האיחוד האירופי ממשיך לחפש דרכים להאיץ את מבצע החיסונים שלו, שעד כה מתקדם בעצלתיים, והיום (ג') הודתה הנציבות האירופית לראשונה כי היא שוקלת לשנות את מדיניותה ולהנפיק אישורי חירום מהירים יותר לחיסונים חדשים המפותחים נגד הנגיף. עד כה אילצה הנציבות את חברות התרופות לצלוח תהליך דקדקני ומורכב במיוחד בדרך לקבלת האישור המיוחל.
קצב החיסונים באיחוד האירופי נמוך בהרבה מאשר בארה"ב, בבריטניה וכמובן בישראל, והמבקרים אומרים כי הקצב הזה נובע בין השאר מהתהליך האיטי שבו הוא מאשר את החיסונים. אם בריסל אכן תחליט להנפיק אישורי חירום מהירים יותר לחיסונים חדשים שיפותחו לנגיף, כפי שעשתה למשל בריטניה, יהיה זה שינוי מדיניות דרמטי מצדה.
חוקי האיחוד האירופי מתירים כבר כיום למדינות החברות בו לתת בעצמן, כל אחת בנפרד, אישורי חירום לחיסונים, אבל בעשותן כן הן נושאות לבדן במלוא האחריות אם דבר-מה משתבש. כשהחיסונים מקבלים אישור חירום ממוסדות האיחוד עצמו, לעומת זאת, חברות התרופות נושאות באחריות לשימוש בהם.
הנציבות האירופית טענה עד כה כי יש להימנע ממצב שבו מדינות באיחוד נותנות כל אחת לבדה אישור חירום לחיסון זה או אחר, והזהירה כי אישורים כאלה עלולים להפחית את יכולתם של הרגולטורים לבחון את יעילות החיסונים ובטיחותם. החלטת הנציבות לשקול שינוי במדיניות של אישור החיסונים באה אחרי שכמה מדינות במזרח האיחוד, בהן הונגריה, סלובקיה וצ'כיה, אישרו או הודיעו שהן מתכוונות לאשר את השימוש בחיסונים מרוסיה וסין בשטחן.
בנציבות האירופית הביעו לאורך הדרך חשש שאישורי חירום לחיסונים על-ידי מדינות האיחוד כל אחת בנפרד גם יגבירו את החשש של אזרחים להשתמש בחיסונים, חשש שכבר כעת הוא גבוה בחלק מהמדינות. בצרפת, למשל, שיעור הנמנעים מלהתחסן גבוה באופן מדאיג, ואפילו בבתי האבות שם רק כמחצית מהעובדים מסכימים להתחסן. חשש מיוחד של הצרפתים מסתמן בכל הנוגע לחיסון של "אסטרה-זניקה": היום הודתה צרפת כי עד כה השתמשה רק ב-24% ממנות החיסון שהעבירה החברה הזו לידיה, כשהיעד שקבעה לעצמה היה גבוה בהרבה – 85-80%.
בצרפת, גרמניה וכמה מדינות נוספות באירופה דיווחו בשבועות האחרונים הרשויות כי תושבים לא מעטים מסרבים להשתמש בחיסון של "אסטרה-זניקה" בעקבות עדויות על תופעות לוואי שלהן הוא גורם, כמו חום וכאבי שרירים. זאת אף שמחקרים מלמדים כי כמו החיסון של "פייזר", החיסון של "אסטרה-זניקה" יעיל למדי. נכון לעכשיו רק 4.55 מיליון בני אדם בצרפת קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון לקורונה. בגרמניה עומד המספר על 6.17 מיליון ובבריטניה על 20.9 מיליון.
בחסדי האו"ם: אפריקה מחסנת
בעוד המדינות העשירות ממשיכות לנסות לשכנע את תושביהן להגיע ולהתחסן, במדינות העניות יש רבים המשוועים לחיסונים. באותן מדינות, חלקן הגדול באפריקה, מקדם בימים אלה האו"ם את תוכנית COVAX, שבמסגרתה הוא מספק למדינות נטולות משאבים מיליוני מנות חיסון. אחרי שאתמול החלה חוף השנהב להשתמש בחיסונים ראשונים שקיבלה מ-COVAX, היום הצטרפה אליה גם גאנה. מנות הועברו כבר גם לניגריה, אנגולה וקונגו.
במסגרת תוכנית COVAX מתכוון ארגון הבריאות העולמי לספק 1.3 מיליארד מנות חיסון ל-142 מדינות לפחות, כך שיוכלו לחסן עד 20% מאוכלוסייתן. רק מדינות אפריקניות מעטות החלו לחסן עד כה את אזרחיהן, ואת המנות שהשיגו הן רכשו ברובן בעסקאות בילטרליות או קיבלו בתרומות, בין השאר מסין.
הרצון למהר ולחסן גם את תושביהן של מדינות עניות שאינם מרבים לצאת את גבולות ארצם או יבשתם נובע בין השאר מהחשש שככל שיעבור הזמן יצוצו עוד ועוד וריאנטים מסוכנים יותר של הנגיף, שיעכבו את חיסול המגפה בשאר העולם. הווריאנט הברזילאי של נגיף הקורונה, המכונה P.1 ונחשב למידבק במיוחד, התגלה למשל כבר ב-20 מדינות לפחות, והיום קבעו מדענים כי הוא מסוגל להדביק מחדש גם את מי שכבר חלה בקורונה והחלים.
המדענים, מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה וסאו פאולו בברזיל, קבעו זאת על סמך נתונים שאספו בעיר מנאוס שבאזור האמזונס בברזיל, שם זוהה הווריאנט לראשונה. הם קבעו כי יש לו "מערך מוטציות ייחודי" וכי הוא הפך במהירות רבה מאוד לווריאנט הנפוץ ביותר באזור הזה. המדענים גילו שהוא מדבק יותר מהנגיף המקורי בשיעור של פי 1.4 עד 2.2.
נשיא סרביה נחת עם חיסונים בסראייבו
לצד המכאובים שמביאה המגפה לעולם היא ממשיכה לגרום מעת לעת גם לרגעי חסד וקירוב לבבות: כך היה היום כשסרביה תרמה 5,000 מנות חיסון לאזור האוטונומי הבוסניאקי-קרואטי בבוסניה השכנה, ובכך אפשרה לרשויות שם להתחיל את מבצע החיסונים שלהן. האזור הזה הוא אחד משני האזורים האוטונומיים של בוסניה (השני הוא האזור הסרבי), והבוסנים והקרואטים הגרים בו היו יריביהם המרים של הסרבים בימי מלחמת בוסניה בשנים 1995-1992. סרביה תחת הנשיא סלובודן מילושביץ סייעה אז לסרבים בבוסניה במלחמתם נגד המוסלמים והקרואטים, וכ-100 אלף איש נהרגו.
כעת שורר שלום בין סרביה לבין האויבות שלה לשעבר, בהן קרואטיה, והיא מועמדת להצטרף לאיחוד האירופי. עם זאת, מתיחויות צפות ועולות מעת לעת בין הסרבים למוסלמים בבוסניה.
נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', מסר היום בעצמו את החיסונים לחברי מועצת הנשיאות של בוסניה בנמל התעופה בסראייבו, והוא הבטיח להעביר לאזור הבוסניאקי-קרואטי עוד 5,000 מנות בימים הקרובים.
גרמניה: בדיקות, בדיקות, בדיקות
בגרמניה סיכמו הממשלה ומנהיגי מדינות המחוז הגרמניות לנסות להתחיל להסיר חלק מהגבלות הקורונה בשבוע הבא, בעקבות הירידה שנרשמה בשבועות האחרונים בשיעורי התמותה ובמספר המאושפזים במחלקות לטיפול נמרץ. עם זאת בימים האחרונים יש שוב עלייה במספר הנדבקים ומבצע החיסונים מתנהל בעצלתיים, ולכן ההחלטה הזו תיבחן מחדש בזמן אמת, ועשויה להתבטל אם תהיה החמרה במצב.
קנצלרית אנגלה מרקל תומכת בהסרה לפחות של הגבלות מעטות בצל העייפות שמגלה הציבור מההתמודדות עם המגפה. נכון לעכשיו מתכננת הממשלה לאפשר לפתוח החל מיום שני הבא חנויות ספרים, מרכזי גינון, בתי עסק לקעקועים ועוד. מספרות וחלק מבתי הספר כבר נפתחו בימים האחרונים.
ארמין לאשט, יו"ר המפלגה הנוצרית-דמוקרטית של מרקל ומי שמסומן כיורש שלה, אמר היום שהדרך ליציאה מהמשבר היא הרחבת מערך הבדיקות. "בדיקות, בדיקות, בדיקות – זה יהיה המסר בחודשים הקרובים", הצהיר. הממשלה וראשי מדינות המחוז ידונו הערב בתוכנית לערוך בדיקות בבתי ספר ולהציע לחברות מסחריות לקיים בדיקות לעובדיהן. מבצע דומה של בדיקות-בתדירות-גבוהה כבר מתנהל באוסטריה.
