לכאורה, מה פשוט יותר מפיקוח נפש שדוחה כל מצוות שבתורה - חוץ מעבודת אלילים, גילוי עריות ושפיכות דמים? פשוט הוא שסכנת המגפה דוחה תפילות בציבור ולימוד בישיבות וסעודות שמחה בחצרות חסידים. המומחים הקובעים "פיקוח נפש" הם הרופאים, גם בחולה יחיד - ועוד יותר בסכנה לציבור שלם.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ואכן, כמעט כל הרבנים החשובים שהשמיעו פסקי הלכה בשלבים השונים של המגפה, דיברו ברוח זו, וקבעו שחובה הלכתית להישמע להנחיות הרופאים-המומחים, אפילו במחיר של תפילות יחידים בבתיהם ולימודים בחברותות קטנות.
ולמרות כל זה, האווירה בציבורים החרדיים משמיעה בעוצמה בלתי רגילה קול אחר לחלוטין, ולפיו לא המגפה היא האיום הגדול, אלא ההנחיות של הרופאים-המומחים, ודעת הקהל החרדית ממש מתקוממת נגד הניסיונות להכתיב הגבלות "מבחוץ" על אורח החיים החרדי, אפילו אם יש בדבר סכנת פיקוח נפש.
ככל שנפטרו תלמידי חכמים וגם אדמו"רים, ושיעור הנפטרים ברוב הציבורים החרדיים הלך ועלה מעבר לשיעור הנפטרים בציבור הכללי - התגברה גם הצעקה החרדית נגד כל "הכפייה מבחוץ", והתגבר המאמץ לשמור מכל משמר גם על הסליחות, גם על תפילות בקהלים גדולים, גם על הושענות ושמחות והקפות וחתונות.

מי מנסה לשמד את החרדים?

לדעתי ברור שיש בסיס הלכתי-תורני מובהק לצעקה החרדית, והוא נקרא בסוגיות הגמרא ובהלכה – "שעת השמד". מול איום של "שמד", הופכת כל התורה כולה להיות בגדר הדין של "ייהרג ואל יעבור", והלכות פיקוח נפש נעלמות ונמחקות כליל.
חרדי מתפלל בירושליםחרדי מתפלל בירושלים
חודשים מחוץ לבתי הכנסת
(צילום: EPA)
אולם התנאי ההכרחי של שעת שמד הוא שיש מי שמנסה בכוח להרוס את אורח החיים היהודי ולהעביר את היהודים על דתם ועל דעתם. אפילו בחור ישיבה צעיר, כמו גם תלמידה ב"בית יעקב" יודעים שאין שום רופא מומחה או פקיד מדינה ששואף לפגוע באורח החיים החרדי-תורני באמצעות הוראות הבריאות.
אבל ניפוח אמירות של זעם וכעס נגד "החרדים" בתקשורת, והאיום בסגר חמור על "אזורים אדומים" שרבים מהם חרדיים, כמו גם על בתי כנסת, ישיבות וחצרות - מלבים תחושה עמוקה של איום על אורח החיים החרדי באשר הוא. לכן מתחזקת והולכת המגמה של חזרה לסדר חיים "רגיל", תוך התעלמות בוטה מסכנות המגפה, עד כדי נכונות ל"מסירות נפש" והגדרת המגפה כולה כניסיון "עקֵדה" שה' מנסה במיוחד את עבדיו הנאמנים, היראים והחרדים על דברו.

כשהרופאים עוקפים את "גדולי הדור"

ברקע הדברים יש לזכור שהציבור החרדי כולו חי תחת איום מתמיד מצד המודרנה באשר היא, על כל גלי החילון שהיא מחוללת והאידיאולוגיות נושאות דגל הכפירה והחילון, ועם איומי הפיתוי של רשתות האינטרנט והטכנולוגיה, הפורצים אף את החומות הגבוהות והבצורות שהקימו החרדים סביב השכונות והערים שלהם.
אסור לשכוח לרגע שהציבור היהודי החילוני לגווניו צמח כולו מתוך העולם החרדי, שנפגע קשות מההשכלה המודרנית ומן האמנציפציה דור או שניים לפני שחרב בשואה. על אותה הדרך, אי אפשר להבין את ההתנגדות החריפה כל כך לגיוס הצעירים לצה"ל, מבלי להבין את האיום הקבוע בשל החילון המודרני, ועצם ישיבת נציגיהם של החרדים בממשלות ישראל בשנים האחרונות, באה בעיקר כדי למנוע את "גזרת הגיוס".
נוסף על כל אלה, באות כעת הנחיות הבריאות ומערערות את סדרי התפילה והלימוד, עד כדי כך שמנהיגים חרדים חוששים מפריקת עול של הדור הצעיר הרבה יותר מחששם ממוות של זקני המגזר.
עצם העובדה שצעירים חרדים נדרשים להישמע לרופאים ולמומחים שאינם "גדולי הדור" ואינם פוסקי הלכה, וגם לא דמויות של צדיקים ומורי דרך, מערערת בעליל את האיזון הפנימי באורח החיים החרדי, ואי אפשר להתווכח עם החרדים מבלי להבין את כל הדברים האלה היטב.

לחזור לכיוון המכבד והמחבק

דעתי שונה מאד בהבנת ההלכה במציאות חיינו התורניים, אבל אין לי שום זכות לכפות את דעתי על ציבורים שקוראים את אותן ההלכות במבט שונה. אני אינני רואה במודרנה שום איום על חיי התורה – אדרבה, גם המדע וגם ההשכלה רק מרוממים אצלי את עומק שמחת התורה, לימודה, הבנתה וקיומה.
 הרב יואל בן-נון הרב יואל בן-נון
הרב יואל בן-נון
(צילום: שאול גולן)
השירות בצה"ל רק חיזק והעצים בי את שיעור הקומה התורני, וסוגיות שלמות של הלכות זכיתי ללמוד דווקא בצה"ל. הוא הדין בטכנולוגיה וברשת האינטרנט, שמגדילה מאוד את לימוד התורה בחוגים רחבים, ואני רואה ערך רב גם בשיעורי מסך ממרחק.
אין כאן לדעתי שום דבר דומה ל"שעת שמד" בהלכה, ולא "ניסיון אלוהי" של מגפה. מי שנשמע להוראות הבריאות, הוא המקיים את דבר ה' בתורה ובהלכה, ומי שמזלזל בהוראות איננו שונה בעיניי ממחלל שבת בשוגג, באי הבנת המציאות. אבל אין לי זכות לכפות דעתי ואת השקפת עולמי.
לו יכולתי לומר דבר באוזני המנהיגים של הציבורים החרדיים, הייתי אומר להם: פריקת העול של חלקים מתוככם פוגעת בעיקר בכם. לא הייתי מכניס אף שוטר לשכונות החרדיות, אלא סוגר אותן מסביב, ומשאיר למנהיגות החרדית להתמודד מבפנים, אלא אם הם עצמם יבקשו עזרה "מבחוץ".
הייתי מציע אפילו לפרוס מחלקות קורונה במתכונת חירום בתוך הריכוזים החרדיים, ובעיקר אומר בבהירות מוחלטת: אין למדינת ישראל ולנציגיה שום מטרה לאיים על אורח החיים החרדי, גם לא בשרוך של נעל. בסגר הראשון פעלו חיילי צה"ל בבני ברק באווירה כזאת, ובהצלחה ניכרת – כעת צריך לחזור בתשובה לכיוון ההוא, המחבק ומכבד.