לא עוד קבר צמוד קרקע: הראש היהודי ממציא לנו פטנטים
(צילום: טל שמעוני, תסריט ועריכה: תמר אברם)

בכניסה לירושלים בואכה כביש מספר אחת, מקבלים את פני הבאים מגדלים חדשים. בכל אחד מרבי הקומות שם – הגבוה שבהם מתנשא לגובה 33 מטרים, על פני שש קומות ענקיות - "מתגוררים" אלפי נפטרים; "שכונת מתים" של ממש, שרחובותיה הם שורות ארוכות של מצבות - מקום לעשרות-אלפים של קברים.
הפנייה לכתבה מנוחה נכונה

באותו מקום, בעומק של 50 מטר מתחת לאדמה ובהשקעה של כ-300 מיליון שקלים, מתקיימת העיר התחתית – רחובות שלמים של מנהרות קבורה בעומק האדמה, שגובהן מגיע ל-16 מטרים. בית העלמין התת-קרקעי הראשון בעולם נחנך בשנת 2019 בירושלים, ומתוכננים להיקבר בו כ-24 אלף נפטרים בשנים הקרובות. הוא צפוי לספק מקומות קבורה עד שנת 2032.
10 צפייה בגלריה
קבורה לגובה בגורדי שחקים
קבורה לגובה בגורדי שחקים
קבורה לגובה בגורדי שחקים
(צילום: אסף קמר)
הכירו את פרויקט "מנהרות עולם" ב"הר המנוחות" בירושלים, אחד מני פרויקטים רבים בישראל המשנים הלכה למעשה, זה כבר מספר שנים, את שיטת הקבורה המסורתית הישראלית שהכרנו – בקבר צמוד קרקע. האדריכלים קוראים לזה "קבורה רוויה", ניצול שטחים חדשני וחסכוני, הכולל כאמור קבורה לגובה בגורדי שחקים, קבורה בכוכים שנחצבו בסלע (או "קבורת סנהדרין") ומנהרות קבורה ענקיות.

קומה חמישית עם נוף לירושלים

בשעת צהריים חורפית אני עומד עם חנניה שחור, מפתח שיטות קבורה חדשניות ולשעבר מנהל "חברה קדישא קהילת ירושלים", במרכזו של מה שנראה כבבית קברות סטנדרטי. שורות קברים על הקרקע, דשא סביב, אבל אם מתקדמים לקצה המגרש - מגלים כי אנחנו בעצם בקומה החמישית של מבנה גבוה, ובכל קומה מאות קברים.
10 צפייה בגלריה
קבורה רוויה בהר המנוחות ירושלים
קבורה רוויה בהר המנוחות ירושלים
"האישורים הממשלתיים הגיעו רק אחרי הבנייה". קבורה רוויה בהר המנוחות ירושלים
(צילום: אסף קמר)
מנקודת התצפית האסטרטגית ניתן לראות את הנוף המרהיב של הרי ירושלים, ולידינו גורדי שחקים מלאים באלפי קברים, סגנון בנייה המוגדר מבחינה אדריכלית "קבורה לגובה". "גם את הרב קומות הראשון שבנינו, לא בנינו מראש כמבנה קבורה, אלא בשלבים, והאישורים הממשלתיים הגיעו רק לאחר הבנייה".
"ההיסטוריה היהודית זרמה עם המציאות, בהתאם לתנאי החיים", מספר חנניה שחור. "אני קופץ מתקופת האבות לתקופת המשנה, כאשר משפחות אמידות היו עושות מערות קבורה, שזה למעשה המשך של מערת המכפלה, וזה עלה הרבה כסף. לא כל אחד יכול היה להרשות לעצמו. לכן הקבורה השכיחה הייתה גל אבנים בשדה. בימי הביניים התחילו לקבור בצורה יותר מסודרת, זה התחיל כבתי קברות בתוך חצרות של בתי הכנסת".

פעם היה פה "סגנון קבורה בזבזני"

ראשית המאה ה-19 ותחילת הציונות וגלי העלייה המסיביים לישראל – סימנה, למעשה, את תחילתה של הקבורה היהודית ההמונית בישראל. שחור טוען כי "בית קברות כנרת" המפורסם בגליל הוא דוגמה קלאסית ל"סגנון קבורה בזבזני" שרווח בראשית ההתיישבות היהודית.
10 צפייה בגלריה
חנניה שחור, מפתח שיטות קבורה חדשניות ולשעבר מנהל "חברה קדישא קהילה ירושלים"
חנניה שחור, מפתח שיטות קבורה חדשניות ולשעבר מנהל "חברה קדישא קהילה ירושלים"
"מאז ומעולם אף רשות לא טיפלה בנושא של הקמת בתי קברות". חנניה שחור, מפתח שיטות קבורה חדשניות ולשעבר מנהל "חברה קדישא קהילה ירושלים"
(צילום: אסף קמר)

10 צפייה בגלריה
מנהרות עולם
מנהרות עולם
חנוכת בית העלמין התת-קרקעי: השדרה מתמלאת במהירות
(צילום: יואב דודקביץ)
"הקברים שם לא צפופים, וניתן להתהלך ביניהם בניחותא", הוא אומר. "נכון להיום, לפי הנהלים של המדינה, יש צורך לצופף את הקברים. המדינה נתנה קריטריון למינימום של 320 מתים לדונם, אבל מלאך המוות עובד מהר: במדינת ישראל כלל ובירושלים בפרט יש מצוקת מקום בבתי הקברות". קצב הריבוי הטבעי הגבוה בישראל, מעלה גם את קצב הנפטרים משנה לשנה.
לטענת שחור, עיקר הבעיה היא בתכנון בתי עלמין ומצוקת שטחים לקבורה, והכול מסתכם בהיעדר עניין ממסדי בנושא. "מאז ומעולם אף רשות לא טיפלה בנושא של הקמת בתי קברות", הוא קובל, "לא משרדים ממשלתיים ולא עיריות. זה לא נושא נעים לשיחה, והוא הפך לנטל בלעדי על חברה קדישא".

מי הכיר את האיש שבקיר

שחור לוקח אותי לסיור מסקרן בהר המנוחות, בעקבות האבולוציה של הקבורה היהודית בישראל. בקירות שקועות מצבות ריבועיות, ומאחורי כל אחת מהן – קבר בעומק הכותל. "כיוון שבית הקברות נמצא על צלע של הר, כשאנחנו מכשירים מגרש לקבורה, אנחנו יוצקים קיר תומך", מסביר שחור. "הבנו שלעשות פה קברים בכוכים זו ממש לא בעיה, אבל זה גם שינוי הלכתי - לא רק תפיסתי. אז פנינו לרבנות הראשית, וקיבלנו מהם את ההיתר ההלכתי. הנפטר לא שוכב בבטון, הוא שוכב באדמה שנמצאת בצד השני של הקיר, והחור שאנחנו רואים פה, הוא רק פרוזדור לקבר שנמצא מאחוריו".
10 צפייה בגלריה
קבורה בכוכים
קבורה בכוכים
הרבה יוצאי ברית המועצות לשעבר. קבורה בכוכים
(צילום: אסף קמר)

10 צפייה בגלריה
קוברה לגובה בשילוב קבורת כוכים - הניצול המקסימלי
קוברה לגובה בשילוב קבורת כוכים - הניצול המקסימלי
קבורה לגובה בשילוב קבורת כוכים - הניצול המקסימלי
(צילום: אסף קמר)
השינוי החדשני, מעיד שחור, התקבל ללא התנגדות מיוחדת, והוא נוהג גם במקומות אחרים בארץ תחת השם "קבורת סנהדרין". "קבורת כוכים בארץ הייתה ניסיונית, אבל בהרבה מקומות בעולם במיוחד, במזרח אירופה, היא הקבורה הכי חשובה, למשל המוזילאום של לנין ברוסיה. לכן חלק מהאוכלוסיה בכלל לא נבהל. אם תסתכל מאחוריך, בקיר קבורת הכוכים הראשון שלנו, אתה תראה הרבה שמות של עולי ברית המועצות שלא הייתה להם שום בעיה עם הנושא. היו אנשים שזה כן הפריע להם, ולא נלחמנו על זה, כי הבנו זה עניין רגשי. אבל ידענו שזה ייקח עוד כמה שנים, אנשים יתרגלו לזה - וזה בדיוק מה שקרה".
אנחנו עומדים בתוך רחוב מקורה המלא בשלוש קומות של קברי כוכים, ועל הקרקע - קברי בור צפופים בקומה אחת של מבנה גבוה. כדי לקבל קצת פרופורציה על השינוי הכמותי בהרגלי הקבורה בהר המנוחות, מסביר שחור כי "בזכות שיטות הקבורה הרוויה לגובה וקבורה בכוכים, אנחנו מגיעים למצב של 5,500 קברים לדונם - מול 320 לדונם בקבורת שדה. מדובר בגידול משמעותי. אם תסתכל על שמות הנפטרים - כל עם ישראל קבור כאן".

"מערת המכפלה" - מודל 2022

למרות שיטות הקבורה הרוויה החדשניות, בית העלמין הר המנוחות גדל והתרחב עד שנעצר בכביש 1 - ומצוקת המקום חזרה להטריד את ראשי החברה קדישא הגדולה בבירה, "קהילת ירושלים". כך נולד הרעיון לנצל את התנאים הטופוגרפיים הייחודיים בעיר, ולחצוב אלפי קברים חדשים במעמקי "הר המנוחות" – בית העלמין הגדול בשכונת גבעת שאול הסמוך לכניסה הראשית לירושלים.
10 צפייה בגלריה
מנהרות קבורה בבנייה
מנהרות קבורה בבנייה
בעומק של 50 מטרים מתחת לפני האדמה. מנהרות קבורה בבנייה
(צילום: אסף קמר)
פרויקט "מנהרות עולם" יצא לדרך בשנת 2015 בשיתוף עם חברת מנהרות רולצור, שחפרה לא פחות מ-1.6 ק"מ בקרקע, בגובה של כ-16 מטר. המבצע טרם הסתיים. מידי שנה נקברים בירושלים כ-3,500 אנשים - מאות מהם אינם תושבים האזור - ואף יהודים מחו"ל שביקשו להיטמן בארץ הקודש ובעיר הקודש. כמחצית מהנקברים מטופלים על ידי חברה קדישא "קהילת ירושלים", ובחשבון פשוט נמצא שחלקת הענק בעומק האדמה שבאחריותה תתמלא תוך עשור מהיום. "כשייגמר המקום במנהרת הקבורה הנוכחית, נחצוב מנהרה חדשה בבטן ההר ונרד אליה - עוד קומה במעלית", אומר שחור.
מעלית חרישית מורידה אותנו לעומק של 50 מטרים מתחת לפני הקרקע, אל שדרת רחובות מוארת ולבנה, שיכולה בקלות להכיל בתוכה מספר קניונים. מדובר במבנה מודרני, מרשים ומשוכלל בסגנון הייטקיסטי ובעיצוב עדכני שנחפר עם מכונות ענק לתוך צלע ההר.
10 צפייה בגלריה
מנהרות הקבורה החדשות
מנהרות הקבורה החדשות
רוחב המנהרה הוא 16 מטרים וגובהה 16 מטרים
(צילום: אסף קמר)

10 צפייה בגלריה
קבורה רוויה בהר המנוחות ירושלים
קבורה רוויה בהר המנוחות ירושלים
"תסתכל על התקרה, צינורות הענק נועדו בשביל להחליף אוויר"
(צילום: אסף קמר)
"זה הרבה יותר ממנהרות", אומר שחור בגאווה לא מוסתרת. "במבנה יש מצלמות וחיישנים והוא מוגן מפני רעידות אדמה. למעשה, מדובר פה על אולמות קבורה ענקיים שחצובים בתוך הסלע. האולמות מכילים קבורה בכוכים וגם קבורה בבורות. מבחינה טכנית, רוחב המנהרה הוא 16 מטרים וגובהה 16 מטרים. תסתכל על התקרה, צינורות הענק נועדו בשביל להחליף אוויר".
"מערת המכפלה" מודל 2022 של שבט יהודה בהר המנוחות, זוכה לשבחים בינלאומיים, וקברנים ומהנדסים מכל העולם באים להתרשם מהיכל הקבורה היהודי התת-קרקעי, שאמור לספק פתרונות קבורה לפחות חמישים שנה קדימה. אבל שחור מספר כי דווקא הציבור החרדי הירושלמי לא מקבל את פסיקת הרבנות הראשית, ומסרב להיקבר בהיכלי הקבורה המפוארים. "הציבור הכללי, לעומתם, מקבל ברוח טובה ונעימה את השינוי, ורבים המבקשים להיקבר פה בבוא יומם. המקום נעים, עם טמפרטורה קבוע של 23 מעלות גם בחורף. אין גשם, אין שמש ואין לכלוך".
10 צפייה בגלריה
קבורה רוויה בהר המנוחות ירושלים
קבורה רוויה בהר המנוחות ירושלים
קבורה רוויה בהר המנוחות ירושלים
(צילום: אסף קמר)

פורסם לראשונה: 02:21, 05.01.22