כשאת אוכלת בעמידה. את גם לא שמה לב למה שאת אוכלת וגם לא באמת נהנית מהאוכל.
מה עושים: מתיישבים, כמובן, אוכלים מול צלחת ונהנים מכל ביס.
כשאת אוכלת מול מסך המחשב בעבודה. כשעובדים תוך כדי עבודה את ממש לא שמה לב שאכלת.
מה עושים: מפרגנים לעצמנו הפסקה של עשר דקות לארוחה קטנה כמו כריך או מוזלי ו־30 דקות לארוחה עיקרית.
כשאת עוברת במטבחון המשרד. שם תמיד נמצאים פיתויים, עוגיות, שוקולד שהביאה זו שחזרה מחו"ל. והופ, נשנשת משהו.
מה עושים: מתייחסים למטבח כאילו שהוא נמצא בבית של מישהו אחר. היית סתם נכנסת ואוכלת? כנראה שלא.
כשאת צופה בתוכניות בישול. כשאנשים אחרים מבשלים, זה עושה חשק ואז בפרסומות מנשנשים.
מה עושים: מקבלים החלטה משפחתית שמול הטלוויזיה רק שותים ובהפסקת הפרסומות לא נכנסים למטבח.
כשאת שוקעת ברשתות החברתיות בסלולרי. כשאת גוללת את לא שמה לב מה נכנס לך לפה, ובטח שאין בזה חוויית אכילה והנאה.
מה עושים: כשאת עם הראש בנייד - את רק בו וכשאת אוכלת - את רק בצלחת.
כשאת רק טועמת. לפעמים הטעימות בזמן בישול יכולות להגיע לכמות של ארוחה שלמה.
מה עושים: מצמצמים את הטעימות לחצי כפית לסיר, אין צורך ביותר מזה.
כשאת לוקחת חטיף לדרך. את נכנסת לרכב, ממהרת, רעבה ואוכלת איזה חטיף או גרוע מזה עוצרת בחנות נוחות כדי לקנות משהו קטן. זה בדרך כלל לא יהיה אוכל בריא או דיאטטי ושוב, את אוכלת בלי לשים לב.
מה עושים: מפנימים שאסור לאכול בנהיגה - זה החוק ואפשר להטיל קנס על מי שמפר אותו.
כשחבל לך לזרוק. אוכלת שאריות מהצלחות של הילדים? הביאי בחשבון שמתחבאות שם המון קלוריות.
מה עושים: מפסיקים להתייחס אל הגוף שלנו כאל פח אשפה. בפעם הבאה תגישי להם פחות, תמיד אפשר לתת תוספת.
כשאת מתה מעייפות, אבל חייבת להמשיך במטלות היום. אז ייתכן שתמריצי את עצמך עם כוס קפה ומשהו מתוק ליד. בוסט אנרגיה זמין ומהיר, אבל לא דל בקלוריות.
מה עושים: הולכים לנוח, אפילו לרבע שעה.
כשנורא קר לך. הגוף שלך מפרש קור כצורך באנרגיה. ומה זו אנרגיה? סוכר ופחמימות כמובן.
מה עושים: לובשים עוד שכבה או שותים חליטה טעימה וחמימה.
- הכותבת היא דיאטנית קלינית ומאסטר NLP לבריאות ולהרזיה
