בבחירות האמצע שיתקיימו בארצות הברית ביום שלישי הקרוב, 3 בנובמבר, ייאלצו יהודי מישיגן להכריע בדילמה פוליטית מורכבת במיוחד. האם להצביע לעבדול אל-סייד, המועמד המוסלמי, הדמוקרטי והפרוגרסיבי לסנאט, המבטיח להיאבק ביוקר המחיה ולקדם ביטוח בריאות לכולם אך מעורר ביקורת חריפה בשל התבטאויותיו נגד ישראל, או לתמוך במייק רוג'רס, המועמד הרפובליקני המזוהה עם טראמפ, שרבים מתנגדים למדיניותו?
הדילמה הזו חושפת סדקים בתוך הקהילה היהודית במישיגן, דווקא בתקופה רגישה של עלייה באנטישמיות בארה"ב מאז מתקפת שבעה באוקטובר. הבחירה של יהודי מישיגן עשויה ללמד עד כמה, אם בכלל, עמדותיהם של המועמדים על ישראל עדיין משפיעות על הצבעתם של יהודי אמריקה – והאם גם הפעם, בדומה לבחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק, יהיו יהודים שיתמכו במועמד שעמדותיו כלפי ישראל מעוררות הסתייגות חריפה בקרב חלק מהקהילה.
גלריה
עבדול אל-סייד. עמדותיו לגבי ישראל ישפיעו בכלל?
(צילום: Salwan Georges / Getty Images North America / AFP)
מישיגן, שבה מתגוררות קהילה יהודית גדולה ואחת הקהילות הערביות-אמריקניות הגדולות בארה"ב, היא זירה רגישה במיוחד למחלוקות סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אל-סייד, המוביל על פי הסקרים האחרונים במירוץ לסנאט במדינה הזו, אינו מנסה למתן את עמדותיו הנחרצות כלפי ישראל. הוא מתנגד לסיוע הצבאי האמריקני לישראל, מאשים אותה ב"רצח עם" בעזה ומשתמש במונח "אפרטהייד" לתיאור מדיניותה כלפי הפלסטינים.
אלא שהעמדות האלה אינן מרתיעות את כל היהודים המצביעים במדינה. לצד אלה הרואים ברטוריקה האנטי-ישראלית סדין אדום וסיבה מרכזית לא להצביע עבורו, ישנם גם מי שמוכנים לתמוך בו, למרות הסתייגותם מעמדותיו כלפי ישראל, בשל השקפותיו בסוגיות פנים-אמריקניות והזדהותם עם המפלגה הדמוקרטית.
מייק רוג'רס, המועמד הרפובליקני במישיגן
(צילום: AP Photo / Paul Sancya)
למעשה, יש לא מעט כאלה. יותר מ-1,000 יהודים במישיגן המגדירים את עצמם "יהודים אמריקאים גאים", ומביעים את מחויבותם לביטחונה ולשגשוגה של הקהילה היהודית ולעתידה של הדמוקרטיה האמריקנית, חתמו על מכתב תמיכה פומבי באל-סייד. בין החותמים גם דמויות בולטות בפוליטיקה, באקדמיה ובהנהגה היהודית המקומית, כמו סנדר לוין, חבר קונגרס דמוקרטי לשעבר, ואלישיה צ'נדלר, שכיהנה כנשיאת סניף דטרויט של הוועד היהודי-האמריקאי (AJC).
במכתב שפורסם מטעם Michigan Jews for Democracy מציינים החותמים כי לחלקם חילוקי דעות משמעותיים עם אל-סייד, בין השאר בנוגע ליחסו לישראל. למרות זאת, הם מצהירים שבעיניהם הוא הבחירה הטובה ביותר ליהודי מישיגן ולכלל תושבי המדינה. הם מתארים אותו כמי שמבין את משמעות החיים כמיעוט וכמי שמוכן להקשיב וללמוד. מבחינתם, השיקול המכריע הוא עתידה הפוליטי של ארה"ב: "מטרתנו היא להחזיר את הבלמים על כוחו של טראמפ באמצעות החזרת השליטה בסנאט האמריקני לידי הדמוקרטים", הם כותבים, ומדגישים את רצונם להבטיח שלקהילה היהודית יהיה קול משמעותי בעיצוב המדיניות המשפיעה על חייה.
זוהראן ממדאני, ראש עיריית ניו יורק. היו גם יהודים שהצביעו לו
(צילום: Evan Vucci / AP)
אל-סייד מודע לחשיבותו של הקול היהודי במישיגן, ובייחוד בפרברי דטרויט, שבה מתגוררת קהילה יהודית גדולה. כדי לזכות בתמיכתם של המצביעים היהודים, הוא מבקש להדגיש את האינטרסים המשותפים להם, ובמרכזם עתידה של הדמוקרטיה האמריקנית, במקום להתמקד בחילוקי הדעות בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במסגרת מאמציו לחזר אחר הקול היהודי ולהתגבר על ההתנגדות בקרב חלק מהקהילה היהודית, אל-סייד אף גייס את לנור גולדמן, יועצת פוליטית ותיקה, שעבדה בעבר גם עם ארגונים יהודיים, כדי לחזק את הקשר עם המצביעים היהודים – בפרט עם המתלבטים. האסטרטגיה ברורה – לזכות בתמיכתם של יהודי מישיגן מבלי לשנות את עמדותיו כלפי ישראל.
אלא שבעיני חלק מיהודי מישיגן, אי אפשר להפריד בין עמדותיו של אל-סייד כלפי ישראל ובין שיקולים פוליטיים אחרים. חלקם גם לא שכחו את תגובתו על הפיגוע שאירע בחודש מרץ בבית הכנסת Temple Israel בווסט בלומפילד שבפרברי דטרויט. אל-סייד אומנם גינה את הפיגוע, אך עורר זעם בקרב חלק מהקהילה היהודית כשאמר כי "אנשים פגועים פוגעים באנשים", בהתייחסו למחבל שלפי הדיווחים ביקש לנקום את מותם של קרובי משפחתו בתקיפה ישראלית בלבנון. דבריו נתפסו בעיני מבקריו כניסיון להצדיק את הפיגוע האנטישמי.
אף שאל-סייד התנצל מאוחר יותר והבהיר שלא התכוון להצדיק את המעשה, בקרב חלק מהמצביעים הדברים רק חיזקו את הסתייגותם ממנו ואת הקושי לתמוך בו. מבחינתם, הבחירות לסנאט מציבות דילמה לא פשוטה: האם להישאר נאמנים למפלגה הדמוקרטית או להצביע למועמד רפובליקני המזוהה עם טראמפ?
עבדול אל-סייד. מציב את יהודי מישיגן בדילמה
(צילום: AP Photo / Julia Demaree Nikhinson)
הרפובליקנים מנסים לנצל את הפתח הזה ומנהלים מתקפה חריפה נגד אל-סייד. בעצרת בחירות במישיגן שנערכה ב-25 באוקטובר, כינה הנשיא טראמפ את אל-סייד "ג'יהאדיסט" ו"חבר באחים המוסלמים" שנמצא "בצד של הטרוריסטים". יריבו הרפובליקני של אל-סייד, מייק רוג'רס, פקפק בנאמנותו של אל-סייד לארה"ב ואף טען באירוע של הקואליציה היהודית הרפובליקנית, שהתקיים ב-28 באוקטובר, כי אל-סייד "הוא מעבר לאנטישמי. הוא שונא יהודים".
הבחירות במישיגן עשויות להיות מקרה בוחן לשאלה עד כמה עמדותיהם של מועמדים כלפי ישראל עדיין משפיעות על הצבעתם של יהודי ארה"ב, ומהו מקומה של ישראל בזהותם הפוליטית. האם התמיכה של חלקם באל-סייד מעידה על שינוי בסדר העדיפויות הפוליטי, שבו סוגיות פנים-אמריקניות והנאמנות המסורתית למפלגה הדמוקרטית מקבלות משקל רב יותר, גם כאשר עמדותיו של המועמד כלפי ישראל מעוררות הסתייגות?
את עומק הקרע הפוליטי בקרב יהודי מישיגן ממחיש סיפורם של ג'ייסון טורקיש, עורך דין יהודי ותורם ותיק למפלגה הדמוקרטית, וארוסתו – חברת הקונגרס הדמוקרטית, היילי סטיבנס, שהפסידה לאל-סייד בפריימריז. בעוד סטיבנס הודיעה שתתמוך באל-סייד, טורקיש הכריז כי יצביע דווקא לרוג'רס הרפובליקני, בשל הסתייגותו מעמדותיו והתבטאויותיו של אל-סייד כלפי ישראל. בסופו של דבר - כיממה לפני היום המכריע - גם סטיבנס הודיעה שתתמוך ברוג'רס.
ד"ר גלית בנצור היא מרצה לתקשורת ולמדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן וחוקרת אורחת באוניברסיטת מישיגן, בעיר אן ארבור
