"האסטרטגיה של ישראל צריכה ליצור שגרה של הנורמלי החדש בצל הקורנה", קובע משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר בראיון היום (שני) באולפן ynet, "לא להגיע לפעולות קיצוניות אחת לכמה זמן אלא למצוא את הנוסחה שמתאימה לישראל ולייצר שגרה בטוחה שיכולה להחזיק לאורך זמן".
קראו עוד:
אנחנו שומעים את שר הבריאות אומר "אנחנו לא נסגור את נתב"ג", מצד שני, אין כרגע שום מגבלות, אפשר לטוס חופשי. נתב"ג הוא אירוע שצריך לנהל אותו, לא בגלל הדלתא כי הדלתא כבר מפושטת כאן לחלוטין, אלא בגלל הווריאנטים הנוספים. מה שלא נכון לעשות זה לומר שהבידוד מתקצר למי שחוזר מנתב"ג ממדינות מועדות. אפשר לעשות הבחנה בין מי שהיה במגע עם אדם חולה בתוך הארץ לבין מי שחזר מחו"ל ולקבוע בידוד ארוך יותר למי שחזר מחו"ל. אפשר גם לאמץ את ההמלצה של משרד הבריאות לבדיקה נוספת לאחר מספר ימים. זו לא הצעה פולשנית מדי - לעשות עוד בדיקה ביום הרביעי. ובאמת, לחזור ולומר לציבור - נסיעות לא חיוניות, בוודאי של אנשים לא מחוסנים - לא מומלצות".
1 צפייה בגלריה
אוהל בדיקות הקורונה החדש בנתב"גאוהל בדיקות הקורונה החדש בנתב"ג
"לחזור ולומר לציבור - נסיעות לא חיוניות, בוודאי של אנשים לא מחוסנים - לא מומלצות". אוהל בדיקות הקורונה החדש בנתב"ג
(צילום: אבי חי)

אומרים משהו אחד אבל המעשים בסופו של דבר לא משכנעים את הציבור להישאר כאן. "אנחנו רגילים להשיג את הקשב של הציבור באמצעות אמירות על קטסטרופה, ואנחנו לא בקטסטרופה עכשיו. יש הרבה חולים כל יום, המספר יעלה, אבל תמונת החולים הקשים רחוקה מלהגיע לאי-ספיקה. אנחנו כן רואים שהמצב משתנה מול עינינו, שהיעילות של החיסון כנראה פוחתת, הווריאנטים נהיים יותר אפקטיביים ביחס לחיסון ויש סיכון שנראה עלייה בחולים הקשים, בעיקר כשיגיע ספטמבר ואיתו שנת הלימודים, החגים והסתיו.
"ולכן אנחנו צריכים לשכנע את הציבור שאנחנו לא מדברים פה על איזשהו מאמץ מרוכז מאוד, מאוד אינטנסיבי וקשה, אלא כוונה לייצר שגרה חדשה. ואני חושב שכשמדברים בכנות עם הציבור הישראלי, הוא מגלה בסך הכול הבנה".
פרופ' וקסמן אמר בסוף השבוע האחרון "בספטמבר אנחנו נהיה במאות חולים קשה אם המצב ממשיך כרגיל". במצב כזה, פתיחת שנה"ל בסכנה. "אני לא יודע איפה נהיה בספטמבר ואני חושב שגם פרופ' וקסמן לא יודע. אנחנו רואים היום כל מיני דברים שקורים בעולם. אנחנו רואים מה קורה בבריטניה, רואים מה קורה בהולנד ובמדינות אחרות. אנחנו רואים שהמציאות משתנה. ניתן להניח שלקראת סוף אוגוסט אנחנו כן נראה עלייה גדולה יותר במספר החולים, יכול להיות שנגיע לאזור ה-2,000 חולים ביום עד סוף אוגוסט. מה תהיה הנגזרת הזה על החולים הקשים? אנחנו לא יודעים מהסיבה הפשוטה שלא עבר מספיק זמן. מוקדם מידי להסיק מסקנות. מה שבטוח זה שיש שינוי ויש סיכון שהמגמה שאותה מייצר השינוי לא תיפסק בספטמבר ונמשיך לראות עוד איזושהי שחיקה של החיסון - ולזה צריך להיערך".
בתי הספר כבר צריכים להיערך למצב שבו יש תחלואה מוגברת? "המוקד המרכזי כרגע הוא שנת הלימודים, ואנחנו צריכים לדבר עליה יותר. ההיערכות צריכה להיות בכמה מישורים, אחד זה שהתלמידים יהיו כמה שיותר נפרדים אחד מהשני כדי שלא נצטרך להגיע למצב שבו אנחנו סוגרים כיתות שלמות או עוברים ללמידה מרחוק. אני חושב שזה יהיה המבחן הגדול שלנו, האם אנחנו נצליח להימנע ממצב שבו הלימודים נסגרים. הדבר השני, וגם על זה דובר, אפשר לעשות הרבה יותר בדיקות, עכשיו אפשר להשתמש גם בשיטה של ה-poolling שבה אנחנו מאגמים בדיקה של כיתה שלמה, נניח, באמצעות בדיקה אחת וכמובן להקפיד על ההנחיות - מסכות, שמירה על מרחק בזמן הארוחות, ללמוד כמה שיותר בחוץ, כל עוד מזג האוויר מאפשר את זה".
"הלימודים הם העוגן הכי חשוב לקיום השגרה הכלכלית והרווחה הנפשית של כל החברה הישראלית והם צריכים לעמוד בראש סדרי העדיפויות שלנו"
נראה ששרי הממשלה מתמהמהים בקבלת ההחלטות פה - התו השמח, התו הירוק, הם לוקחים את ההחלטות לאט מדי? "אני חושב שכרגע עדיין יש לנו מרחב לקבלת החלטות, אבל אנחנו יודעים שהדברים האלה יכולים להשתנות מהר מאוד. אנחנו זוכרים את ה-1 בספטמבר של שנה שעברה, היינו בסיטואציה דומה של כ-2,000 חולים חדשים ביום, והגענו בתוך ימים ספורים ליותר מ-8,000 חולים חדשים ביום. הדבר הזה יכול לחזור לעצמו, ואני חושב שעכשיו צריך למקד את הדברים בזה. עניינים כמו תו שמח, דברים מהסוג הזה, מייצרים איזשהו רעש במערכת ולא מתמקדים בדברים החשובים באמת. צריך להתמקד בלימודים, צריך להתמקד בהתקהלויות, אלה הם כרגע הדברים חשובים ולראות איך מונעים את הכניסה של הווריאנט הבא מנתב"ג".
היית מחזיר את התו הירוק? "אנחנו רואים שמרבית החולים הקשים היום הם חולים מחוסנים ולכן אני לא בטוח שהתו הירוק הוא התרופה למה שאנחנו צריכים עכשיו אלא התרופה למה שהיה צריך קודם. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו באמת מנהלים התקהלויות בצורה בטוחה יחסית. זה אומר מספרים לא גדולים, עם כל הצער שבדבר, זה אומר להיות במרווחים, להיות עם מסכות, ולמעט בפעולות שבהן יש יותר העברה של הווירוס - כמו אכילה משותפת. זה דברים שקשה לשמוע, אבל אלה הם הדברים.
היום אין שום מגבלה בעצם על חתונות, אפשר להתחתן באלפים. "חתונות זה כנראה האתגר הגדול ביותר שצריך להיענות אליו וזה דורש חשיבה. אי אפשר לאסור על קיום חתונות לחלוטין, אבל עדיין יש הבדל בין חתונה של 200-300 איש לחתונה של אלף איש. עדיף חתונה שתהיה בחלל פתוח, במרווחים, מאשר חתונה שנמצאת במקום סגור. אנחנו צריכים להחליט סביב מה אנחנו לוקחים סיכון וסביב מה אנחנו לא לוקחים סיכון.
"הלימודים הם העוגן הכי חשוב לקיום השגרה הכלכלית והרווחה הנפשית של כל החברה הישראלית והם צריכים לעמוד בראש סדרי העדיפויות שלנו. הדברים האחרים, כמו התקהלויות המוניות, נסיעות לחו"ל, אירועים המוניים וגם חתונות - צריכים להיות במדרג נמוך יותר".