(צילום: אלי מנדלבאום, חגי דקל)

לסגר הנוכחי – או לפחות לאיום עליו – מגיע הציבור החרדי מתוח ופגוע. אם בגל הראשון שיתפו החרדים פעולה תוך איתותי מצוקה של השטח, שטען להזנחה מצד נבחריו ולשנאה מצד כלל החברה הישראלית - הרי שחצי שנה אחרי, הקורונה גדלה והתעצמה בערים החרדיות שנצבעו אדום, וכך גם הזעם.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הפעם יש לתושבי הרשויות החרדיות ניסיון, ואת הזעם הם מתעלים לכיוון נבחריהם. בשטח נשמעות אמירות ברורות: לא נשב בסגר ערב החגים, בשעה שבערים השכנות עולם כמנהגו נוהג: הפגנות המוניות, חתונות המוניות ומסיבות.
משבר האמון הזה מביא את ראשי הרשויות החרדיות אל סף החלטה דרמטית להפסיק כל שיתוף פעולה עם הממשלה במאבק נגד התפשטות הקורונה, וזאת שעות ספורות לפני החלטה על סגר על חלק מהערים, שיחייב את התיאום והשותפות בין הצדדים. מי שעלול להיפגע מצעד שכזה הם כמובן התושבים עצמם, אך המנהיגים החרדים טוענים כי בלי התערבות הממשלה הם יידעו לטפל בהם בצורה נכונה ויעילה יותר.
"הפעם לא נשתוק", מבטיח חיים לונדר בראיון לאולפן ynet. הוא עצמו תושב ביתר עילית, ומבטא את התחושות הקשות העולות ברחוב החרדי. "זה לא מה שהיה פעם. אם אנשים באמת היו חולים בעיר, הייתי מסכים איתכם לגמרי, אבל העיר שלנו פורחת. אתה גם לא שומע מאנשים שהיו בבידוד. המספרים מעוותים וכוללים בתוכם הרבה אנשים שלא גרים בפועל בביתר עילית. ההנהגה עפה גבוה מדי. הפעם הציבור החרדי לא ישתוק, הוא לא יישב בשקט".

"אנחנו לא יודעים כלום"

במקביל מתכוננים תושבי בני ברק להפגין הערב (א') בציר ז'בוטינסקי, נגד החלטת הממשלה להטיל סגר על העיר. בהודעות שהופצו בקרב התושבים הם נקראו לצאת להפגנת המחאה מאחר שלדבריהם איבדו אמון בהחלטות קבינט הקורונה והפרויקטור רוני גמזו.

בני ברק בצל הקורונהבני ברק בצל הקורונה
בני ברק בצל הקורונה
(צילום: נדב אבס)

"אל תגידו ידינו לא בדבר הזה", נכתב בהודעות לתושבים. "מי שלא מגיע, נותן יד לסגירת העיר". במרחב דן במשטרה מקיימים הערכת מצב לקראת ההפגנה הערב, במטרה למנוע הפרות סדר וחסימות כבישים.
"בשלושת מועדי הבחירות המפלגות החרדיות ביקשו שנצביע להם ברגע האמת - ליצמן, דרעי, גפני ושות'", כתב משפטן חרדי. "זה בדיוק רגע האמת שלכם, אנחנו תושבי בני ברק לא נסכים לסגר נוסף. נקודה".
בין הטענות עולה גם בלבול מוחלט, תחושה של מריונטות ביד ההנהגה: "אנחנו לא יודעים מה קורה", אומר לונדר. "יש פה חוסר מידע: מה אומר הסגר הפעם? העסקים יהיו סגורים? הכניסה לעיר תהיה פתוחה? אפשר יהיה לצאת מהבית? ומה על מערכת החינוך לגיל הרך?"

תמונה שרצה ברשת, על רקע האיומים בסגר בערים חרדיותתמונה שרצה ברשת, על רקע האיומים בסגר בערים חרדיות
תמונה שרצה ברשת, על רקע האיומים בסגר בערים חרדיות

בקבוצות חרדיות ברשת החברתית גוברות קריאות מסוכנות שלא להיבדק כלל, כדי שלא להפוך את העיר ל"אדומה", או להיבדק בבית. חלק ניכר מהזעם מופנה כלפי ההפגנות בבלפור - מה שמהווה "דגל אדום" עבור חרדים רבים כבר זמן רב, על רקע איסורי ההתכנסות לחתונות ולתפילות.

"המספרים לא נכונים"

לונדר, בעל חנות מכולת, מתאר את הסגר הראשון במילים "סדום ועמורה". לדבריו, "אני לא זוכר את העסק הזה ככה, בשפל כזה. אני פה כבר 14 שנה ולא היה כדבר כזה. הזוי ועצוב. נורא עצוב. העסקים פה נסגרים וכיום אני עובד לבד ואיכשהו עדיין שורד, אבל זה נורא קשה. הילדים למדו יום אחד, ובזה זה נגמר".
בסוף יש מספרים. עם מה אתם מתווכחים? עם המספרים? עם נתוני התחלואה? עם הפוליטיקאים החרדים שעושים הכול כדי לעזור לכם?
"המספרים לא נכונים... אם יש לתושב ביתר עילית חמישה ילדים שלומדים בכלל בצפת, למה רושמים אותם בתוך התחלואה של ביתר? זה הופך אותנו לעיר אדומה, אבל זה לא קשור אלינו בכלל. סופרים פה חולים שבכלל לא נמצאים בעיר. מתוך המספרים הגדולים האלה אפשר להוריד חצי, אם לא שלושת-רבעי".
ברשת נפוצה עצומה חרדית, תחת הכותרת "אני מתנגד/ת לסגר": "במקום להטיל סגר, אנו מצפים מהממשלה להילחם לצידנו ולא בנו", כתבו יוזמיה. "ההחלטה המסתמנת מאכזבת ומגבירה את חוסר האמון של הציבור החרדי, ולא רק, בשיקולי פרויקטור הקורונה ומקבלי ההחלטות". 
עוד כתבו: "גמזו יחד עם ראש הממשלה ושותפיו, פועלים בכוחניות במקום בשיתוף פעולה עם המגזר החרדי. אין אמון! הם עובדים באופן שגוי ועושים כל טעות אפשרית. במקום לעבוד יחד עם הרבנים והנציגים בכנסת, הם הולכים באופן עצמאי 'על הראש' של החרדים וגורמים להתקוממות".