נגיף הקורונה ממשיך ליצור מוטציות: אין בכך פלא, שכן כחלק ממנגנון ההישרדות של הווירוס, הוא מבצע את השינויים הגנטיים כך שיצליח להתפשט יותר, להדביק יותר, ולהתגבר על חיסונים ותרופות פוטנציאליות. על פי ההערכות, הקורונה פיתחה כבר עשרות זנים ואלפי מוטציות, אבל רק חלק קטן מהם הצליחו להתפשט ברחבי העולם.
עד לפני מספר חודשים נקראו הווריאנטים על פי שם מדינת המוצא, שם אותרו לראשונה. אלא שהדבר הוביל למבוכה באותן מדינות, ולכן החליט ארגון הבריאות העולמי לכנות את הזנים החדשים על פי האלפבית היווני. בינתיים כונו בשמות החדשים רק הנגיפים השכיחים כיום בכדור הארץ, כשהמוטציות הישנות (כמו למשל הזן הדני והזן הגרמני) נותרו בשמותיהם הישנים.
מהם הווריאנטים החדשים שהתגלו בחודשים האחרונים, מה ההבדל בין וריאנט למוטציה, ואיך זה משפיע עלינו ועל החיסונים?
2 צפייה בגלריה
מתחסנים
מתחסנים
החיסונים, נכון להיום, מגינים גם מפני המוטציות השונות
(צילום: מוטי קמחי )

וריאנט בטא

נקרא בעבר: הזן הבריטי B.1.1.7
מתי התגלה: באוקטובר 2020 בבריטניה מדגימות שנלקחו כחודש קודם לכן.
המוטציות: הזן הבריטי כולל 17 מוטציות מתוכן שמונה מוטציות בחלבון המעטפת S.
המשמעות: הזן הלך והתפשט בעולם והפך עד לפני מספר חודשים לדומיננטי במדינות רבות. על פי הידוע עד כה הוא גורם למחלה חמורה יותר, אך מידבק ב-50% יותר מהזן המקורי בשל מוטציות בחלבוני המעטפת שגורמים לו להיקשר במהירות לתאי הגוף.
הוא שכיח מאוד בילדים, ככל הנראה, משום שהתפשט במקביל לתחילת מבצעי החיסונים. על פי הודעת חברות מודרנה ופייזר, החיסונים שלהן מגינים מפניו.

וריאנט גאמא

נקרא בעבר: הזן הברזילאי P.1
מתי התגלה: בינואר 2021 בטוקיו בקרב ארבעה מטיילים שביקרו באמזונס. שבוע לאחר מכן נמצאו 13 מקרים נוספים בברזיל.
המוטציות: לנגיף 17 שינויים גנטיים בחומצות אמינו המרכיבות חלבונים, מתוכם עשרה בחלבוני המעטפת.
המשמעות: הנגיף התפשט בעולם עד לפני מספר חודשים, כשמוקדי ההדבקה היו בעיקר ביפן, בברזיל, בדרום קוריאה, בגרמניה, בבריטניה, באיטליה, בארה"ב ובפרו. על פי נתוני פייזר ומודרנה, החיסונים שלהן מגינים ביעילות גבוהה גם נגד זן זה.

וריאנט דלתא

נקרא בעבר: הזן ההודי B.1.617.2
מתי התגלה: הזן אותר לראשונה באוקטובר 2020 בהודו, והתפשט במהירות לכל העולם, עד כדי כך שהפך לזן הדומיננטי במרבית מדינות העולם.
המוטציות: לזן דלתא מספר מוטציות חשובות בחלבון המעטפת, שתיים מהן – L452R ו- D614G מאפשרות לווריאנט להיצמד בעוצמה רבה לקולטנים בשם ACE2 שבתאי גוף האדם. מוטציות אחרות כמו P681R מאפשרות לנגיף לחדור לתא הגוף בקלות רבה יותר.
מה המשמעות: על פי הידוע, זן הדלתא הוא המידבק ביותר בין כל הווריאנטים שנמצאים כיום בעולם, אך לא בהכרח הקטלני מכולם. החיסונים עדיין אפקטיביים נגדו במניעת תחלואה, אך פחות במניעת הדבקה: נתונים שהראתה ישראל גילו כי חיסוני פייזר מונעים רק 64% הדבקות בקרב המחוסנים. עם זאת החיסון נותר עוצמתי במניעת תחלואה קשה ותמותה.

וריאנט אטא (IOTA)

נקרא בעבר: B.1.525
מתי התגלה: זן זה זוהה לראשונה בבריטניה וניגריה בדצמבר 2020 וכיום התפשט כבר לכ-70 מדינות ברחבי העולם.
המוטציות: אטא נושא עימו מוטציות דומות לנגיף האלפא, כולל מוטציית E484K המסייעת לנגיף לחמוק מנוגדנים, ומוטציית H69-V70 deletion המשנה את מבנה חלבוני המעטפת כך שהנגיף מתחמק בקלות מהנוגדנים. עם זאת עדיין לא ידוע האם נגיף אטא מידבק יותר מגרסאות קודמות של הנגיף.
המשמעות: חברת מודרנה פרסמה שהחיסון שלה מגן היטב נגד זן זה, אך ברמה מעט פחותה בהשוואה לזן המקורי הבריטי.

וריאנט קאפא

נקרא בעבר: B.1.617.1
מתי התגלה: הנגיף זוהה לראשונה בהודו באוקטובר 2020, ומאז התפשט ל-52 מדינות בעולם ו-31 מדינות בארה"ב. כיום הנגיף מהווה 0.5% מכלל נגיפי הקורונה שרוצפו גנטית במעבדות בעולם.
המוטציות: לזן שמונה מוטציות בחלבוני המעטפת, שתיים מהן מאפשרות לו להיקשר בעוצמה רבה לקולטן ACE2 בגוף האדם. מוטציות אחרות מאפשרות לו לחדור בקלות רבה לגוף ולהתחמק מנוגנים מנטרלים.
המשמעות: הנגיף מעט מידבק יותר מזנים אחרים, אולם חיסוני מודרנה ופייזר מגינים גם מפניו.

וריאנט למבדא

נקרא בעבר: זן פרו C.37
מתי התגלה: הנגיף זוהה לראשונה בפרו באוגוסט 2020 ומאז התפשט ל-29 מדינות, בעיקר בדרום אמריקה. בפרו זן זה מהווה 81% מכלל הריצופים הגנטיים, ובצ'ילה הוא מהווה 31% מהנגיפים שרוצפו גנטית.
המוטציות: לווריאנט שמונה מוטציות בחלבוני המעטפת בהשוואה לזן המקורי שזוהה בווהאן. חלק מהן מסייעות לו לחדור בקלות לגוף, אחרות מאפשרות לו להיקשר בעוצמה לתא או לחמוק ממתקפת מערכת החיסון.
המשמעות: אין הוכחה לכך שזן זה גורם למחלה חמורה יותר. בינתיים אין עוד נתונים על אפקט החיסונים מפני הזן הזה.

הזן הדרום אפריקני 501.V2

מתי התגלה: בדצמבר 2020 בדרום אפריקה.
המוטציות: הזן בעל עשר מוטציות הממוקמות כולן במעטפת הנגיף S.
המשמעות: הזן החל להתפשט במקביל לזן הבריטי ועורר דאגה רבה בעולם, לאחר שגרם להדבקה של אנשים בריאים ללא גורמי סיכון, כולל ילדים. הזן הגיע גם לישראל, ועד כה אותרו כ-30 אנשים הנושאים אותו. על אף החששות הודיעו חברת פייזר ומודרנה כי החיסונים שלהן מגינים בפניו.

הווריאנט הניגרי B.1.1.207

מתי התגלה: באוגוסט 2020 בניגריה.
המוטציות: הווריאנט כולל מוטציה בשם P681H שנמצאה גם בזן הבריטי.
המשמעות: נמצא בכאחוז מכלל מקרי הקורונה שעברו ריצוף גנטי בניגריה, וככל הנראה ממשיך להתפשט שם.

זן קליפורניה B/1/429

מתי התגלה: ביולי 2020 במיפוי גנטי של מאות דגימות שנאספו בלוס אנג'לס.
הנגיף הולך ומתפשט בקליפורניה, ומהווה כ-50 אחוז ממקרי הקורונה במדינה. הווריאנט עדיין נחקר, אולם עדיין לא ידוע מה רגישותו לחיסונים. שיעור התמותה הגבוה במדינה מעלה חשש שהזן אלים יותר.

הזן הדני Cluster 5

מתי התגלה: נובמבר 2020.
הזן התפשט על פי הידוע מפרוונים לבני אדם. ממשלת דנמרק החליטה להשמיד מיליוני פרוונים. בעקבות סגר הדוק בדנמרק, הכריזה הממשלה ב-19 לנובמבר כי ככל הנראה זן זה הוכחד ולא אותרו עוד חולים הנושאים אותו.

מהי מוטציה?

בניגוד לחיידקים, שהם יצור חיים בפני עצמם, לנגיפים אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הם חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם כדי להדביק תאים נוספים.
הנגיף מנסה ללא הרף לשנות את מבנה מעטפת התא שהוא פולש אליו, כדי לחדור בקלות יותר לגוף, וגם כדי למנוע מהגוף לזהות אותו. כך, הופך הנגיף למידבק יותר, ויכולת ההתרבות שלו מתעצמת.
כך גם מתנהג גם נגיף הקורונה החדש. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, שבו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הווירוס פנימה אל עבר גרעין התא, ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם – DNA, המצוי בגרעין.
עם זאת, נגיף הקורונה לא תמיד מצליח במלאכתו: רבים מהנדבקים בווירוס לא יפתחו כלל תסמינים. הנגיף יימצא בגופם, אך מערכת החיסון תספיק להשמיד אותו עוד לפני שהצליח לחדור לתאים ולגרום להרס. אצל אחרים, הנגיף יגרום למחלה קלה מאוד שתוביל כנראה לעליית חום. במצב זה, מעלה הגוף את הטמפרטורה כדי להוביל לסביבה לא נוחה לפעילות נגיף הקורונה, תוך כדי הזרמת תאי דם לבנים שישמידו את הווירוס.
אם הנגיף הצליח לחדור לתאי מערכת הנשימה, הוא יתחיל להתרבות ולהדביק תאים נוספים במהירות, תוך שהוא יוצר מצב הקרוי "סערה חיסונית". במצב זה הגוף מזרים כמויות עצומות של תאי דם לבנים אל עבר הווירוסים, השועטים לעברם, משמידים אותם, תוך שהם הורסים גם תאי ריאות בריאים. מצב זה מוכר כדלקת הריאות שבה לוקים חלק מהחולים בווירוס הקורונה.
במקרים מסוימים המחלה הופכת סוערת מאוד. יותר ויותר נגיפי קורונה מצליחים להשתכפל במהירות, ומערכת החיסון לא מצליחה להתמודד מולם. עוד ועוד תאי ריאה נפגעים, עד למצב של אי ספיקת ריאות וצורך בהנשמה מלאכותית. הווירוס עלול להתפשט גם אל זרם הדם, שם הוא עלול לגרום למצב של ספסיס - זיהום כללי המוביל לנפילת לחץ דם - ובהמשך לדום לב ולמוות.
2 צפייה בגלריה
נגיף ה-HIV
נגיף ה-HIV
הקוצים שעוזרים לנגיף להיכנס לתאים. נגיף הקורונה
(ShutterStock)

מדוע מייצרים נגיפי הקורונה מוטציות?

אמנם בהלת מוטציות הקורונה החלה לפני כחודשיים עם הופעת זן הקורונה החדש בדנמרק, בעקבותיו הושמדו מיליוני חורפנים שבהם נמצא הנגיף החדש שאיים להדביק גם בני אדם. אבל האמת היא שמאז שפרצה מגפת הקורונה בסין לפני כשנה, הספיק הנגיף כבר לייצר 20 מוטציות שהתפשטו ברחבי העולם.
כאמור, אין מדובר בתופעה יוצאת דופן: נגיפים נוטים ליצור שינויים גנטיים כל הזמן, כחלק מתהליך אבולוציוני שאמור להגביר את הישרדותם והתאמתם לתנאי הסביבה המשתנים. המוטציות אמורות לגרום לנגיפים להדביק יותר בקלות, ולהפוך עמידים יותר כך שיוכלו להתפשט ככל האפשר.
על פי ההשערות שעדיין לא הוכחו, המוטציות הנוכחיות התפתחו אצל חולי קורונה כרוניים, שטופלו בתרופות אנטי ויראליות או בנוגדנים. וירוס הקורונה לא הושמד, ובשל המחלה הממושכת, הוא הספיק ליצור את הזן החדש האלים יותר.

מה ההבדל בין זן חדש למוטציה?

קיים בלבול טרמינולוגי בין השניים. מוטציה היא שינוי גנטי. זן חדש של נגיף ("וריאנט"), הוא וירוס בו חל אותו שינוי גנטי אחד או יותר. בזני הקורונה החדשים נמצאו מספר מוטציות.

שאלת השאלות: האם החיסונים יגנו בפני המוטציות?

על פי כל ההערכות, הן בארגון הבריאות העולמי, הן במרכז לבקרת מחלות האמריקני, והן מקרב מומחים בדרום אפריקה שזיהו את המוטציה, אין ראיות שמצביעות על כך שהזנים החדשים עמידים לחיסונים, ובכל מקרה, אם בכל זאת תצוץ מוטציה עמידה לחיסון, בזכות טכנולוגיית ה-mRNA, הודיעו בחברת פייזר ומודרנה כי בתוך כשישה שבועות יוכלו לסיים שינוי בחיסון כך שיותאם לכל מוטציה אפשרית.

הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, רופא קורונה והכתב הרפואי של ynet