קרא בעבר לנתניהו לפרוש, ועכשיו יוביל את הוועדה שמאיימת להפיל את ממשלת האחדות בראשותו. שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ הודיע אתמול (ראשון) על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות וכלי השיט, ולחברים בה מינה שופט בדימוס, אלוף במיל' ומנהלת רכש לשעבר במשרד ראש הממשלה. אלו הם האנשים שיקבעו את תוצאות הבדיקה שמטלטלת את המערכת הפוליטית.
לראש הוועדה מינה גנץ את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (73), שכיהן בעבר כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כפרקליט הצבאי הראשי וכשופט צבאי. סטרשנוב אף כיהן כנשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית, וכיום הוא משמש כנשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל ועוסק בבוררות ובגישורים.
6 צפייה בגלריה
חברי ועדת הבדיקה
חברי ועדת הבדיקה
חברי ועדת הבדיקה. משמאל לימין: סטרשנוב, גריל ובן שושן
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
סטרשנוב נחשב בתחילת דרכו המשפטית לדמות מבטיחה, וסומן אף כיועץ המשפטי הבא של הממשלה. אלא שב-2002 פרש לפתע מכס השיפוט, בגיל 55. פרישתו דרשה אף אישור מיוחד של הוועדה למינוי שופטים, שכן לפי נוהל העסקת שופטים, שופט יכול לפרוש אם הוא בן 60 ומעלה או אם כיהן 20 שנה.
על הפרישה אז הכריז בצל פרשת המרגל נחום מנבר, שסטרשנוב היה אחד משופטיו. במהלך הפרשה הסוערת ההיא נטען כי בין סטרשנוב למתמחה שלו לשעבר היו קשרים אישיים שחרגו מהמקובל, ושהדבר השפיע על מהלך משפט מנבר. יש להדגיש כי בסופו של דבר נוקה סטרשנוב מכל חשד בפרשה זו. סטרשנוב אמר אז למקורביו כי חש תחושת "מיצוי". כך או כך, ההערכות שהיו אז ולפיהן הוא יגיע לצמרת ויתמנה לשופט עליון או ליועץ המשפטי לממשלה – התפוגגו.
6 צפייה בגלריה
השופט סטרשנוב ובני גנץ
השופט סטרשנוב ובני גנץ
גנץ עם סטרשנוב. התפטרות פתאומית מכס השיפוט
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון )
סטרשנוב התייחס בעבר לתיקיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בטור דעה שפרסם ב-ynet ב-2018. הוא קרא אז לראש הממשלה לפרוש – והזהיר אותו כי אם לא יעשה כן הוא עלול למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח. נתניהו, נזכיר, לא נחקר כחשוד בפרשת הצוללות שכעת סטרשנוב ושאר חברי הוועדה יבחנו היבטים מסוימים שלה, אך נגד כמה ממקורביו הוחלט להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע, ועם הקמת הוועדה אתמול עלו תהיות באשר לזימונו האפשרי של נתניהו למתן עדות בפניה.
בטור הדעה מלפני שנתיים כתב סטרשנוב כי "אילו אני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הייתי מזמין עצמי לפגישה דחופה עם בנימין נתניהו, ואומר לו כדברים הללו: אדוני ראש הממשלה, הגיע רגע האמת. עד לאחרונה סברתי כי ממכלול החקירות שנפתחו כנגדך לא יהיה כלום – לא כי אין כלום, אלא כי לא יוכיחו כלום – אולם בעקבות ההתפתחויות האחרונות בתיק 4000 ועדי המדינה – הרו, פילבר וחפץ – השתנתה התמונה. לפי חומר החקירה הנערם על שולחני סביר מאוד להניח שבסופו של יום ובסופן של החקירות הממושכות יוגש נגדך כתב אישום, בין אם בגין שוחד, הפרת אמונים או עבירה על חוק המתנות".
6 צפייה בגלריה
יזומן לעדות בפני הוועדה? נתניהו, ארכיון
יזומן לעדות בפני הוועדה? נתניהו, ארכיון
יזומן לעדות בפני הוועדה? נתניהו, ארכיון
(צילום: רויטרס)
סטרשנוב המשיך לתאר בטורו מה היה עושה אילו היה היועמ"ש, וכתב: "הייתי ממליץ בפניך, אדוני ראש הממשלה, לפרוש כבר עתה מכהונתך, להניח את המפתחות על השולחן ולומר לציבור: עד כאן. שירתתי את העם והמדינה במשך שנים רבות בהצלחה לא מבוטלת, ועתה הגיעה העת לפרוש. המצב הכלכלי שאני מותיר אחריי חיובי (ראו מספר הנכנסים והיוצאים בנתב"ג מדי חג ומדי יום; ראו את מספר המכוניות החדשות הנעות, אמנם בקושי, בכבישי הארץ). גם המצב הביטחוני אינו רע בהשוואה למה שקורה סביבנו, ואל תשכחו את הגדר שנבנתה לאורך הגבול עם מצרים המונעת כניסת מסתננים".
"סבורני, מר נתניהו", המשיך סטרשנוב, "כי פרישתך המוקדמת לעת הזאת היא לא רק לטובת עם ישראל, אלא גם טמונים בה יתרונות לא מעטים לך אישית. כאנשים פרטיים תהיו אתה ורעייתך רשאים לקבל מתנות וטובות הנאה מחברים ומכאלה שאינם חברים כאוות נפשכם (סיגרים, שמפניות, שעונים, תכשיטים, ועוד) מבלי שהדבר יהווה עבירה כלשהי. או אז תיווכח גם לדעת מיהם חבריך האמיתיים המעניקים לך מתנות סתם כך ללא תמורה".
עוד כתב סטרשנוב בטורו ב-ynet: "מאחר שכך, הצעתי לך, אדוני ראש הממשלה, היא כי תעזוב מבעוד מועד את המעון העלוב והמט ליפול ברחוב בלפור ותעבור למעונך המרווח והמפואר בקיסריה (יתרון נוסף של הפרישה). כך תוכל גם לחסוך ממך ומאיתנו את סאגת החקירות הבלתי נגמרת. או אז אעשה מאמצים לסיים את עניינך בסגירת תיקי החקירה, או למצער – להסתפק בכתב אישום סמלי ובמאסר על תנאי בלבד".
6 צפייה בגלריה
בן שושן לצד ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, בשנות ה-80
בן שושן לצד ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, בשנות ה-80
בן שושן לצד ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, בשנות ה-80
(צילום: הרניק נתי, לע"מ)
לסיום רמז סטרשנוב לנתניהו כי הוא עלול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח: "שלא יהיה גורלך כגורל הנשיא לשעבר קצב, שבאיוולתו דחה הסדר טיעון מופלג בקלותו שהוצע לו על ידי היועץ מזוז להסתפק בעבירות מינוריות ובמאסר על תנאי, ותחת זאת נידון לשבע שנות מאסר. ראה הוזהרת!".
חבר נוסף בוועדה שאותו מינה גנץ הוא אלוף (במיל') אברהם בן שושן, שכיהן כמפקד חיל הים בשנות ה-80, ובמהלך תקופת כהונתו נוהל פרויקט הרכש של ספינת הסער 5 וצוללות הדולפין. בן שושן כיהן גם כנספח משרד הביטחון בוושינגטון וכמנכ"ל משרד העבודה והרווחה. בן שושן מילא שורה של תפקידים נוספים במערכת הביטחון.
6 צפייה בגלריה
יעל גריל ובני גנץ
יעל גריל ובני גנץ
גנץ עם יעל גריל. עד לאחרונה שימשה מנהלת הרכש במשרדו של נתניהו
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
יעל גריל, שתהיה גם היא חברה בוועדה, כיהנה עד לאחרונה כמנהלת מחלקת הרכש במשרד ראש הממשלה. בעברה מילאה שורה של תפקידים בנושאי רכש במערכת הביטחון, ביניהם: מנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון ומנהלת היחידה הכלכלית של משלחת הרכש של משרד הביטחון בניו יורק.

ועדה בלי שיניים של ממש

הוועדה שהוקמה היום אינה ועדת חקירה, אלא מוגדרת ועדת בדיקה ממשלתית. אין לה סמכויות כפייה של זימון עדים ואין לה גם סמכויות לחייבם להעיד, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית. זאת, אלא אם הוסמכה מפורשות בהחלטת ממשלה. חובת התייצבות בפני ועדת הבדיקה הזו מוטלת רק על אישים מכהנים בתפקידים במשרד הביטחון ובצה"ל. הוועדה מוסמכת לפנות לכל אדם ולזמנו למתן עדות בפניה, אבל רק אם הממשלה תאשר זאת – מה שנראה חסר סיכוי בהרכב הקואליציוני הנוכחי – יינתנו לה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית.
הוועדה לא תוכל לעסוק בכל הנושאים הפליליים המתנהלים בשלב זה בפרשה. הכוונה לכתבי החשדות נגד המעורבים בפרשה שהוגשו על ידי פרקליטות המדינה לפני קרוב לשנה. המדובר בין היתר בעד המדינה שחזר בו מיקי גנור, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר דוד שרן והשר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג, שיואשמו בשוחד ובעבירות אחרות בכפוף לשימוע. בנוסף, הפרקליטות הודיעה אז לעו"ד דוד שמרון, ששימש כפרקליטו של נתניהו, כי יואשם בהלבנת הון בכפוף לשימוע.
6 צפייה בגלריה
ארבעה חודשים לדו"ח סופי על רכש הצוללות וכלי השיט
ארבעה חודשים לדו"ח סופי על רכש הצוללות וכלי השיט
ארבעה חודשים לדו"ח סופי על רכש הצוללות וכלי השיט
(צילום: רויטרס)
הוועדה תחל בעבודתה בתוך כשבועיים. לפי כתב המינוי שלה, היא תידרש להשלים דו"ח סופי בתוך ארבעה חודשים. גנץ הדגיש בהודעתו כי על חברי הוועדה לפעול באופן עצמאי ובלי מעורבות של גורמים פוליטיים. הם נדרשים לבדוק את הנושאים הבאים: הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינת המגן סער 6 והצוללות; ממשקי העבודה בין כל הגורמים העוסקים ברכש ובהם, מערכת הביטחון, משרד ראש הממשלה והמועצה לביטחון לאומי; תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון; ומעמדם של מתווכים בעסקאות רכש ובעסקאות ייצוא של מערכת הביטחון.
גנץ הודיע כי החליט על הקמת ועדת הבדיקה "לאחר שבועות של עבודת מטה שהתקיימה בשבועות האחרונים במשרד הביטחון". לפי ההודעה שפרסם גנץ, בשבועות האחרונים קיים שר הביטחון התייעצויות רבות עם בכירים לשעבר במערכת המשפטית והביטחונית. לאור התייעצויות אלו ו"המידע העדכני שאליו נחשף", הגיע גנץ למסקנה כי "ועדת בדיקה של משרד הביטחון תוכל לשפוך אור על חלק מהתהליכים שהביאו לרכש הצוללות וכלי השיט, לבחון את הנהלים ואופן ביצוע ההתקשרויות".
הקמת הוועדה מטלטלת כעת את המערכת הפוליטית, וגורמים בה אמרו כי משמעותה היא בחירות בקרוב. בליכוד תקפו בחריפות את גנץ ומסרו כי הוא "ממחזר צוללות כדי לקושש קולות בזמן שהמפלגה שלו עסוקה במריבות פנימיות". בהודעה שנמסרה מטעם "מקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו" נאמר עוד: "מצער שגנץ הופך את משרד הביטחון לכלי פוליטי. זו לא הדרך לעבוד יחד למען אזרחי ישראל. רק לפני ארבעה חודשים גנץ אמר כי אין סיבה לחקור את פרשת הצוללות הממוחזרת שנבדקה על ידי היועץ המשפטי לממשלה והוא מסתפק בזה. הדבר היחיד שהשתנה עכשיו הוא הירידה שלו בסקרים".
פורסם לראשונה: 23:27, 22.11.20