מותו הפתאומי של דמיטרי נויאנזין, מאמן כושר רוסי בן 30 שליבו נדם בשנתו לאחר שצרך כ-10,000 קלוריות ביום בעיצומו של אתגר רשת קיצוני, ממשיך לעורר סערה. ד"ר הלל שטיינר, קרדיולוג מבית החולים וולפסון והדיאטנית שירי נקש, הסבירו באולפן ynet כיצד עומס מטבולי כה קיצוני עלול להוביל לקריסה מערכתית ולמוות פתאומי, והזהירו מפני תרבות האתגרים ברשתות החברתיות.
סכנות של מתאמני כושר
(צילום: ליאור שרון)
"זה סיפור מאוד עצוב", אמרה נקש, "זה רק מראה לנו כמה הנושא הזה של רשתות חברתיות יכול להיות מסוכן בכל כך הרבה תחומים. היית מצפה שאדם שהוא מאמן כושר יבין בגוף האדם. לעשות מעשה כזה רק מראה על חוסר הבנה בסיסי. אנשים שאמונים על אורח החיים של אחרים צריכים לקחת אחריות. אנשים שמפקידים את הגוף שלהם ואת הטיפול הבריאותי שלהם בידי אנשים עם הבנה כזו, מבחינתי זה דגל אדום ענק".
3 צפייה בגלריה
"הצטברות של שומן יחד עם היעדר ויטמינים קריטיים הגבירה את הסיכון להפרעות קצב קטלניות". דמיטרי נויאנזין מת מדום לב
(צילום: אינסטגרם)
"מדהים כמה התפריט שלו היה רע מבחינה תזונתית", הסביר ד"ר שטיינר. "כל בר דעת מבין שמה שהוא עשה היה מאוד מאוד פסול. אנחנו יכולים רק לשער מה הביא בסופו של דבר למותו, אבל מחקרים במודלים של חיה הראו שאכילה של מזונות מסוג זה יכולה להוביל להצטברות של שומנים בתוך תאי הלב. הם מפריעים לזרימה של מלחים, יכולים לגרום לבעיה בזרימת החשמל בלב שבסופו של דבר יביאו להפרעות קצב קטלניות.
"שינויים מטבוליים בלב יכולים להיות גם כן משולבים בהיעדר ויטמינים קריטיים. לפי התיאור של הדיאטה שלו, הוא אכל פחות או יותר אוכל נטול ערך תזונתי כלשהו - ללא שום ירקות או פירות. יכול להיות שהצטברות של שומן יחד עם היעדר ויטמינים קריטיים הגבירה את הסיכון להפרעות קצב קטלניות".
ד"ר הלל שטיינרצילום: דוברות המרכז הרפואי וולפסוןלדברי הדיאטנית שירי נקש, עצם המעשה מעיד על חוסר הבנה משווע. "הוא צרך מזון שהוא ג'אנק, בעיקר פחמימות, שומנים, מטוגן. לא היו לו בכלל ויטמינים, לא מינרלים, לא ערכים תזונתיים, לא מזון איכותי. מדובר על עשרת אלפים קלוריות ביום - המון אוכל בזמן קצר. זה שינוי מטורף במשק הסוכר, בפרופיל השומנים, ברמות המינרלים והמלחים".
לדבריה, כשהגוף מקבל צונאמי קלורי במהלך כמה שבועות הוא נכנס לשוק תפקודי. "הגוף לא עמד בכמויות הפחמימות והשומנים. רמות הסוכר יוצאות משליטה, כל הסיפור של תנגודת לאינסולין, של משק הסוכר. גם מאזן האלקטרוליטים בגוף נפגע. יש עומס על הכבד. הגוף שלו לא ידע לנהל את זה, נכנס לאיזשהו שוק ופשוט קרס. ההשמנה הייתה כל כך קיצונית, שהלב לא עמד בעומס. אגב, אם הוא היה מייצר עלייה מתונה יותר במשקל, זה היה יכול להיות מאוד לא בריא, אבל ייתכן שהוא לא היה מת. ההלם שהגוף חטף מה'צונאמי' הזה, מהכמויות המטורפות ומהעומס שנוצר – היה עצום. כל הדבר הזה יחד הוביל למוות פתאומי".
שירי נקשצילום: פרטימעבר לסיפור הקיצוני של נויאנזין, מדגיש ד"ר שטיינר כי חשוב שהציבור יבין כי מוות קרדיאלי פתאומי כמעט תמיד מלווה בסימני אזהרה מוקדמים. לא פעם אנשים מתעלמים מתחושות חריגות או דוחים בדיקה רפואית - ובמקרים מסוימים זו עלולה להיות טעות גורלית.
"דבר אחד שהייתי רוצה שייקחו הביתה מהסיפור הזה הוא שהאדם הזה, לפי מה שהוא בעצמו כתב בחשבונות שלו, הרגיש ממש חולשה ועייפות ואמר שהוא ילך לרופא, ובלילה לאחר מכן הוא נפטר מתוך שינה", אמר, "הרבה פעמים אנחנו שומעים על בני אדם שמתו באופן פתאומי. להרבה מהם יש אכן לפני כן כאבים בחזה, סימנים ותסמינים אחרים שלא היו שמים לב עליהם או מספרים את זה למישהו אחר. גם אותו מאמן סיפר יום לפני כן לחבריו שהוא לא מרגיש טוב, ורצה ללכת לרופא - אבל הוא לא הלך. היה ניתן להימנע מהמוות הזה, וזהו מסר הרבה יותר רחב לציבור מאשר המקרה הקיצוני הזה".
הוא מוסיף: "מוות פתאומי לרוב נגרם מהתקפי לב. אותו אדם שנמצא תחת השגחה של מד"א, בוודאי בבית החולים – אפשר לתת לו שוק של דפיברילטור והוא ימשיך את החיים. לפיכך, בחולה שיש לו כאבים, מיחושים בחזה, תעוקה בחזה - אם הוא רק יספר את זה לאנשים מסביבו, כמו בן זוג, אנשים בעבודה – אז יכול להיות שהם היו יכולים לעזור לו או למנוע את האירוע על ידי פנייה לצוות רפואת החירום בזמן. וזו הסיבה, אגב, שבקרב אנשים נשואים התמותה ממחלת לב היא יותר נמוכה".
למרות שהמקרה של נויאנזין קשור לאתגר רשת קיצוני ובלתי-שגרתי, ד"ר שטיינר הדגיש שלא תמיד ניתן לקשור מוות מסיבה לבבית לנסיבות קיצוניות כל כך. לדבריו, מוות פתאומי יכול להתרחש גם אצל אנשים צעירים ובריאים לכאורה, ולעיתים הוא קשור למנגנונים חבויים שאינם נראים לעין. גם כשאין היסטוריה רפואית ידועה, הגוף עשוי לשאת עמו נטיות גנטיות או הפרעות חשמליות שטרם אובחנו. הוא מסביר כי במקרים כאלה, לעיתים לא קיימים סימנים מוקדמים ברורים.
"אנחנו לעולם לא נדע מה היה למטופל הזה בשביל לעשות חקירה מלאה - הוא כבר אינו. אבל בגדול יש בהחלט נטיות להפרעות קצב קטלניות מרקע רפואי כזה או אחר שאנחנו לא נחשפנו אליו באותו מטופל, ויש גורמים תורשתיים שגורמים לכך. אנחנו יודעים שאנשים עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שסבלו ממוות פתאומי - נמצאים בסיכון מוגבר למוות פתאומי מסיבות שונות".
ומה המסר פה? "המוות פה הוא תסריט ידוע מראש ולכן כל דבר קיצוני שאנחנו עושים לגוף – בין אם זה עלייה במשקל ובין אם זה ירידה במשקל זו טעות חמורה", מסכמת נקש. "אני מציעה ללמוד את הסיפור הזה היטב. לא ללכת אחר טרנדים. נכון, יש אנשים שהם לא מקצועיים, וזה אולי קיצוני מאוד, אבל זה מלמד, על איך אסור לשחק עם הגוף שלנו".
