתונים קשים אלה הופכים את המלריה למחלה הזיהומית הקטלנית ביותר בעולם.
למחלה, שמועברת בעקיצת יתושה, גורמים ארבעה טפילים, מתוכם שניים שכיחים ביותר: מלריה פלציפרום, שגורם למחלה קשה עד מוות, ומלריה וויוקס, שגורם גם הוא למחלה קשה אך עם פחות סיבוכים. האזור העיקרי שממנו "מיובאת" המלריה הוא אפריקה, שם גם רוב מקרי המלריה הם מהסוג הקשה. אזורים נוספים שבהם המלריה קיימת, אם כי בשכיחות נמוכה יותר, הם דרום מזרח אסיה ודרום ומרכז אמריקה.
מהלך המחלה: המחלה מתחילה בחום גבוה, שבא בגלים ומלווה בכאבי ראש, בצמרמורת ובהזעה, ועלולה לפגוע גם בריאות, בכליות ובמוח. מאחר שהמחלה מתבטאת כמחלת חום לא ספציפית, ישנן טעויות רבות באבחנה. לכן כל חום גבוה בזמן ואחרי נסיעה לארצות שבהן נפוצה המלריה מעלה חשש להידבקות במחלה ומחייב בדיקת דם לאבחונה. איחור באבחנה עלול להוביל לסיבוכים קשים ולתוצאות קטלניות.
מניעה: היתושה שמעבירה את הטפיל היא ממשפחת האנופלס, שעוקצת בעיקר בערב ובלילה. לכן המניעה העיקרית היא הגנה מפני עקיצות יתושים: לבישת בגדים ארוכים בשעות החשיכה ומריחת חומר דוחה יתושים. באזורים רבים באפריקה בתי המלון מצוידים בכילות מעל המיטה, ואם לא – כדאי להצטייד בכילה.

קיימות ארבע תרופות עיקריות למניעת המחלה:

1. מלרון - תרופה נוחה לשימוש שנלקחת פעם ביום עם האוכל, החל מיום לפני הכניסה לאזור הנגוע במלריה ועד שבוע אחרי היציאה ממנו. חסרונה העיקרי הוא מחירה הגבוה, אם כי מחיר זה ירד לאחרונה.
2. מפלוקווין (לריאם, מפהקווין) - כדור שנלקח פעם בשבוע. יש להתחיל את נטילתו כשבוע עד שבועיים לפני הנסיעה ולהמשיך עד חודש אחרי החזרה. חלק קטן מהנוטלים עלולים לסבול מתופעות לוואי נוירולוגיות ופסיכיאטריות, עקב כך השימוש בכדור זה קטן יותר. מומלץ בעיקר לנוסעים לתקופות ארוכות.
3. דוקסילין - תרופה אנטיביוטית שמשמשת גם למניעת מלריה וניטלת פעם ביום. ניתן להתחיל בנטילת הכדורים יום לפני הכניסה לאזור הנגוע ולהמשיך עד חודש אחרי היציאה ממנו.
4. פרימקווין - נחשבת לתרופה היעילה ביותר נגד מלריה מסוג וויוקס ויעילה גם נגד פלציפרום. מומלצת לאזורים מסוימים בעולם שבהם שכיחות הוויוקס גדולה (דרום אתיופיה, פפואה גינאה החדשה).
6 צפייה בגלריה
מלריה. מועברת באמצעות עקיצת יתוש
מלריה. מועברת באמצעות עקיצת יתוש
מלריה. מועברת באמצעות עקיצת יתוש
(צילום: shutterstock)

אפריקה

קדחת צהובה
זוהי מחלה נגיפית קשה וקטלנית שמועברת באמצעות היתוש Aedes שעוקץ במהלך היום. המחלה מתאפיינת בחום גבוה ובהפרעות בקרישת הדם, שגורמות לדימומים בלתי פוסקים במערכת העצבים ובכבד עד לצהבת קשה.
מניעה: החיסון נגד קדחת צהובה הוא החיסון היחיד שהוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כחיסון חובה בעת כניסה למדינות רבות באפריקה. לכן לפני נסיעה ליבשת הזו חובה להיוועץ בדבר הצורך בקבלת החיסון והוצאת פנקס חיסונים בינלאומי.
החיסון ניתן בזריקה אחת ומומלץ לקבל אותו עשרה ימים לפחות לפני הנסיעה. תוקפו של החיסון עשר שנים וניתן לקבל אותו רק במרכזים מורשים לרפואת מטיילים.
החיסון מכיל נגיף חי מוחלש, ולכן לא ניתן לתת אותו לאנשים שלוקים בהפרעות במערכת החיסון, לאנשים שמטופלים בסטרואידים, לחולי סרטן ולנשים בהיריון. אצל אנשים בריאים נדיר שהחיסון יגרום לתופעות לוואי, אם כי בקרב אנשים מבוגרים (מעל גיל 65) יש דיווחים על תחלואה כתוצאה מהחיסון.
דלקת קרום המוח מנינגוקוקאלית
מחלה שנגרמת על ידי החיידק מנינגוקוק. החיידק מועבר באוויר וגורם למחלה קשה וקטלנית שפוגעת בכל איבר בגוף. המחלה נוטה להתפרץ מדי שנה בארצות מרכז אפריקה, ולכן מומלץ להתחסן נגדה.
מניעה: החיסון הוא נגד ארבעה זנים של החיידק (A, C, Y, W) וניתן בזריקה אחת שתוקפה חמש שנים. כל המתגייסים לצבא מקבלים את החיסון בזמן הגיוס. היום קיים חיסון נוסף חדש, יעיל יותר המיועד לאנשים עד גיל 50.
בילהרציה
מחלה שנגרמת על ידי תולעת הבילהרציה ששכיחה במקווי מים מתוקים באפריקה. זחלי התולעת חודרים לגופו של אדם שטובל באגמים ובנהרות דרך העור, חודרים לאיברים הפנימיים וגורמים למחלה קשה.
מניעה: אין חיסון נגד המחלה והדרך היחידה להתגונן מפניה היא להימנע מרחצה במקווי מים מתוקים באפריקה. אין בעיה ברחצה במי ים.

טורקיה, מרוקו, איחוד האמירויות

פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות, ומנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות של ביה"ח שיבא, תל השומר, מוסיף ומסביר כי לנוסעים לטורקיה ומרוקו, יעדים פופולריים עבור ישראלים, כדאי להתחסן נגד הפטיטיס, טטנוס וטיפוס הבטן. "במדינות אלה קיים סיכון מפני הפטיטיס A (צהבת נגיפית מסוג A). מדובר במחלת כבד המועברת על ידי מזון או מים מזוהמים או על ידי מגע עם אדם חולה בנגיף. המחלה נפוצה במיוחד באזורים צפופים, מסוכנת עבור מבוגרים ועלולה לגרום לאי ספיקת כבד עד לצורך בהשתלת כבד.
"גם באיחוד האמירויות, שאינה צפופה במיוחד ונחשבת למדינה עשירה מאוד, קיימת סכנת הידבקות. רק 1.4 מיליון מתוך עשרה מיליון תושביה הם אזרחי המדינה, וכל היתר מגיעים ממדינות מזרח אסיה, דוגמת הודו, פקיסטן ובנגלדש. הנגיפים שנפוצים במדינות אלו עושים את דרכם גם אל האמירויות, ולפיכך, עלינו להתחסן בהתאם לפני הביקור ביעד זה".

אסיה

קדחת המוח היפנית
מחלה שנגרמת על ידי נגיף ממשפחת הנגיף שגורם לקדחת הנילוס המערבי. הנגיף מועבר על ידי עקיצת יתוש ממשפחת ה־Culex שדוגר באזורים של מים או של מטעי אורז.
מאגר הנגיף הוא בעיקרו בחזירים, ולכן באזורים שבהם מגדלים חזירים ויש ריבוי מים הסכנה גדולה יותר. המחלה שכיחה מהודו ועד אוסטרליה ושכיחותה עולה בחודשי הקיץ. הנגיף עלול לגרום לדלקת מוח קשה ולפגיעות נוירולוגיות בלתי הפיכות.
מניעה: החיסון ניתן בשתי מנות בפער של חודש. למי שקיבל חיסון זה בעבר יש לקבל מנת בוסטר נוספת. למטיילים שנוסעים לדרום מזרח אסיה לתקופה של יותר מחודש מומלץ להתחסן נגד הנגיף.
למטיילים שנוסעים לאזורים כפריים מומלץ להתחסן גם אם הם נוסעים לתקופה קצרה. תופעות לוואי של החיסון הן נדירות, אך לעיתים הוא עלול לגרום לתסמינים חולפים דמויי שפעת.
קדחת דנגי
מחלה שנגרמת על ידי וירוס שמועבר על ידי עקיצת יתוש ה-Aedes, שעוקץ בדרך כלל מוקדם בבוקר או בשעות אחר הצהריים. חמישה עד שבעה ימים אחרי העקיצה מופיעה מחלת חום קשה, שמלווה בכאבי ראש, שרירים ועצמות ולעיתים גם בפריחה.
קדחת דנגי נחשבת היום למחלה הוויראלית השכיחה ביותר שעוברת בעקיצת יתוש, והיא נפוצה ביותר בתאילנד ובהודו. בתאילנד האזורים הנגועים ביותר הם האיים בדרום, בהם קופנגן וקוסומוי. המחלה שכיחה בחודשי הקיץ ובסוף תקופת המונסון באסיה.
מניעה: אין חיסון נגד המחלה ולכן המניעה היא בעיקר באמצעות התגוננות נגד עקיצות היתוש (בגדים ארוכים, חומר דוחה יתושים, כילות). במקרה של הדבקה הטיפול הוא באמצעות מנוחה ושתייה מרובה. לעיתים יש צורך באשפוז, בעירוי נוזלים ובהשגחה.

דרום ומרכז אמריקה

זיקה
מגפת הזיקה פרצה באופן נרחב לפני כשש שנים בדרום אמריקה, כשאלפים נדבקו, רובם בברזיל. מקרי הדבקה נרשמו גם בדרום ומרכז אמריקה כולל האיים הקריביים, דרום מזרח אסיה, איי הים השקט ומרכז ומערב אפריקה. מקרי הדבקה נוספים דווחו גם בארה"ב מנוסעים שנדבקו בדרום אמריקה וחזרו לארץ מוצאם. מה שידוע עד כה הוא שהנגיף עובר בעיקר בעקיצת יתושה אבל לא רק: הדיווחים מצביעים על כך שהנגיף עובר גם ביחסי מין דרך נוזל זרע של גבר נגוע.
הנגיף דוגר בגוף שלושה עד 12 ימים, לפני התפתחות הסימפטומים. תחילת המחלה מתבטאת בחום, פריחה, כאבי פרקים ואודם בעיניים. במקרים נדירים, תיתכן הופעה של סיבוכים נוירולוגיים כמו תסמונת גיאן בארה הגורמת לשיתוק. לרב המחלה קלה. הסכנה המרכזית כתוצאה מההדבקה של נשים בהיריון, היא פגיעה קשה בעובר הכוללת כאמור חוסר התפתחות המוח.
6 צפייה בגלריה
זיקה. מסוכנת לנשים בהיריון ועלולה לפגוע בעובר
זיקה. מסוכנת לנשים בהיריון ועלולה לפגוע בעובר
זיקה. מסוכנת לנשים בהיריון ועלולה לפגוע בעובר
קדחת צהובה
בשנים האחרונות המחלה מתפרצת בדרום אמריקה ולכן השלטונות המקומיים מקפידים על בדיקת החיסון לכל הנכנסים לארצות דרום אמריקה (דרומית לתעלת פנמה). אין צורך בחיסון לאלה שנוסעים רק למרכז אמריקה או לאיים הקריביים.
קדחת דנגי
המחלה קיימת בכל ארצות אמריקה הלטינית, כולל באיים הקריביים. בדרום אמריקה המחלה נוטה להתפרץ יותר בחודשים פברואר־מרץ, תקופת הקרנבל בברזיל.
לישמניה
מחלה שנגרמת על ידי טפיל שעובר בעקיצת זבוב החול וגורם לכיבים קשים בעור. לעיתים עלולה המחלה לנדוד מהעור ולפגוע בחלל הפה והאף. המחלה שכיחה מאוד באזורי הג'ונגלים של האמזונס. רוב הישראלים שחלו במחלה ביקרו בג'ונגלים של בוליביה באזור הפארק הלאומי Madidi.
מניעה: אין חיסון נגד המחלה, לכן ליוצאים לאזורים המועדים מומלץ להקפיד על ביגוד ארוך ולהימרח היטב בחומר דוחה יתושים. אם נעקצתם, המחלה מופיעה כחודש־חודשיים אחרי השהות בג'ונגל. במקרה שמופיע פצע שלא נרפא מומלץ לפנות למרפאה טרופית לאבחון ולטיפול מתאים.

אם חליתם

במקרה שלמרות כל אמצעי הזהירות חליתם במהלך הטיול, תמיד העדיפו לפנות למרפאות או בתי חולים פרטיים, שם רמת ההיגיינה טובה יותר בהשוואה לבתי חולים ציבוריים. בכל מקרה, הקפידו לוודא שלא נעשה שימוש חוזר בציוד רפואי או במחטים חד פעמיות. בהקשר הזה החשש הגדול הוא מפני הדבקה במחלות כמו צהבת מסוג B או C ובנגיף האיידס.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, רופא ספורט ותעופה והכתב הרפואי של ynet